מ"ג בראשית מב לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מב · לו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן יָתִי אַתְכֵּילְתּוּן יוֹסֵף לָיְתוֹהִי וְשִׁמְעוֹן לָא הֲוָה כָא וְיָת בִּנְיָמִין תִּדְבְּרוּן עָלַי הֲוַאָה כוּלְּהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לְהוֹם יַעֲקב אֲבוּהוֹן יָתִי אִתְכָּלְתּוּן יוֹסֵף אֲמַרְתּוּן חֵיוְתָא בִּישְׁתָּא אַכְלְתֵיהּ וְשִׁמְעוֹן אֲמַרְתּוּן מַלְכָּא דְאַרְעָא כַּפְתֵיהּ וְיַת בִּנְיָמִין בַּעֲיַין אַתּוּן לְמִיסַב עָלַי הֲוָאָה צוּקְתָא דְכוּלְהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקב אֲבוּהוֹן יָתִי תְכֶלְתּוּן יוֹסֵף מִן שָׁעָא דִשְׁלָחִית יָתֵיהּ לְוַתְכוֹן לֵית אֲנָא יָדַע מַה הֲוָה בְּסוֹפֵיהּ וְיַת בִּנְיָמִין אַתּוּן בַּעֲיָין לְמִיסַב וְעָלַי הִינוּן לְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתי שכלתם" - מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף

"שכלתם" - כל מי שבניו אבודים קרוי שכול

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

כלנה — כל הצרות האלה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לו) "אתי שכלתם". אמר אתם גרמתם לי שתים רעות.

א] "אתי שכלתם" במה שאני משוכל מבני.
ב] כי חטא אבדתם הוא עלי, שאני גרמתי מיתת יוסף על ששלחתיו למקום

סכנה כמש"ש במקומו, וכן עלי יהיה אבדת שמעון ובנימין מה ששלחתי אותם במקום סכנה, ונתירא מעונש ע"ז: