מ"ג בראשית מא ה
<< · מ"ג בראשית מא · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃
תרגום
| אונקלוס: | וּדְמוּךְ וַחֲלַם תִּנְיָנוּת וְהָא שְׁבַע שֻׁבְלִין סָלְקָן בְּקַנְיָא חַד פַּטִּימָן וְטָבָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדָמִיךְ וַחֲמָא חֶלְמָא תִּנְיָנוּת וְהָא שִׁבְעָה תּוּבְלֵי סַלְקָן בְּקַנְיָא חָד פַּטִימָן וְטָבָן: |
רש"י (כל הפרק)
"בקנה אחד" - טואיד"ל בלע"ז [גבעול]
"בריאות" - שיינ"ש בלע"ז [בריאות]רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
אבן עזרא (כל הפרק)
שבלים — לשון רבות נקבות, ואם הוא במ"ם, כמו "נשים" ו"פילגשים".
שדופות — שארע שדפון מרוח מזרחית, כי נקרא מזרח "קדם", בעבור צאת השמש בתחילה.
וטעם המלאות — כמו "הבריאות" (פסוק ז):מלבי"ם (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
ויישן ויחלום שנית. לא נאמר ויחלום עוד אלא שנית, להורות שחלום אחד הוא ונשנה פעמים. והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד. ואצל הרעות לא נאמר בקנה אחד, לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם, אבל שבע שני הרעב לא היו רצופים כי אחר שנתים ימים כשבא יעקב פסק הרעב וחזר במותו ע"כ לא נאמר בקנה אחד, ועוד שזה מורה על רבוי התבואה שאפילו קנה אחד יצמיח שבעה שבלים וטובות ותרתי לטיבותא, והרעות היה בהם תרתי לריעותא שצמחו אחד אחד, ועוד שהיו שדופות קדים, ויקץ פרעה והנה חלום, כי גם הוא הבין שחלום אחד הוא,
<< · מ"ג בראשית · מא · ה · >>