מ"ג ישעיהו מג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה

מנוקד: אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.

עם טעמים: אַתֶּ֤ם עֵדַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְעַבְדִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי לְמַ֣עַן תֵּ֠דְעוּ וְתַאֲמִ֨ינוּ לִ֤י וְתָבִ֙ינוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔וּא לְפָנַי֙ לֹא־נ֣וֹצַר אֵ֔ל וְאַחֲרַ֖י לֹ֥א יִהְיֶֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אַתּוּן סַהֲדִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וְעַבְדִּי מְשִׁיחָא דְּאִתְרְעֵתִי בֵיהּ בְּדִיל דְּתִידְעוּן וּתְהֵימְנוּן קֳדָמָי וְתִסְתַּכְּלוּן אֲרֵי אֲנָא הוּא דְּמִלְקַדְמִין אַף עַלְמֵי עַלְמַיָא דִּילִי אִינוּן וּבַר מִנִּי לֵית אֱלָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועבדי" - יעקב

"אשר בחרתי" - הוא יעיד שהבטחתיו בלכתו לארם נהרים ושמרתי הבטחתי

"למען תדעו וגו'" - כל זה עשיתי למען תתנו לב לדעת אותי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אתם", אבל הדברים שיספרו עלי כולם נאמנים וקיימים, בין המסופר עלי מן האותות והנפלאות שעשיתי בזמן העבר שעל זה יש לי עדים כי "אתם עדי נאם ה'" כי היו לפני שש מאות אלף רגלי שראו הנפלאות בעיניהם, ובין מה שיגידו בשמי על זמן העתיד, כי על זה עד "עבדי אשר בחרתי" שהראיתי את העתיד אל עבדי הנביא במראה הנבואה שהשיג את העתיד כאילו הוא בהוה בהשגה נבואיית שאין ספק אחריה.

"למען תדעו", ר"ל בהגדה שיגידו משמי יתקיים הדבר ויתאמת, בין מצד הנסיון והמפורסמות שעז"א למען "תדעו", בין מצד הקבלה והאמונה שעז"א "ותאמינו לי", בין מצד השכל ומופתי התבונה שעז"א "ותבינו, כי אני הוא לפני לא נוצר אל" ר"ל כי עובדי האלילים הקדמונים בהבליהם, היו מיחסים לאליליהם אבות ותולדות, עד שאמרו אליל פלוני הוא בן אליל פלוני, ואליל פלוני נלחם עם אביו והורידו מאלהותו ויסגירהו בין נבכי תהום רבה וימלוך תחתיו בשמים, עד שבא בנו והורידהו מגדולתו וירעם עליו בקולו נפלאות וימלוך תחתיו, (כנודע בהבלי "המיטהא¢לא¢גיע)", אבל "אני הוא" האל אשר "לפני לא נוצר אל", ולא ירשתי את אלהותי מזולתי, וכן "אחרי לא יהיה" אל אחר אשר ימלוך תחתי, וכן היו בעלי הצאבה מהבילים שנמצאים אלהות הרבה וכל אחד י"ל ממשלה מיוחדת, זה על הרעם, וזה על הימים, עד שיחסו לכל כח טבעי אליל מיוחד, עד שהיו צריכים לעבוד לכל האלילים לכל אחד בעת שהיו צריכים להפיק רצון ממנו בדבר אשר תחת ממשלתו, כיודע בקורות ימי קדם, נגד זה אמר.


ביאור המילות

"תדעו ותבינו". עי' למע' (מ"א כ' ולקמן מ"ד יח) הידיעה נמשכת מן הבחינה החושיית והנסיון, והתבונה מן השמוש במופתי השכל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפני לא נוצר אל" - ר"ל לפני שיצרתי אני את היצירות לא היה דבר נוצר מאל זולתי ואחר שיצרתי את היצירות לא יהיה דבר נוצר מאל זולתי כי אין אלוה זולתי

"ותבינו כי אני הוא" - ממנה שאין מי יודע עתידות כמוני תבינו אשר אני הוא לבד ואין עוד אלהים

"למען תדעו" - מן הראשונות תדעו כל האחרונות שכן יהיה

"ותאמינו לי" - שאקיים מאמרי

"אתם עדי" - אבל לי יש עדים כי אתם ישראל עדי ועבדי הנביא אשר בחרתי בו גם הוא לעד שהגדתי מפלת סנחריב מאז עד לא בא