לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו ח טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · ח · טו · >>

כתיב:
קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה.

מנוקד:
קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה.

עם טעמים:
קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

סַבַּרְנָא לִשְׁלָם וְלֵית טַב וּלְעִדַן סְלִיחוּת חוֹבִין וְהָא פּוּרְעֲנוּת חֶטְאִין:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מרפה" - מלשון רפואה ועם היא בה"א

"בעתה" - מלשון בעת וחרדה 

מצודת דוד

"לעת מרפה" - יקוו לעת מרפא והנה בא בעתה ורעד

"קוה לשלום" - הם יקוו לשלום ולא יהיה טוב כי לא יבוא השלום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קוה לשלום, (דברי העם)", הלא ראוי לקוות לשלום, ומדוע "אין טוב?, (תשובת הנביא)", מפני שהיה ראוי לקוות "לעת מרפא", שהחולים בחולי הנפש יעסקו ברפואה ובתשובה, "והנה בעתה" כי עודם מחזיקים ברעתם:

ביאור המילות

"קוה". מקור, ראוי לקוות:

"ומרפה". כמו מרפא:
 


<< · מ"ג ירמיהו · ח · טו · >>