מפרשי רש"י על בראשית מ י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ' • פסוק י' |
א • ד • ה • י • יב • יג • יד • כ • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ', י':

וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃


רש"י

"שריגים" - זמורות ארוכות שקורין וידי"ן

"והיא כפרחת" - דומה לפורחת והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת ואחר הפרח עלתה נצה ונעשו סמדר אשפני"ר (בלע"ז אויפטהון אדער אויפשליעסען איינער בלומא) ואח"כ הבשילו והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין ע"כ תרגום של פורחת נץ גדול מפרח כדכתיב (ישעיהו יח) ובוסר גומל יהיה נצה וכתיב (במדבר יז) ויוצא פרח והדר ויצץ ציץ


רש"י מנוקד ומעוצב

שָׂרִיגִם – זְמוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁקּוֹרִין וידי"ץ [wediz = ענף גפן[1]].
וְהִוא כְפֹרַחַת – דּוֹמָה לְפוֹרַחַת. וְהִיא כְפוֹרַחַת – נִדְמָה לִי בַּחֲלוֹמִי כְּאִלּוּ הִיא פּוֹרַחַת, וְאַחַר הַפֶּרַח עָלְתָה נִצָּהּ וְנַעֲשׂוּ סְמָדַר, אשפני"ר [espanir = להנץ, להתפתח[2]] בְּלַעַז, וְאַחַר כָּךְ הִבְשִׁילוּ. "וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּיקַת לַבְלַבִּין", עַד כָּאן תַּרְגוּם שֶׁל "פּוֹרַחַת". נֵץ גָּדוֹל מִפֶּרַח, כְּדִכְתִיב: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח,ה); וּכְתִיב: "וַיֹּצֵא פֶרַח" וַהֲדַר "וַיָּצֵץ צִיץ" (במדבר יז,כג).

מפרשי רש"י

[ח] דומה לפורחת. פירוש כף של "כפורחת" היא כף הדמיון, שלא היה פורחת רק בחלום, כך היה הדמיון שלו, לכך אמר "כפורחת". ומה שלא אמר גם כן 'וארא בחלום והנה גפן לפני' בכ"ף (קושית הרמב"ן), נראה דלא קשיא, דכל דבר שנראה מבחוץ בחוש העין - שייך לומר בחלום "והנה גפן לפני" (פסוק ט), שהרי בחלום נראה גפן, אבל מה שהוא פורחת - שהיא הוצאת הפרח - לא יתכן זה בחלום, דלא הוציא הגפן פרח, אלא שנדמה לו כך מפני שראה פרחים בגפן, ונדמה לו כי הגפן הוציא הפרחים, כי לשון 'פורחת' הוא נאמר על הוצאת הפרח, לכך אמר כי נדמה אליו כאילו פורחת - וזה על ידי שראה פרחים בגפן נדמה אליו כאילו הוציא פרחים, דלעולם כך סובר האדם כאשר יראה פרחים קטנים בגפן - יודע מזה שהוציא פרחים. והשתא אתי שפיר - דכף הדמיון הוא על "כפורחת" שהוא לשון בינוני הנאמר בשעה שמוציאה פרחים, ובחלום לא שייך, שלא הוציאה פרחים. דאין לומר שכך ראה בחלום שהיתה הגפן מוציא פרחים - שאין האדם רואה בחוש העין הפרחים יוצאים, שאינם יוצאים כל כך במהירות, רק נאמר כאשר נמצאים פרחים בגפן אז נדע שהיא מוציאה פרחים, אבל במראית החלום שאין ממש לא יתכן זה, לכך הוסיף כף הדמיון. ולזה פירש "כפורחת" שראיתי פרחים בגפן - עד שהאדם חושב שהיא מוציאה פרחים. אבל על לשון "עלתה ניצה הבשילו אשכלותיה" אין צריך להוסיף כף הדמיון, שהכל נמשך אל "כפורחת", כי מאחר שכבר כתיב שהיתה כמו פורחת - גם על זה קאי "עלתה נצה". ועוד דאי כתיב 'כגפן לפני' היה משמע דבר דומה אל גפן לפני - לא גפן ממש, אבל אחר שאמר הכתוב שגפן לפניו לא שייך לומר שהיה כמו פורחת לא פורחת ממש - דזה לא יתכן אחר שהיה גפן לפניו מה שייך 'כמו פורחת', אלא נאמר כי בחלום שייך לומר כי כך נדמה אלי בחלום שהיא כפורחת: [ט] ואחר הפרח כו'. כי לא הכל ביחד כמשמעות הכתוב, אלא אחר הפרח עלתה ניצה:

בד"ה כפורחת כו' משיב ידו כו' נ"ב ואני אומר כמשיב ידו הוא פירש כדמות משיב ידו כאלו רצה לשוב ונרתע לאחוריו ועדיין לא שב לגמרי התחיל השני לצאת ולא המתין עד שהחזיר כבר כל ידו ותדע דאי לא תימא הכי למה קשרה השני כלומר להודיע שהוא הראשון אע"פ שאינו נ"מ לענין דין בכורה מ"מ אפשר נ"מ לכבדו להקדימו וכן היה המנהג בימיהם דאל"כ קשיר' השני למה וא"כ קשה הלא לא מצינו דאישתמוט בקרא שום חשיבות והקדמה בשום ענין לזרח אלא שתאמר שדעתם היה שהשיב ידו ממש או יצא כולו והנה לא שב ידו ועומד לצאת ואפ"ה לא הגביר אחיו ויצא וע"כ קראו שמו פרץ ודוק מהרש"ל

  1. ^ באוצר הלעזים הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
  2. ^ רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז',י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.