מ"ג משלי טו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי טו · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹעֲבַת יְהוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה דֶּ֣רֶךְ רָשָׁ֑ע
  וּמְרַדֵּ֖ף צְדָקָ֣ה יֶאֱהָֽב׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו ט): "תועבת" - כי הולך להרע.

"ומרדף" - פועל יוצא ללבו או לאחר, והטעם שיצוה לרדוף הצדקה.

השם יאהבהו, כנגד תועבת ה'.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תועבת ה'", הנה דרך רשע הוא תועבת ה', כי הוא דורך בה אל הרשע במדות ובדעות; ואולם מי שהוא "מרדף הצדק" והיושר במדות ובדעות "יאהבהו" הש"י:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תועבת ה' דרך רשע", כמו שבמעשה הטוב העקר הוא הכוונה לא המעשה עצמה הסותרת אל כוונתו, כן ברשע מלבד שה' שונא את הרשע שהיא הפעולה הרעה, גם הדרך של הרשע שבו ילך להתקרב אל הרשע זה תועבה אצלו, כי ילך בדרך הגאוה והנקמה והאכזריות ונפשו אותה רע, וזה תועבה יותר מן המעשה עצמה, כי זה צומח מרעת תכונת הנפש שקשה יותר מרוע המעשה שהיא בפעולת הגוף כמ"ש הרמב"ם בפי' הרהורי עבירה קשים מעבירה, "ומרדף צדקה", הגם שלא השיג את הצדק רק רודף להשיגה מרוב חשקתו אליה וכוונת לבו, אותו "יאהב" ה', כי עיקר אצלו הכוונה הנפשיית:


ביאור המילות

"דרך", הם מנהגי הנפש ותכונותיה שמהם יוצאות הפעולות כמ"ש ירמיה (י"ח י"א) ובכ"מ, "מרדף", הפועל מורה על העסק בתמידות, כמ"ש הושע (ב' ט'):

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תועבת ה' דרך רשע" - שתועבה אצלו "דרך רשע".

"ומרדף צדקה" - ה"מרדף" את אחרים וממשיכם למצות הצדקה ויריב עמהם, "יאהב" -אהובה לפניו זו הדרך, וכמו שנאמר (תהלים א ו): "יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דרך רשע" - ההולך לעשות רשע, ועם שלא עשאה.

"ומרדף" - הרודף לעשות צדקה, אף אם נאנס ולא עשאה, מכל-מקום יאהב לה'.

<< · מ"ג משלי · טו · ט · >>