מ"ג ישעיהו י יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יז. וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד

מנוקד: וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד.

עם טעמים: וְהָיָ֤ה אֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֙ לְאֵ֔שׁ וּקְדוֹשׁ֖וֹ לְלֶהָבָ֑ה וּבָעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁית֥וֹ וּשְׁמִיר֖וֹ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי מָרֵי נְהוֹרֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל וְקַדִישֵׁיהּ מֵימְרֵיהּ תַּקִיף כְּאֶשְׁתָּא וּפִתְגָמוֹהִי כְשַׁלְהוֹבִיתָא וְיִקְטוֹל וִישֵׁיצֵי שִׁלְטוֹנוֹהִי וְטוּרְנוֹהִי בְּיוֹמָא חָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אור ישראל" - התורה שעוסק בה חזקיהו תהיה לאש לסנחריב

"וקדושו הקב"ה" - ד"א וקדושו צדיקים שבדור

"שיתו ושמירו" - שריו וגבוריו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה אור ישראל", הנה ישועת עם ה' מצרותם תלוי בשני דברים,

  • א) בזמן, כי לכל צרה יש זמן מוגבל, ובכלות זמנה תסור בהכרח כמו שתסור הלילה בהאיר השחר,
  • ב) בהטבת מעשים, שאחר שהעונש י"ל סבה והוא החטא, אם יסירו הסבה וייטיבו מעשיהם יסור המסובב בהכרח, ויושעו גם קודם הזמן (כמ"ש זכו אחישנה לא זכו בעתה). ומבואר כי אם יושעו ע"י מעשיהם תהיה התשועה יותר שלמה ומופלגת משאם יושעו ע"י הזמן. עפ"ז אמר כי פה במפלת סנחריב נתקבצו שני הענינים,
  • א) מצד הזמן, שכבר הגיע עת תשועה וסוף הלילה, (כמ"ש בפסוק והיה כי יבצע ה' את מעשהו), ועז"א "והיה אור ישראל", הוא אור הבוקר שהגיע זמנו להאיר לישראל את הלילה, היה "לאש" אל סנחריב לשרפו, (והמליצה כי האור פועל שני דברים מאיר ושורף, ואמר האור עצמו שיאיר לישראל בכח שבו יאיר, ישרוף מחנה סנחריב בכח שבו ישרף),
  • ב) מצד טהרת המעשים וקדושתם, ועז"א "וקדושו" של ישראל יהיה "ללהבה" שהיא גדולה יותר מאש, כי היא לוהטת גם נראית למרחוק, כן ע"י זכיות ישראל גדלה התבערה במחנה אשור, גם נודע הנס למרחוק.

"ובערה", ע"י האש.

"ואכלה", ע"י הלהבה.

"שיתו ושמירו", הקוצים שלו וזה משל על מחנהו (ובמה שנקרא ה' אור ישראל וקדוש ישראל עפ"י מעשיהם עי' למעלה א' ד', ה' ט"ז):


ביאור המילות

"אש להבה". להבה גדולה מאש, (כנ"ל ה' כד), וההבדל בין בער, אכל, ע"ל (ט' יז):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שיתו ושמירו" - הם השלטונים והסגנים וקראם כן לפי שבהם היה מכאיב העמים כבקוץ מכאיב

"וקדושו" - הוא האל קדוש ישראל וכפל הדבר במ"ש

"והיה אור ישראל" - האל המאיר לישראל

מצודת ציון

"שיתו ושמירו" - מיני קוצים