מ"ג ישעיהו נא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון

מנוקד: קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן.

עם טעמים: קָר֤וֹב צִדְקִי֙ יָצָ֣א יִשְׁעִ֔י וּזְרֹעַ֖י עַמִּ֣ים יִשְׁפֹּ֑טוּ אֵלַי֙ אִיִּ֣ים יְקַוּ֔וּ וְאֶל־זְרֹעִ֖י יְיַחֵלֽוּן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישפוטו" - ייסרו (יושטיצ"א בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קרוב צדקי", עד עתה שהיו רואים שלות הרשעים ויסורי הצדיקים היו מתרעמים נגד הנהגת ה', מדוע אינו משלם שכר ועונש, אבל קרוב הזמן שיתגלה צדקי בזה, בעת "יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו" עת יצא מכח אל הפועל ויתגלה "ישעי" לצדיקים "וזרעי אשר ישפטו" את הרשעים.

"אלי איים יקוו" יש הבדל בין תקוה ותוחלת, שהתקוה תהיה גם בבלתי הבטחה ובבלתי זמן מוגבל, אבל המיחל ממתין על זמן ודבר מוגבל הובטח אליו או שיודע שיבא, אומר אלי יקוו איים בדרך תקוה לא בדרך יחול כי לא הבטחתי להם להושיע אותם, אבל "אל זרועי" וגבורתי בעונש הרשעים "ייחלון", כי ע"ז הגבלתי זמן והבטחתי ע"י הנביאים כי יבא יום ה' הגדול והנורא ואל תתיאשו מן התקוה והתוחלת הזה ע"י שיעברו ויסופו דורות רבות ולא יראו בישועה, כי.


ביאור המילות

"יצא", מושך שתים יצאו זרועי (אשר) עמים ישפוטו:

"יקוו, ייחלון". המקוה בלתי מצפה על זמן מוגבל או הבטחה. אבל המיחל, מצפה על זמן מוגבל. כי טוב קויתי ואיחלה לאור (איוב ל' כו) כי זמן האור מוגבל בבקר. או על הבטחה, קויתי ה' ולדברו הוחלתי (תהלות ק"ל ה'). ולכן מצאנוהו על המתנה ויחל שבעת ימים (בראשית ח'). שבעת ימים תוחיל (ש"א, י' ח'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישפוטו" - במשפט הראוי להם

"איים יקוו" - יושבי האיים יקוו אלי לשום בטחונם בי

"ואל זרועי" - כפל הדבר במ"ש

"קרוב צדקי" - הצדק שיבא להם קרוב הוא לבא וכאילו כבר יצא ישעי

מצודת ציון

"יקוו" - מלשון תקוה

"ייחלון" - מלשון תוחלת ותקוה