מ"ג ירמיהו ח יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · ח · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַיהוָה אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֙רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהֹוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא קַל צַוְחַת כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי מֵאַרְעָא רְחִיקָא נְבִיַיָא אוֹכַח יַתְהוֹן הַשְׁכִינְתָּא דַייָ לֵית בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּא לֵית בָּה מָא דֵין מַרְגְזִין קָדָמַי בְּצַלְמָנֵיהוֹן בְּפוּלְחַן טַעֲוָתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה קול שועת בת עמי" - אני שומע שסופן לצעוק בארץ מרחקים ולמה כל זאת הלא ה' בציון ואם ישובו אליו ימצא להם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הנה קול" - ר"ל איך לא ידוה לבי הלא הגליות בעיני כאלו כבר נעשה וכאלו אני שומע קול צעקת בת עמי מארץ מרחקים אשר הלכו שם בגלות בבל והלא בידם היה לתקן הדבר כי האם אין ה' בציון וגו' ולמה א"כ לא התפללו אליו לבטל הגזרה ומדוע הוסיפו עוד להכעיסני בהבלי אל נכר 

מצודת ציון

"שועת" - צעקת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה קול שועת בת עמי (דברי השם)", יספר הויכוח שהיה לו עם עשרת השבטים שהם עתה בארץ מרחקים מעבר לנהרי כוש והם היו מצפים להגאל ולשוב אל ארץ אבותם ונשמע להם הבשורה הרעה מגלות יהודה וחורבן בהמ"ק, שעי"ז אבד מהם תקוה, "(עשרת השבטים אומרים), הה' אין בציון", הלא בציון מקום שכינת ה' וראוי שיושעו בדרך הנס וההשגחה ע"י ה' מעוזם, וגם אם עזב ה' אותם והסתיר פנים, "האם מלכה אין בה" וראוי שינצלו בדרך הטבע ע"י מלחמה? "(תשובת השם) מדוע הכעיסוני בפסיליהם" שבא להם עונש השגחיי,
  • א) על שהמירו אותו באלהים אחרים,
  • ב) שהמירוהו "בהבלי נכר", כמ"ש הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, כמש"פ שם:

ביאור המילות

"שועת". גדרו שצועק לישועה:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ח · יט · >>