לדלג לתוכן

מ"ג במדבר י לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · י · לא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר לָא כְעַן תִּשְׁבּוֹק יָתַנָא אֲרֵי עַל כֵּן יְדַעְתָּא כַּד הֲוֵינָא שָׁרַן בְּמַדְבְּרָא וּגְבוּרָן דְּאִתְעֲבִידָא לַנָא חֲזֵיתָא בְּעֵינָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לָא כְדוּן תִּשְׁבּוֹק יָתָנָא אֲרוּם בְּגִין כֵּן דִידַעְתְּ כַּד הֲוֵינָן שְׁרַן בְּמַדְבְּרָא לְמִידַן וְאַלִיפַת לָנָא עֵיסַק דִינָא וַהֲוָיַת חָבִיב עֲלָן כְּבָבַת עֵינָנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל נא תעזב" - אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מחבה סבור היה שיש לגרים חלק בארץ עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו

"כי על כן ידעת חנתנו במדבר" - כי נאה לך לעשות זאת על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו

"כי על כן ידעת" - כמו על אשר ידעת כמו (בראשית לח) כי על כן לא נתתיה לשלה בני (שם יח) כי על כן עברתם (שם יט) כי על כן באו (שם לג) כי על כן ראיתי פניך

"והיית לנו לעינים" - לשון עבר כתרגומו ד"א לשון עתיד כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו ד"א שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו שנא' (דברים י) ואהבתם את הגר 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אַל נָא תַּעֲזֹב – אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה! סָבוּר הָיָה שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בָּאָרֶץ; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק, הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ (ספרי פ).
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר – כִּי נָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת, עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְרָאִיתָ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לָנוּ (שם).
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ – כְּמוֹ 'עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ', כְּמוֹ: "כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי" (בראשית לח,כו); "כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם" (שם יח,ה); "כִּי עַל כֵּן בָּאוּ" (שם יט,ח); "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" (שם לג,י).
וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם – לְשׁוֹן עָבָר, כְּתַרְגּוּמוֹ ["וּגְבוּרָן דְּאִתְעֲבִידָא לַנָא חֲזֵיתָא בְּעֵינָךְ" = 'ואת הגבורות שנעשו לנו, ראית בעיניך']. דָּבָר אַחֵר, לְשׁוֹן עָתִיד: כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ, תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאַהֲבְתֶּם אֶת הַגֵּר" (דברים י,ט; ספרי שם).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי על כן: אשר ידעת ונתתה על לב צרכינו בחנותינו במדבר וגם הייתה לנו לעינים לתת לנו עצה טובה כדכתיב בוישמע יתרו דוגמת עינים הייתי לעיור:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והיית לנו לעינים. להורות לנו הדרך, וי"ל כיון שישראל היו נוסעים על פי הענן והוא המורה להם הדרך מה צורך היה להם ביתרו, אבל משה אמר כן כדי לחזק לב קטני אמנה שהיו ביניהם אשר לבם היה יותר מתנחם ומתחזק במנהיג בשר ודם.
או יאמר והיית לנו לעינים, לעדות בפני האומות ממה שראית בעיניך האותות והמופתים הגדולים ויראו ויקחו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה, וזה דעת אונקלוס ע"ה שתרגם וגבורן דאתעבידא לנא חזיתא בעינך. ובמדרש והיית לנו לעינים, כל דבר המתעלם מעינינו תהא מאיר עינינו. דבר אחר תהא חביב עלינו כגלגל עינינו, שנאמר (דברים י) ואהבתם את הגר.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אל נא תעזוב אותנו" ילכו בניך לפחות עמנו: " כי על כן ידעת חנותנו במדבר" ואם יעזבונו גם בניך תחללו את ה' בעיני האומות שיאמרו אילו ראה יתרו בהם ענין אלהי באמת לא היה עוזב אותם הוא ובניו. ובזה הסכים משה ויתרו ובניו כי אמנם יתרו חזר אל ארצו כאמרו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו ובניו הלכו עם ישראל בלי ספק כמו שהעיד בספר שופטים באמרו ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר", אז אמר לו משה שבנסיעתו עמהם יצמח ג"כ תכלית טוב ותועלת כללי, ואל נא תעזב אותנו, כי בהליכתך תעשה טובה לכללות העם ותחת שאתה רוצה להטיב עם

בני מדין תטיב עם ב"י באשר אתה יודע ובקי בעניני חנותנו, ותהיה לנו לעינים כי נהנה ממך עצה ותושיה. וגם אמר כי על כן ידעת ר"ל הלא לתכלית זה עצמו שאתה חפץ לזכות את הרבים לתכלית זה ידעת את חנותנו במדבר ובאת אלינו והיית לנו לעינים בעבר שעפ"י עצתך בחרנו שופטים כמ"ש בפ' יתרו והשם הסכים אל עצתך, ולתכלית זה תלך עמנו גם

עתה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אל נא תעזוב אותנו וגו'. לדברי ר"א יתבאר על זה הדרך שמבקש ממנו שלא ילך אפילו לפי שעה הגם שדעתו לחזור, והוא מה שרמז בתיבת נא, וכנגד טענת שרגא בטיהרא שלא קבלה ממנו אמר הטעם כי על כן ידעת חנותנו במדבר ועל ידך האירו דרכינו בעצתך דכתיב (שמות, יח) ואתה תחזה מכל העם וגו' והסכים ה' על עצתך וכתיב ויבחר משה וגו' אם כן יכול אתה להאיר אפילו לפני חמה ולבנה, ולדברי ר' יהושע יתבאר על זה הדרך אל נא פירוש אין נכון עתה לעזוב אותנו, והטעם כי על כן ידעת וגו', פירוש בשלמא אם לא באת אצלינו כל עיקר אין אני חושש לך אבל עתה שבאת וידעת חנותנו במדבר פירוש לצד שישראל מכוסים בעננים ואין אדם יודע מקומם כמאמרם ז"ל (במד"ר פי"ט ר"ה ג א) בפסוק כי גוע אהרן וגו' וישמע הכנעני כי בא ישראל וגו', ואמרו רז"ל כי לצד שנסתלקו ענני כבוד הוכר מקומן של ישראל, אמור מעתה קודם לכן לא נודע תחנותם וחובב הודיעו ה' חנותם של ישראל, ועוד לו שהסכים ה' למה שהאיר עיניהם בעצתו, והוא אומרו והיית לנו וגו', ואין נכון לעזוב אותם אחר כל זה, כי יש בזה חילול ה', כי יאמרו שעמד על אמונתם והחשיבוהו כל כך ועזב אותם אין זה אלא שלא הוצדקו אצלו מופתי האמונה ואין נכון עשות כן, וכשלא קבל גרשו משה מכבודו של עולם:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר אל נא תעזוב אותנו. אין נא אלא לשון בקשה; א"ל: אם אין אתה מקבל עליך - גוזר אני גזירה עליך, עכשיו אומרים ישראל: לא נתגייר יתרו מחיבה! כסבור היה יתרו שיש חלק לגרים בארץ ישראל; עכשיו שראה שאין להם חלק - הניחם והלך לו.

ד"א: כסבור אתה שאתה מרבה כבוד? - אין אתה אלא ממעט! כמה גרים ועבדים עתידים להיכנס תחת כנפי השכינה!

והיית לנו לעינים. שלא תנעול דלת בפני הגרים הבאים, לומר אם יתרו חתנו של מלך לא קיבל עליו ק"ו לשאר בני אדם:

כי על כן ידעת חנותינו במדבר. א"ל: אלו אחר שלא ראה נסים וגבורות במדבר, ויניח וילך - כדיי הוא הדבר. אתה שראית - תניח ותלך?! אל נא תעזוב אותנו.

ר' יהודה אומר: אתה הוא שראיתה חן שניתן לאבותינו במצרים, שנא' שמות יב וה' נתן את חן העם בעיני מצרים - תניח ותלך?!

ד"א והיית לנו לעינים. אפילו אין דיינים, אלא שכל דבר ודבר שנתעלם מעינינו - תהיה מאיר עינינו בו. כענין שנא' שמות יח ואתה תחזה מכל העם. והלא אף ביד משה היה מסיני שנא' (שם) וצוך אלהים ויכלת עמוד! ולמה נתעלם ממשה? לתלות זכות בזכאי, כדי שיתלה הדבר ביתרו.

ד"א: שתהא חביב עלינו כגלגל עינים, שנא' דברים י ואהבתם את הגר שמות כג וגר לא תלחץ שמות כב וגר לא תונה ולא תלחצנו.

<< · מ"ג במדבר · י · לא · >>