מ"ג ישעיהו נא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע

מנוקד: הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ.

עם טעמים: הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִשְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תורה מאתי תצא" - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמים אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני

"ארגיע" - אניח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הקשיבו", וא"כ "אתם עמי הקשיבו אלי" ואל תפקרו עוד בדברי הנביא, והנה יקראו בשם "עם" מצד ההנהגה, ובשם "לאום" מצד הדת, אומר "האזינו לאומי אלי כי תורה מאתי תצא", האזינו לתורתי כי מאתי תצא תורה לכל העולם, "והקשיבו עמי אלי", ר"ל אל הנימוס וההנהגה שמסרתי בין אדם לחברו.

"כי משפטי לאור עמים ארגיע", כי אני אניח משפט והנהגה ונימוס שלאורו ילכו עמים רבים:


ביאור המילות

"עמי, ולאומי". בארתיו כי נקראו עם מצד ההנהגה (א' ד'). ולאום מצד הדת (לד א'). וכן "תורה ומשפט", תורה הדת האלהית, ומשפט בין אדם לחברו (למע' מב ד'). והקשבה פחותה מן האזנה, בתחלה קושב ואח"כ מאזין, (פי' התורה דברים לב א'. למעלה כח כג) כי אל התורה צריך האזנה יותר, והתורה מיוחדת אליהם, כמ"ש כי תורה מאתי תצא (לישראל). אבל המשפט יהיה לאור עמים, והם יקשיבוהו מרחוק, וע"ז תחלה הקדים הפעל לפני מלת היחוס כדרכו תמיד, ואח"כ הקדים מלת היחוס.

"אלי האזינו", רק אלי. כפי שיסדתי כלל זה בכ"מ.

"ארגיע", בא על מנוחה נפשיית, ונופלת בעצם על עצמיים מופשטים (כח יב):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשפטי לאור עמים" - ומשפט משיחי יצא להאיר עיני העמים בדברי ריבותם כמ"ש ושפט בין הגוים וגו' (שם)

"ארגיע" - בזה אמציא מרגוע והשקט לכל אומה ואומה כי לא תוסיף להלחם זו בזו כמ"ש לא ישא גוי אל גוי חרב וגו' (שם)

"כי תורה" - אשר מאתי תצא תורה וכמ"ש כי מציון תצא תורה (לעיל ב) כי מלך המשיח יורה את העמים ללכת בדרכי ה'

"ולאומי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"ולאומי" - ענינו כמו עמי וכן ולאום מלאום יאמץ (בראשית כה)

"האזינו" - הטו אוזן לשמוע

"תורה" - מלשון הוראה ולמוד

"ארגיעה" - מלשון מרגוע והשקט וכן וזאת המרגעה (לעיל כח)