מ"ג דברים כח כג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהוֹן שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵי רֵישָׁךְ חַסִּינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִּתְחוֹתָךְ תַּקִּיפָא כְּבַרְזְלָא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהוֹן שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן הֵי כִּנְחָשָׁא דִמְזִיעַ וְלָא מְסַפְּקִין לְכוֹן טַלִין וּמִטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתְכוֹן הֵי כְּפַרְזְלָא דְלָא מַזִיעַ דְלָא מַרְטִיבָא אִילָנֵי וְאַסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי וְיַרְקֵי: |
רש"י
ובזה אני מתרץ מה שלא תמצא בקללות משנה תורה דברי נחמה בסוף, כי כן יסורין של הקדוש ברוך הוא להטיב באחריתם, כי אין דבר רע יוצא מאתו, כל שכן עם ישראל אין הקדוש ברוך הוא מביא רע אליהם בעצם, כי אם לנקותם מן החטא להטיב להם באחריתם. ולפיכך מזכיר בקללות של הקדוש ברוך הוא נחמה, ואין הדבר כך בקללות של משה שקלל אם יחטאו לפניו, לפיכך לא נזכר נחמה כאן:
ועוד, שאין ספק כי הנחמה תהיה מתוך הצרה, כמו שהיה במצרים מתוך הצרה בא להם הגאולה, ותהיה הנחמה מתוך הצרה היותר גדולה, והן הקללות שבפרשת בחקותי שהם יותר צרה, ומתוך אותו צרה תבא הרוחה. אבל קללות שבמשנה תורה, אין לומר שמהן תבא ההרוחה ולא מן הצרות שהם יותר גדולים, שהם קללות שבתורת כהנים:
ובשביל זה הטעם הקללות של הר סיני הם מוגבלים ומשוערים, שנאמר בהן (ויקרא כ"ו, י"ח) "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתכם", וכאשר כלה, אז תבא הרוחה וגאולה. מה שאין כך בקללות שבמשנה תורה. ואף על גב דהקללות שבמשנה תורה גם כן הם ספורים, מכל מקום לא כתיב בהן מספר כמו שכתב בהר סיני, דכתיב "ויספתי ליסרה אתכם שבע", כלומר ואחר כלות המכה תבא הרוחה אם ישובו, אבל כאן לא נזכר שום מספר. ועוד, הרי כתיב כאן (ר' פסוק סא) "גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר הזה", והרי אין קצבה כלל:
ואם תאמר, כל שכן יקשה, כיון דמכות שבמשנה תורה אין כל כך, אם כן למה הם הרבה יותר, שהרי במשנה התורה הם צ"ח, ובהר סיני הם מ"ט (רש"י להלן כט, יב). ועוד, שהרי כתיב כאן "גם כל חלי וכל מכה וגו'". ואין זה קשיא, דהא בהא תליא, דכאשר המכה גדולה בעצמה מאוד - שקולה נגד כמה וכמה מכות, והרי היה מעט הכמות ורב האיכות. ומכל מקום אחר המכות של הר סיני נמשכת הגאולה, שלא כתב שם "גם כל חלי וכל מכה וגו'", וכאשר כלו המכות אחר כך חוזר לרחם השם יתברך, כי דבק בהן הרחמים, שהרי יש בהן קץ וסוף:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •