מ"ג בראשית יט לא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל־הָאָֽרֶץ׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרַת רַבְּתָא לִזְעֵירְתָא אֲבוּנָא סִיב וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמֵיעַל עֲלַנָא כְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרַת רַבְּתָא לִזְעֵירְתָּא אָבוּנָא סִיב וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמֵיעַל עֲלָנָא כְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא:
ירושלמי (קטעים):	וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמִזְדַמְנָא לְוָותָן כְּנִימוּס כָּל אַרְעָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אבינו זקן" - ואם לא עכשיו אימתי שמא ימות או יפסוק מלהוליד "ואיש אין בארץ" - סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול (ב"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אָבִינוּ זָקֵן – וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי? שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ יִפְסוֹק מֵהוֹלִיד.
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ – סְבוּרוֹת הָיוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם נֶחֱרַב כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית רבה נא,ח) .

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ואיש אין בארץ: סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ותאמר הבכירה — יתכן שהיתה לו אשה אחרת ומתה בתחילה. והבנות חשבו כי אש וגפרית היה בכל הארץ, כמבול המים:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ותאמר הבכירה" - אמר רבי אברהם יתכן שהיתה לו אשה אחרת ומתה בתחילה ואין צורך כי "הבכירה" הפך "צעירה" כל גדול באחוה יקרא "בכור" וכל קטן ממנו צעיר לו והפרי הראשון בשנה יקרא "בכורים" וכן בכורי דלים (ישעיהו יד ל) המוקדמים בדלות שהם דלי הדלים וכן בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה (יהושע ו כו) וכן תרגם אונקלוס רבתא

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"אבינו זקן" ולא יתאמץ. להרחיק נדוד אל ארץ אחרת: " ואיש אין בארץ לבא עלינו" אין איש בזה הגליל ראוי לבא עלינו כדרך כל הארץ שהמנהג הוא שלא תנשא האשה אלא להגון לה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(לא) "ותאמר הבכירה אבינו זקן", ולא יוכל ללכת אל מדינה אחרת לגור שם, וגם אנחנו א"י לעזבו מפני זקנתו, ופה" אין איש לבוא עלינו", ובזה חששו שיכחד שם אביהן ע"י שלא יהיו לו בנים וילך ערירי וכמ"ש חז"ל שלש"ש נתכונו, וכ"ש למפרשים שחשבו שנעשה כליה בכל העולם והיה כונתם להקים מוסדות תבל:

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(לא) אומרה אבינו זקן אין לו ענין, שאם הוא שאינו ראוי להוליד, אם כן איך אמרה ונחיה מאבינו זרע. אך אמרה, אם אומר

איש אין בארץ לבא וכו' ולא אומר אבינו זקן, הלא תענה אחותי אולי לא ירצה להשתכר, ובאיזה טענה נאמר לו שישתכר. על כן אמרה שני דברים. א. "אבינו זקן". ב. "ואיש אין בארץ" וכו'. מה שאמרתי "אבינו זקן" וכו', לכן (לב) "לכה נשקה" כו' שלא יהיה לו כמו זר בעיניו שנרבה להשקותו יין, כי נאמר שלהחזיקו כי זקן הוא אנו עושות, ומה גם אחר צער וטלטול. ועל מה שאמרתי "ואיש אין בארץ" וכו' אמרה "ונשכבה עמו", ולא לחיבת תשמיש כי לא נתמיד, רק "ונחיה מאבינו זרע" מציאות זרע, ודי לנו ולא יוסיף עוד לדעתנו:

או יאמר אל תאמרי אולי לא נתעבר ונעשה נבלה לבלתי הועיל, לזה אמרה "ואיש אין בארץ" כו' ועל ידי עשותנו על כוונה זו על קיום העולם, ודאי נצליח "ונחיה מאבינו זרע":

והנה לפי מה שנראה שחשבו שלא היו בני אדם זולת הן ואביהן בעולם. ראוי לשית לב למה עשו בערמה ולא אמרו לאביהן נחיה ממך זרע, כי אין זולתך לקיים העולם על ידו והוא יעשה. אך אפשר שאם כך יאמרו יקח אחת מהן ולא תעשה המצוה על יד השנית. וזהו אומרה "לכה נשקה" וכו' ועל ידי כן "ונחיה" - כלומר שנינו - "מאבינו זרע" - ולא אחת בלבד. ולמה שאמרו ז"ל (בראשית רבה נא יא) כי אין אשה מתעברת מביאה ראשונה אלא שהוציאו עדותן לחוץ, שהוא אצלי שהוציאו בידן דם בתוליהן הנקרא עדות שלא נטמאו. בזה יאמר "ונחיה" וכו', נעשה באופן שנחיה מאבינו זרע, שהוא על ידי הסרת בתולים

תחלה: