מ"ג בראשית מ י
<< · מ"ג בראשית מ · י · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃
תרגום
| אונקלוס: | וּבְגוּפְנָא תְּלָתָא שִׁבְשִׁין וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּיקַת לַבְלַבִּין אֲנֵיצַת נַץ בְּשִׁילוּ אֶתְכָּלַהָא הֲווֹ עִנְבִּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְגוּפְנָא תְּלָתֵי מְצוֹגְיָא וְהוּא כְדִי אַפְרַחַת אַפֵּיקַת לַבְלוֹבָהָא וּמִן יַד בָּשְׁלוּ סְגוֹלְיָהָא הֲווֹ עֲנָבִין: |
רש"י (כל הפרק)
"שריגים" - זמורות ארוכות שקורין וידי"ן
"והיא כפרחת" - דומה לפורחת והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת ואחר הפרח עלתה נצה ונעשו סמדר אשפני"ר (בלע"ז אויפטהון אדער אויפשליעסען איינער בלומא) ואח"כ הבשילו והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין ע"כ תרגום של פורחת נץ גדול מפרח כדכתיב (ישעיהו יח) ובוסר גומל יהיה נצה וכתיב (במדבר יז) ויוצא פרח והדר ויצץ ציץרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וְהִוא כְפֹרַחַת – דּוֹמָה לְפוֹרַחַת. וְהִיא כְפוֹרַחַת – נִדְמָה לִי בַּחֲלוֹמִי כְּאִלּוּ הִיא פּוֹרַחַת, וְאַחַר הַפֶּרַח עָלְתָה נִצָּהּ וְנַעֲשׂוּ סְמָדַר, אשפני"ר [espanir = להנץ, להתפתח[4]] בְּלַעַז, וְאַחַר כָּךְ הִבְשִׁילוּ. "וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּיקַת לַבְלַבִּין", עַד כָּאן תַּרְגוּם שֶׁל "פּוֹרַחַת". נֵץ גָּדוֹל מִפֶּרַח, כְּדִכְתִיב: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח,ה); וּכְתִיב: "וַיֹּצֵא פֶרַח" וַהֲדַר "וַיָּצֵץ צִיץ" (במדבר יז,כג).
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מ (עריכה)
אבן עזרא (כל הפרק)
עלתה נצה — כמו "הנצו הרמונים" (שיר השירים ז, יג).
הבשילו אשכלותיה — הפך הבוסר. וכמוהו "כי בשל קציר" (יואל ד, יג), ואם הם שני בניינים:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ובגפן שלשה שריגים. זמורות, מלשון (יואל א) הלבינו שריגיה.
והיא כפורחת. כלומר כאשר פרחה מיד עלתה נצה. מיד כשהתחילה לפרוח עלתה נצה ויצא הנץ מן הגפן, והוא הסמדר, כלשון (שיר ז) אם פרחה הגפן, ואח"כ פתח הסמדר, ומיד עלתה נצה שהוא הסמדר, ומיד ראה שהבשילו אשכלותיה ענבים. והנה החלום הזה מורה כי ממהר האלהים לעשות הענין, כי מיד שפרחה הגפן מיד באה הנצה וגמר הפרי, וסחט הענבים והוציא היין ונתן על כף פרעה, ומפני שראה פריחת הגפן ופתוח הסמדר ובשול הענבים שהיו ענינים תכופים זה אחר זה מורים על הנחוץ ועל מהירות הענין, על כן ראה יוסף בחכמתו לפתור בשלשת שריגים שלשת ימים לקרב הזמן, ולא פתר ג' חדשים או שנים. ומלת שריגים הוא מלשון רז"ל שרגא, והוא לשון אורה, והוא הדין בשלשה סלי חורי שפתר בו ג"כ שלשת ימים, ואף ע"פ שפשוטו לשון חררה, ועוד הוא כולל האור והלבון מלשון חיור, וכן דרשו רז"ל (שמות לג) וראית את אחורי, מלשון אורה, וכן לשון חורים וסגנים, כי הכתוב ימשול הגדולים במעלה למעלת האורה, והקטנים שאין להם מעלה ימשילם לחושך ויקראם חשוכים הוא שכתוב (משלי כב) בל יתיצב לפני חשכים. ועוד שלשת הסלים עולה למספר שלשת ימים הם.
ועוד יש לפרש כי ראה יוסף לפתור שלשת שריגים ושלשה סלי חורי בפתרון ג' ימים ולא חדשים ולא שנים, לפי שראה השריגים והסלים שוים כאחד, ואין זה כי אם בימים בלבד, שהרי החדשים לא תמצא בכל השנה שלשה חדשים שוים לגמרי, אבל משתנים ומתחלפים מזרע לקציר מקור לחום ומקיץ לחורף, ולא תמצאם שוים כי אם בימים ועל שם ההשואה הנמצאת בג' ימים משא"כ בשלש חדשים וכל שכן בשלש שנים, לכך ראה לפתור להם פתרון ימים ואמר ג' ימים הם.
ובמדרש ובגפן ג' שריגים, גפן אלו ישראל שנאמר (תהלים פ ט) גפן ממצרים תסיע. ג' שריגים, אלו שלש רגלים שישראל עולים בכל שנה. והיא כפורחת, הגיע זמן של ישראל לפרות ולרבות, וכן הוא אומר (שמות א) ובני ישראל פרו וישרצו. עלתה נצה, הגיע זמן של ישראל להגאל, וכן הכתוב אומר (ישעיה סג) ויז נצחם על בגדי. הבשילו אשכלותיה ענבים, הגיע זמנן של מצרים לשתות כוס התרעלה, וכן תמצא בפרשה ד' פעמים כוס כנגד ארבעה כוסות של פסח, וכנגדם עתיד הקב"ה להשקות לרשעים ארבע כוסות של פורענות שנאמר (ירמיה כה) קח את כוס היין החמה הזאת מידי. וכתיב כוס זהב בבל ביד ה', וכתיב (תהלים עה) כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך, וכתיב (שם יא) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם.
ועוד דרשו רז"ל ובגפן שלשה שריגים. גפן זה תורה, ג' שריגים זה באר ועמוד ענן ומן, והיא כפורחת עלתה נצה, אלו בכורים,
הבשילו אשכלותיה ענבים, אלו נסכים.מלבי"ם (כל הפרק)
(י – יא) "ובגפן". וראה בחלומו שפתאום צמחו "בגפן" בוקק "שלשה שריגם", שתיכף פרחו, וגם ראו כי "כפרחת עלתה נצה", ר"ל שתיכף בעת שפרחו נצו ג"כ [כי הנץ הוא אחר הפרח], ותיכף "הבשילו אשכלתיה ענבים", ואז ראה שנמצא "בידו כוס פרעה, וששחט לתוכו את הענבים" וכל זה נעשה כרגע בעת החזיון:
בעל הטורים (כל הפרק)
שריגם. כתיב חסר בגימטריא אבות העולם. דאיכא מאן דאמר אלו האבות:
<< · מ"ג בראשית · מ · י · >>
- ^ באוצר הלעזים הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
- ^ רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז',י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.
- ^ באוצר הלעזים הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
- ^ רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז',י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.