מ"ג ירמיהו ח טז
<< · מ"ג ירמיהו · ח · טז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֔יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃
תרגום יונתן
רש"י
"נחרת סוסיו" - עטישות נחיריו
"מצהלות אביריו" - צהלות משחק סוסיו ומצינו במקום אחר סוסים נקראים אבירים מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה) ל' סוס דוהר (נחום ג) וי"ת מקל פסיעות גברוהימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נחרת" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן הוד נחרו אימה (איוב ל"ט)
"מצהלות" - ענין הרמת קול גדול כמו אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה)
"אביריו" - מלשון אביר וחוזק
מצודת דוד
"עיר" - יאבדו כל עיר והיושבים בה
"ומלואה" - הדברים שהארץ מלאה מהם
"מדן" - בעוד יהיה האויב בדן בקצה גבול ארץ ישראל יהיה נשמע נחרת סוסיו
"מקול מצהלות" - מהרמת קול גבוריו רעשה כל הארץמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · ח · טז · >>