מ"ג בראשית יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יד · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁבוֹ יָת לוֹט וְיָת קִנְיָנֵיהּ בַּר אֲחוּהִי דְּאַבְרָם וַאֲזַלוּ וְהוּא יָתֵיב בִּסְדוֹם׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁבוֹ יַת לוֹט וְיַת קִנְיָנֵיהּ בַּר אָחוֹי דְאַבְרָם וַאֲזָלוּ וְהוּא יָתֵיב בִּסְדוֹם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא יושב בסדום" - מי גרם לו זאת ישיבתו בסדום

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

והוא יושב — והוא היה ביום ההוא יושב בסדום:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(יא – כד)    היל"ל ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו. ולמה ספר שאברם שכן באלוני ממרא שכבר נאמר זה בפ' הקודמת:
למה הפסיק בספור מלכי צדק וברכתו. שאחר שאמר ויצא מלך סדום לקראתו היל"ל ויאמר מלך סדום תן לי הנפש בסמוך לו. ולמה הקדים מלכי צדק ברכת אברהם לברכת ה'. ומ"ש ולא תאמר אני העשרתי את אברם הם דברי חדודים. והלא באמת הגיע השלל לאברהם שהוא הצילו אחרי יאוש בעלים. ולמה חלק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים. שמשמע שהנערים אינם האנשים:

(יא – יב) " ויקחו את כל רכוש". כי היו הערים עזובות, "וגם לקחו את לוט ואת רכושו" שהיה לו מצד שהוא "בן אחי אברם", ולא התיראו מפני אברם דודו, הגם שלוט לא התגרה עמהם מלחמה כי הוא נשאר "יושב בסדום" ולא התערב במלחמה ההיא, והוליכו אותו בשביה שלא כמשפט:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם. כך עשו ללוט: נתנו אותו בסירה ונטלו אותו עמהם. כל כך למה? והוא יושב בסדום; לקיים מה שנאמר: "הולך את חכמים יחכם" וגו'.