לדלג לתוכן

מ"ג בראשית מ יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · מ · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכָסָא דְּפַרְעֹה בִּידִי וּנְסֵיבִית יָת עִנְבַּיָּא וַעֲצַרִית יָתְהוֹן לְכָסָא דְּפַרְעֹה וִיהַבִית יָת כָּסָא עַל יְדָא דְּפַרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):
חָמֵי הֲוֵית עַד דְיַהֲבִין כַּסָא דְפַרְעה בִּידִי וּנְסֵיבִית יַת עִנְבַיָיא וְעַצְרִית יַתְהוֹן לְכַסָא דְפַרְעה וִיהָבִית יַת כַּסָא עַל יְדָא דְפַרְעה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואשחט" - כתרגומו ועצרית והרבה יש בלשון משנה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וָאֶשְׂחַט – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וַעֲצַרִית"; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (מעשרות פ"ד מ"א, ועוד).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(יא). 'ואשחט: כתרגומו:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואשׂחט אותם — כמו "שֹׁחֲטֵי הילדים" (ישעיהו נז, ה), ולא כאשר פירש הגאון:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י – יא) "ובגפן". וראה בחלומו שפתאום צמחו "בגפן" בוקק "שלשה שריגם", שתיכף פרחו, וגם ראו כי "כפרחת עלתה נצה", ר"ל שתיכף בעת שפרחו נצו ג"כ [כי הנץ הוא אחר הפרח], ותיכף "הבשילו אשכלתיה ענבים", ואז ראה שנמצא "בידו כוס פרעה, וששחט לתוכו את הענבים" וכל זה נעשה כרגע בעת החזיון:  

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכוס פרעה בידי". בב"ר (פח.ה) אמרו מכאן תקנו חכמים ד' כוסות בפסח כנגד ד' פעמים כוס שנזכרו כאן, ויש לתמוה מה הראה הקב"ה לשר המשקים בזה, ומה ענין ד' כוסות של פסח לחלומו של שר המשקים, ונ"ל כי ידוע ששתית הכוס מורה על התשועה מאיזו צרה, כמ"ש (תהלים קטז.יג) כוס ישועות אשא, וד' כוסות של פסח יוכיחו, וכל שבוי סבבוהו ארבע משפחות הרעות שנזכרו בספר ירמיה (ירמיה טו.ב) כה אמר ה' אשר לחרב לחרב ואשר למות למות ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ובב"ב (ח:) א"ר יוחנן כל המאוחר בפסוק קשה משלפניו כו' עד שבי כולהו איתנהו ביה, כי בידו של אדונו לייסרו בחרב, ולהמיתו, ולהרעיבו, ולענותו בענין בית הסהר, ונמצא שכל שבוי שבבית הבור כשיוצא מבית האסורים דין הוא שישתה ד' כוסות של ישועה, כי מאחר ששבי כולהו איתנהו ביה א"כ ביציאתו משם מבית הסהר הוא ניצול מארבעתן, ע"כ נזכר בשר המשקים ד"פ לשון כוס, כי הראה לו בחלום שיצא מן בית הבור ויהיה נצול מארבע רעות אלו, ויהיה ראוי לשתות ד' כוסות של ישועה, וא"כ למדו רז"ל מכאן שבפסח חייב כל אדם לשתות ד' כוסות, כי ישראל היו גם כן שבויים במצרים והשבוי כולהו איתנהו ביה, ע"כ דין הוא שישתו ד' כוסות של ישועה כנגד ההצלה מארבעתן, כי לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים כי אף אותנו גאל עמהם וזה פירוש יקר. ומכאן שפט יוסף בשכלו ששר המשקים יצא מבית הסהר וישב על כנו, אבל שר האופים לא ראה בו דבר המורה על גאולתו ועל פדות נפשו. ואולי זהו כוונת רז"ל, במה שדרשו (בחולין צב.) ובגפן שלשה שריגים שלשה שרי גוים כו', או אברהם יצחק ויעקב כו', ונדרשו בכמה פנים שונים על הצלחתן של ישראל, ומה הראו לשר המשקה בזה, אלא שכל אלו סיבת גאולתן של ישראל מבית השבי, וגאולה ראשונה של יוסף היתה ע"י שר המשקים, ועל ידו זכה יוסף לכל היעודים ההם וק"ל.

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכוס פרעה בידי. מכאן קבעו חכמים ד' כוסות של לילי פסח. ר' הונא בשם ר' בנאה, כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו במצרים: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. ר' שמואל בר נחמן אמר: כנגד ד' כוסות שנאמרו כאן: וכוס פרעה בידי, "ואשחט אותם אל כוס פרעה", "ואתן את הכוס על כף פרעה", ["ונתת כוס פרעה בידו"]. ר' לוי אמר: כנגד ארבע מלכיות. ר' יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם, הדא הוא דכתיב: "כי כה אמר ה' וגו' קח את כוס היין [החמה הזאת מידי]", "כוס זהב בבל ביד ה'", "כי כוס ביד ה' וגו' מלא מסך", "ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם". וכנגדן הקב"ה משקה את ישראל ארבע כוסות של ישועה לעתיד לבוא, שנאמר: "ה' מנת חלקי וכוסי", "דשנת בשמן ראשי כוסי רויה", "כוס ישועות" – שתי ישועות: אחת לימות המשיח, ואחת לימות גוג ומגוג.

<< · מ"ג בראשית · מ · יא · >>