מ"ג ישעיהו י יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יח. וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס

מנוקד: וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס.

עם טעמים: וּכְב֤וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיקַר סַגִי מַשִׁרְיָתֵיהּ נַפְשֵׁיהוֹן עִם פִּגְרֵיהוֹן יִשֵׁיצֵי וִיהֵי תְּבִיר וַעֲרִיק:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכבוד יערו וכרמילו" - הם רבוי חיילותיו

"כרמל" - יער גבוה

"כמסוס נוסס" - לפי שדימה אותם לעצי יער דימה פורענותם לתולעת הנוסר בפיו וטוחן העץ וקורהו סס כמו כצמר יאכלם סס (לקמן נא)

"כמסוס נוסס" - כמגור המגורר

"כמסוס נוסס" - כמסוס של נוסס שהוא נטחן דק דק שהתולעת טוחן כך היה האפר ושריפת גופן דק מסוס הוא הנטחן ונופל ע"י תולעת נוסס הוא התולעת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וכבוד יערו וכרמלו", הם שריו ויועציו וגבוריו, כי היער חזק מן הכרמל והוא ציור הגבורים, אבל הכרמל חשוב מן היער והוא משל השרים והיועצים.

"מנפש ועד בשר", תפס משל יער הנשרף שלפעמים לא ישרף המצבת, רק יחרו מני אש עד שיעדר כח הצומח, וזה במשל שנשרף הנפש הצומחת לא הגוף, ובנמשל שתתפרד המחנה עד שיעדר ממנה רוח החיים שהיא המלוכה וההנהגה, אבל הגוף שהם האישים הפרטים של המחנה ישארו קיימים, אומר כי מנפש ועד בשר יכלה, שיכלו כולם.

"והיה כמסס נסס", גם הנוסס הוא סנחריב הנושא נס לעמים למלחמה, גם הוא יהיה בסוף כמסוס ודבר הנימס:


ביאור המילות

"יער". צומח עצים:

"וכרמל". ישא תנובה, (ע"ל כט יז):

"כמסס". לשון המסה כדבר הנמס.

"נסס", הוא הנושא הנס והדגל, לשון נופל על הלשון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיה" - העם ההוא יהיה כהנטחן מן התולעת אשר יטחן בפיו את העצים דק דק ולפי שהמשילם לעצי היער אמר לשון הנופל בהשחתת העצים

"מנפש וגו'" - כי ישרוף גופם ונפשם

"וכרמלו" - ר"ל בעלי העושר ככרמל הזה שהוא מלא ברכת ה' שדות וכרמים

"וכבוד יערו" - מרבית אנשיו כעצי היער אשר היה מתכבד בהם

מצודת ציון

"וכרמלו" - שם כרמל הונח למקום שדות וכרמים וכמ"ש והיה מדבר לכרמל (לקמן לב)

"כמסוס נוסס" - שם התולעת האוכל וטוחן את העץ נקרא נוסס ודומה לו וכצמר יאכל סס (לקמן נא) והנטחן עצמה נקראה מסוס