מ"ג ויקרא כא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא כא · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְעַל כָּל נַפְשָׁת מִיתָא לָא יֵיעוֹל לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵּיהּ לָא יִסְתָּאַב׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְוַת כָּל בַּר נַשׁ דְמִית לָא יֵיעוֹל לְאָבוֹי וּלְאִמֵיהּ לָא יִסְתָּאָב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועל כל נפשת מת" - באהל המת

"נפשת מת" - (נזיר לח) להביא רביעית דם מן המת שמטמא באהל

"לאביו ולאמו לא יטמא" - (סנהדרין ד' ת"כ) לא בא אלא להתיר לו מת מצוה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על ויקרא כא י

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ד] "ועל כל נפשות מת לא יבא". אמר ר' עקיבא מנין לרביעית דם שהיא משתי מתים? תלמוד לומר "ועל כל נפשות מת"-- שתי נפשות ומת אחד.

"לא יבא...ולא יִטַמָא"-- חייב ב"לא יבוא" וחייב ב"לא יטמא".   אין לי אלא כהן גדול שהוא חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא", מנין לכהן הדיוט שהוא ב"לא יבא" ושהוא ב"לא יטמא"? תלמוד לומר "לא יִטַמָא" "לא יִטַמָא" לגזירה שוה. מה "לא יטמא" האמור בכהן גדול-- חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא", אף "לא יטמא" האמור בכהן הדיוט-- חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא".

"לאביו ולאמו לא יטמא"-- מטמא הוא למת מצוה.

<< · מ"ג ויקרא · כא · יא · >>