"תועבת ה' דרך רשע", כמו שבמעשה הטוב העקר הוא הכוונה לא המעשה עצמה הסותרת אל כוונתו, כן ברשע מלבד שה' שונא את הרשע שהיא הפעולה הרעה, גם הדרך של הרשע שבו ילך להתקרב אל הרשע זה תועבה אצלו, כי ילך בדרך הגאוה והנקמה והאכזריות ונפשו אותה רע, וזה תועבה יותר מן המעשה עצמה, כי זה צומח מרעת תכונת הנפש שקשה יותר מרוע המעשה שהיא בפעולת הגוף כמ"ש הרמב"ם בפי' הרהורי עבירה קשים מעבירה, "ומרדף צדקה", הגם שלא השיג את הצדק רק רודף להשיגה מרוב חשקתו אליה וכוונת לבו, אותו "יאהב" ה', כי עיקר אצלו הכוונה הנפשיית:
ביאור המילות
"דרך", הם מנהגי הנפש ותכונותיה שמהם יוצאות הפעולות כמ"ש ירמיה (י"ח י"א) ובכ"מ, "מרדף", הפועל מורה על העסק בתמידות, כמ"ש הושע (ב' ט'):
"ומרדף צדקה" - ה"מרדף" את אחרים וממשיכם למצות הצדקה ויריב עמהם, "יאהב" -אהובה לפניו זו הדרך, וכמו שנאמר (תהלים א ו): "יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד".
