מפרשי רש"י על בראשית מב לו
• א • ב • ז • ח • י • יב • יד • טו • יז • יט • כ • כג • כד • כז • כח • לו • לח •
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃
רש"י
"אתי שכלתם" - מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף
"שכלתם" - כל מי שבניו אבודים קרוי שכול
רש"י מנוקד ומעוצב
אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם – מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן שֶׁמָּא הֲרָגוּהוּ אוֹ מְכָרוּהוּ, כְּיוֹסֵף (שם; ב"ר צא,ט).
שִׁכַּלְתֶּם – כָּל מִי שֶׁבָּנָיו אֲבוּדִים קָרוּי שַׁכּוּל.
מפרשי רש"י
[כז] שמכרוהו כיוסף. הקשה הרא"ם דמשמע שיעקב ידע שיוסף חי, וזה לא יתכן, דאם כן מה זה שאמר (להלן מד, כח) "ויצא האחד מאתי וכו', [ואומר אך טרוף טורף] ", ואין זה קשיא, כי אין פירושו רק שהיה חושד אותם שמכרו את שמעון כמו שהיה חושד אותם על יוסף, ולא שידע זה בודאי, רק חשד איכא:
סוף ד"ה שמא הרגוהו כו' נ"ב ולי נראה דלק"מ דבודאי מתחילה לא חשדם עד שראה ששמעון איננו אתם א"כ סבר בודאי מכרוהו וסופו יוכיח על תחילתו כשנודע לו אמיתת דבריהם של שמעון חזר אף מן החשד של יוסף וק"ל מהרש"ל: