מ"ג בראשית ל לז
<< · מ"ג בראשית · ל · לז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְסֵיב לֵיהּ יַעֲקֹב חֻטְרִין דִּלְבַן רַטִּיבִין וּדְלוּז וְדִדְלוּב וְקַלֵּיף בְּהוֹן קִלְפִין חִיוָרִין קִלּוּף חִיוָר דְּעַל חֻטְרַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְסֵיב לֵיהּ יַעֲקב חוֹטֶר דְפָרַח לָבָן וְדִילוֹז וְאַרְדְפוֹי וּקְלַף בְּהוֹן קְלִיפִין חִיוְורִין לְגַלָאָה חִיוְורָא דְעַל חוּטְרַיָא: |
רש"י
"לח" - כשהוא רטוב
"ולוז" - ועוד לקח מקל לוז עץ שגדלין בו אגוזים דקים קולדר"י בלע"ז (האזעלנוס שטרויך)
"וערמון" - קשטניי"ר (בלע"ז קאסטאניס בוים)
"פצלות" - קלופים קלופים שהיה עושהו מנומר
"מחשף הלבן" - גלוי לובן של מקל כשהיה קולפו היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקלוףרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לַח – כְּשֶׁהוּא רָטֹב.
וְלוּז – וְעוֹד לָקַח מַקַּל לוּז, עֵץ שֶׁגְּדֵלִין בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, קולדר"א [colder = אלסר[4]] בְּלַעַז.
וְעַרְמוֹן – קֿשטיניי"ר [chastenier = עץ ערמון] בְּלַעַז.
פְּצָלוֹת – קִלּוּפִים קִלּוּפִים, שֶׁהָיָה עוֹשֵׂהוּ מְנֻמָּר.
מַחְשֹׂף הַלָּבָן – גִּלוּי לֹבֶן שֶׁל מַקֵּל (תרגום יונתן); כְּשֶׁהָיָה קוֹלְפוֹ, הָיָה נִרְאֶה וְנִגְלֶה לֹבֶן שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַקִּלּוּף.
רשב"ם
לח: שאינו יבש:
מחשוף: גילוי כמו וזרועך חשופה, חשף ה' את זרוע קדשו:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
לבנה לוז וערמון — עצים הם, רק לח שם התואר. והגאון אמר כי לוז – שקדים, בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל, כי הב' לשונות והארמית ממשפחה אחת היו.
מחשוף הלבן — שחשף הקלף, כמו "חשף ה'" (ישעיהו נב, י):רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ולוז וערמון. פירושו מקל מאילן ששמו לוז והוא שקדים, ומאילן ערמונים.
ויפצל בהן פצלות לבנות. פי' קלף באותם המקלות מקצת הקליפות שהם שחורות ובמקום הקלף נראה לבן ובמקום שהקליפה עומדת בו הוא שחור. זהו מחשוף הלבן החשוף הוא הלבן שעל המקלות, והמקלות האלה אשר פצל הציג אותם ברהטים בשקתות המים, כשהיה רוצה נקודים היה מקלף מקומות מן המקלות מלשון נקודות הכסף כן היו נקודים, מקום הסרת הקליפה היה לבן ומקום הקליפה שחור ואז היו נולדים נקודים. וכשהיה רוצה עקודים היה מקלף מקצת המקלות למעלה ומקצת המקלות למטה נשאר בהם הקלוף. וכשהיה רוצה חום בכבשים לא היה מקלף כלל אך הגוון שהוא שחור נשאר בו ואז היו נולדים שחורים. וכשהיה רוצה ברודים לא היה מקלף כלל כי הגוון ההוא היה שחור עשני. ויעקב היו לו מקלות רבות במיני הארז בגוון זה.
והיה הענין הזה ליעקב דבר חכמה וסוד הטבע מעורב בנס. כי היה ענין טבעי מצד פצול המקלות ומצד אחר היה נס גמור שלא היו נולדים כפי האמהות אם שחורים שחורים אם לבנים לבנים. וא"ת שציור המקלות לעיני הצאן היה גובר על הטבע הפשוט, מ"מ שיהיו כולם בגוון המקלות שהוא הציור ואין גם אחד שיהא בגוון האמהות א"א זה בלא נס. וכן אמר יעקב ואלהי אבי היה עמדי. בא ללמד כי לולא הנס וסיוע אלהי לא היה הענין נגמר בפצול המקלות בלבד. וכן אמר עוד ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי. ייחס הענין לאלהים שעשה עמו להפליא.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון. חוטר רטיב חיור דלוז ודדלוב. כך היה אבינו יעקב נותן את המקלות בתוך הבורות של מים. היתה הבהמה באה לשתות, והיתה רואה את המקלות, והיא נרתעת לאחוריה ובא הזכר ורובעה, והיא יולדת כיוצא בה. אמר ר' הושעיא: נעשו המים זרע בתוך מעיהם, ולא היו חסרות אלא צורת הולד. אמר ר' הונא דבית חורין: מלאכי השרת היו טוענין מתוך צאנו של לבן ונותנין בתוך צאנו של יעקב; הדא הוא דכתיב: "שא נא עיניך וראה כל העתודים", 'עולים' אין כתיב כאן אלא "העולים", מאליהם. ר' תנחומא אמר: שטף של גשמים. רבנן אמרין: ענני כבוד.
<< · מ"ג בראשית · ל · לז · >>
- ^ רש"י מזהה את הלבנֶה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנֶה עם עץ, שקליפתו לבנה (bouleau).
- ^ "עץ שגדלים בו אגוזים דקים", כדברי רש"י. אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר "אגוז קטן"; יכול להיות, שכבר בימי רש"י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי colder. בכמה כתבי־יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.
- ^ רש"י מזהה את הלבנֶה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנֶה עם עץ, שקליפתו לבנה (bouleau).
- ^ "עץ שגדלים בו אגוזים דקים", כדברי רש"י. אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר "אגוז קטן"; יכול להיות, שכבר בימי רש"י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי colder. בכמה כתבי־יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.