מ"ג בראשית יז כג
<< · מ"ג בראשית · יז · כג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּדְבַר אַבְרָהָם יָת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ וְיָת כָּל יְלִידֵי בֵיתֵיהּ וְיָת כָּל זְבִינֵי כַּסְפֵּיהּ כָּל דְּכוּרָא בַּאֲנָשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וּגְזַר יָת בִּסְרָא דְּעוּרְלַתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין כְּמָא דְּמַלֵּיל עִמֵּיהּ יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְבַר אַבְרָהָם יַת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ וְיַת כָּל מַרְבְּיָינֵי בֵיתֵיהּ וְיַת כָּל זְבִינֵי כַּסְפֵּיהּ כָּל דְכוּרָא בְּאֵינָשָׁא בֵּיתָא דְאַבְרָהָם וּגְזַר יַת בִּשְרָא דְעוּרְלַתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין כְּמָה דְמַלֵיל עִמֵיהּ יְיָ: |
רש"י
"וימל" - ל' ויפעל
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיָּמָל – לְשׁוֹן וַיִּפְעַל.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
כאשר דבר וגו'. צריך לנו לדעת למה הוצרך לומר כאשר דבר וגו' רואה אני כי כן עשה. ואולי שיכוין לומר שאותו מעשה שלקח אותם בריצוי הוא כאשר דבר אתו אלהים:
עוד יכוין לומר שלא נתעכב מעשות מצות ה' אלא תכף ומיד כאשר דבר פירוש סמוך, וזה להודיע זריזותו ע"ה בעבודת הקדוש ברוך הוא:
עוד יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל (עבודה זרה דף כז.) המול ימול שצריך המל שיהיה הוא עצמו נימול. וזה הוא שאמר כאשר דבר אתו פי' שקדם הוא ומל עצמו תחלה ואחר כך מל האחרים. וכפי זה לא קשה למה לא הזכיר הכתוב מילת אברהם כי מב' טעמים יש לו להקדים עצמו, בין מצד הזריזות קשוט עצמך וכו', בין מצד כדי שימול אותם כהלכה אשר צוהו ה' המול ימול, ומה שאמר הכתוב אחר כך ואברהם בן צ"ט שנה וגו' זה להודיע הזמן שבו נימול כשם שאמר וישמעאל בן י"ג אף על פי כן הזכירו קודם. ולמה שפירשתי לא קשה כי השמיענו הכתוב שהוא מל עצמו תחלה כמ"ש כאשר דבר אתו וגו' על אופן שפירשתי:
חסלת פרשת לך לךילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וימל. בן מ"ח שנה היה בשעה שהכיר לבוראו, אלא שלא לנעול דלת בפני גרים. ואם תאמר ימול בן ע"ה, בשעה שנדבר עמו בברית בין הבתרים? אלא כדי שיצא יצחק מטפה קדושה. ימול בן פ"ו שנה, בשעה שנולד ישמעאל? אמר הקב"ה: כקינמון שאני מעמיד בעולם; מה קינמון זה, כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות, כך אברהם, משנצרר דמו, משבטל יצרו, משבטלה תאותו. אמר: אם חביבה היא המילה, למה לא נתנה לאדם הראשון? א"ל הקב"ה: אברהם, דייך אני ואתה בעולם, ואם אין אתה מקבל עליך למול, דיו לעולמי עד כאן, ודיה לערלה עד כאן, ודיה למילה שתהא עגומה עד כאן. אמר: עד שלא מלתי היו באין ומזדווגין לי, תאמר משמלתי שהם באין ומזדווגין לי? א"ל הקב"ה: דייך שאני פטרונך, ולא לך לבדך, אלא דיו לעולם שאני אלוהו, שאני פטרונו:
ויקח אברהם את ישמעאל בנו. בשעה שמל אברהם את ילידי ביתו, העמידן גבעה ערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו, ועלה ריחן לפני הקב"ה כקטורת סמים וכעולה שהיא כליל לאישים. אמר הקב"ה: בשעה שיהיו בניו באין לידי מעשים רעים אני נזכר אותו הריח ומתמלא עליהן רחמים.
<< · מ"ג בראשית · יז · כג · >>