מ"ג בראשית יד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יד · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲתָא מְשֵׁיזְבָא וְחַוִּי לְאַבְרָם עִבְרָאָה וְהוּא שָׁרֵי בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אֲחוּהִי דְּאֶשְׁכּוֹל וַאֲחוּהִי דְּעָנֵר וְאִנּוּן אֱנָשׁ קְיָמֵיהּ דְּאַבְרָם׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתָא עוֹג דְאִישְׁתֵּזֵיב מִן גוּבְרַיָא דְמִיתוּ בְּטוּבְעָנָא וּרְכַב עִילוֹי תֵיבוּתָא וַהֲוָה גְנָנָא עַל רֵישֵׁיהּ וַהֲוָה מִתְפַּרְנֵס מִן מְזוֹנוֹי דְנחַ וְלָא בִּזְכוּתֵיהּ אִשְׁתֵּזִיב אֱלָהֵין דְיֶחֱמוּן דַיְירֵי עַלְמָא גְבוּרְתָּא דַיְיָ וְיֵימְרוּן הֲלָא גִיבָּרַיָא דַהֲווֹ מִלְקַדְמִין מָרְדוּ בְּמָארֵי עַלְמָא וְשֵׁיצֵיאוּנוּן מִן אַרְעָא וְכַד אַגְחוּ מַלְכַיָא הָאִילֵן הֲוֵהּ עוֹג עִמְהוֹן אָמַר בְּלִבֵּיהּ אֵיזֵיל וְאַחֲוֵי לְאַבְרָם עַל עֵיסַק לוֹט דְאִשְׁתְּבֵי וְיֵתֵי לְשֵׁיזְבוּתֵיהּ מִן יַדְהוֹן דְמַלְכַיָא וְיִתְמְסַר בִּידֵיהוֹן עָאֵל אָתָא בְּמֵיעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא אַשְכְּחֵיהּ דַהֲוָה עָבִיד גְרִיצִין פַּטִירָן בְּכֵן חַוִי לְאַבְרָם עִיבְרָא וְהוּא הֲוָה שָׁרֵי בְּחֶזְוֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אָחוֹי דְאֶשְׁכּוֹל וְאָחוֹי דְעָנֵר וְהִינוּן הֲווֹ מָארֵי קַיְימֵיהּ דְאַבְרָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא הפליט" - לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה והוא שכתוב כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים תנחומא ומדרש ב"ר זה עוג שפלט מדור המבול וזהו מיתר הרפאים שנאמר הנפילים היו בארץ וגו' ומתכוין שיהרג אברם וישא את שרה

"העברי" - שבא מעבר הנהר (ב"ר)

"בעלי ברית אברם" - שכרתו עמו ברית (ס"א ד"א שהשיאו לו עצה על המילה כמו שמפורש במקום אחר)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ופירוש הפליט — שברח ונמלט מבני סדום, וכן "בא אלי הפליט מירושלם" (יחזקאל לג כא). ויש דרך דרש:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג)" ויבא הפליט", ממ"ש הפליט בה"א הידיעה הוכיחו חז"ל שהוא עוג שנמלט מן הרפאים שהוכו במלחמה הזאת, והוא הנודע כמ"ש כי הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים, וקראו "אברם העברי" כי הפליט לא ידע שלוט הוא בן אחיו רק ידע שהוא עברי מעבר הנהר, וחשב שעי"כ יתעורר אברם במה שנעשה לאיש מארצו," והוא שוכן" שאם היה אברם במקום אחר לא היה יכול לעזוב את ביתו ורכושו מפחד השוללים שרבו בעת ההיא בארץ, רק אז "היה שוכן באלוני" ממרא שהיו לו עבדים רבים, וכן "אחיו אשכל וענר" היו להם אנשי חיל, והם כולם "היו בעלי ברית אברם" שכרתו ברית ביניהם, לעזור זה את זה בעת צר ומלחמה, ועי"כ היה יכול ללכת עם אנשיו לרדוף ולהציל:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויבוא הפליט. הוא עוג הוא פליט, ולמה נקרא שמו עוג? שבא ומצא אברהם עוסק במצות עוגות. והוא לא נתכוון לשם שמים; אמר: אברהם זה קנאי הוא, עכשיו אני אומר לו שנשבה בן אחיו, והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר ליה הקב"ה: שכר פסיעותיך אתה נוטל, שאתה מאריך ימים. ועל שחשבת להרוג את הצדיק, חייך שאתה רואה אלף אלפים מבניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו":

מכדי סיחון ועוג אחי הוו, דאמר מר: סיחון ועוג בני [אחיה בר שמחזאי] הוו, מאי שנא דמסיחון לא מסתפי ומעוג קא מסתפי? אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה היה בלבו; אמר: שמא תעמוד לו זכות אברהם אבינו, דכתיב: ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי, ואמר ר' יוחנן: זה עוג, שפלט מדור המבול. ויש אומרים: פליט זה מיכאל (כתוב לעיל ברמז ס"ח):

ויגד לאברם העברי. ר' יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. ור' נחמיה אומר, שהוא מבני בניו של עבר. ורבנן אמרי, שבא מעבר הנהר, ושהוא משיח בלשון עברי. והוא שוכן באלוני ממרא. ר' יהודה אומר: במישרא דממרא. ר' נחמיה אומר: בפלטין דממרא. על דעתיה דר' יהודה, אתרא הוא דשמיה ממרא. ועל דעתיה דר' נחמיה, גברא הוא דשמיה ממרא, ולמה נקרא שמו ממרא? שהמרה פנים באברהם. בשעה שאמר ליה הקב"ה למול, הלך ונמלך בג' אוהביו, אמר ליה ענר: כבר בן מאה שנה את, ואת הולך ומצטער עצמך? אמר ליה אשכול: מה את הולך ומסרס (נ"א ומסיים) עצמך בין שונאיך? אמר ליה ממרא: ולא עמד לך אלהיך בכבשן האש, ברעבון ובמלכים, והדבר הזה שהוא אומר לך למול אין את שומע? אמר ליה הקב"ה: אתה נתת לו עצה, חייך איני נגלה עליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול אלא בפלטין שלך, הדא הוא דכתיב: "וירא אליו ה' באלוני ממרא":