מ"ג בראשית יז ה
<< · מ"ג בראשית · יז · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְלָא יִתְקְרֵי עוֹד יָת שְׁמָךְ אַבְרָם וִיהֵי שְׁמָךְ אַבְרָהָם אֲרֵי לְאַב סְגֵי עַמְמִין יְהַבְתָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא יִתְקְרֵי תּוּב יַת שְׁמָךְ אַבְרָם וִיהֵי שְׁמָךְ אַבְרָהָם אֲרוּם לְאַב סַגִי סוֹגְעֵי עַמְמִין מַנִיתָךְ: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כי אב המון גוים נתתיך היה אברהם אבינו ע"ה אב העולם כאדם הראשון שהיה אב המון גוים שכל התולדות משתלשלות וכן מצינו באברהם שנקרא אדם, ממה שדרשו רז"ל (יהושע יד) האדם הגדול בענקים, זה אברהם, וכבר רמזתי זה בסדר בראשית.
ובפרשה הזאת נתנה לו מצות מילה ונכרתו עליה י"ג בריתות, והנה הם רמוזים שם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
להשלים נוטריקון של רמ"ח. אך אין מזה בכתוב כלום. ויתכן בהעיר כי אומרו והפרתי כו' היה לו לומר לאומרו למעלה באומרו וארבה כו'. אך הוא שהכתוב עצמו נותן טעם לדבר שאמר לא יקרא כו' כי אב המון כו', ושמא תאמר אם כן איפה תתחלף הר' בה' ואקרא אבהם, לא כן הוא כי הלא "והפריתי כו' ונתתיך לגוים ומלכים" ועל כן צריך רמז הר', כי הנה תיבת גוים ותיבת מלכים מספרם עולה קצ"ט, ועם כללות התיבה ר', על כן לרמוז זה נשארה הר' ולא הפסיקה בין ה"א למ"ם, למען ידרש דרשת אב המון עם אב, והר' אל גוים ומלכים שבקרב ההמון:
או בדרך אחרת, והיא כי דרך רבותינו ז"ל לדרוש מספר מרובע, כאומרם (סוטה לו א) באר היטב שנכתבה בשבעים לשון, כמספר היטב "ה הי היט היטב" עולה שבעים כמפורש למעלה במאמר סוד ה'. ונבא אל הענין והוא כי באומרו כי אב המון גוים נתתיך, הוא שני דברים. א. היות אב המון. ב. שם הנותן. נמצא שצריך לרמוז היות אב המון, וגם ששם אלהים נתנו לאב המון, כי הוא האומר נתתיך כי שם אלהים הוא הדובר. ואומר "והיה שמך אברהם", אבהם על כי אב המון גוים, והר' להיות
כי אני שם אלהים נתתיך, שאני במספר הנזכר עולה ר':אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד צריך לדעת אומרו שרי לא ילדה וכו' נדרשתי ללא שאלו שהרי לא טען אלא אברם. לא היה לו להשיב אלא אברם וכו' כי שרי מי הזכירה:
ונראה להיות שעיקר בנים של אברהם הם אשר תוליד לו שרה דכתיב כי ביצחק וגו' ואברהם אבינו ע"ה ידע זה ברוח הקודש כי ישמעאל אינו אלא בירורי פסולתו של יצחק וראה במזל כי עיקר זרעו לא יצא לעולם כי מן הסתם לא יגיד המזל אלא על איש עם בת זוגו, ולזה אמר אברם אינו מוליד כי לידת ישמעאל אינו לידה כאומרו כי ביצחק יקרא לך זרע, ובזה יתיישב למה בתשובת ה' אליו הזכיר שרה כי היא עיקר לידת אברהם:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מנין לנוטריקון מן התורה? שנאמר: כי אב המון גוים נתתיך; אב נתתיך באומות, בחור נתתיך באומות, חביב נתתיך באומות, מלך נתתיך באומות, נאמן נתתיך לאומות. "אנכי", אנא נפשי כתבית יהבית. אמירה כתיבה נעימה יהיבה. יהיבה כתיבה נעימה אמירה. "ירט הדרך", יראתה ראתה נטתה. "כרמל", כר מלא. "נצטדק", נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים:
והיה שמך אברהם. אמר רמי בר חמא: בתחילה המליכו הקב"ה על רמ"ג אברים, ולבסוף המליכו על רמ"ח, ואלו הן: שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה:
בר קפרא אמר: כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה. אמר ר' לוי: בעשה ולא תעשה; ולא יקרא עוד את שמך אברם, הרי בלא תעשה; והיה שמך אברהם, הרי בעשה. והרי אנשי כנסת הגדולה קראוהו אברם: "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם"? שניא היא, שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? (ולא) הוא שנצטוה עליה. ודכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה? תני: לא שיעקר שם יעקב, אלא "כי אם ישראל יהיה שמך", ישראל עיקר ויעקב טפל. ר' זכריה בשם ר' אחא אמר: מכל מקום יעקב שמו; אלא "כי אם ישראל יהיה שמך", יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו:
<< · מ"ג בראשית · יז · ה · >>