ספרי על במדבר י לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויאמר אל נא תעזוב אותנו. אין נא אלא לשון בקשה; א"ל: אם אין אתה מקבל עליך - גוזר אני גזירה עליך, עכשיו אומרים ישראל: לא נתגייר יתרו מחיבה! כסבור היה יתרו שיש חלק לגרים בארץ ישראל; עכשיו שראה שאין להם חלק - הניחם והלך לו.

ד"א: כסבור אתה שאתה מרבה כבוד? - אין אתה אלא ממעט! כמה גרים ועבדים עתידים להיכנס תחת כנפי השכינה!

והיית לנו לעינים. שלא תנעול דלת בפני הגרים הבאים, לומר אם יתרו חתנו של מלך לא קיבל עליו ק"ו לשאר בני אדם:

כי על כן ידעת חנותינו במדבר. א"ל: אלו אחר שלא ראה נסים וגבורות במדבר, ויניח וילך - כדיי הוא הדבר. אתה שראית - תניח ותלך?! אל נא תעזוב אותנו.

ר' יהודה אומר: אתה הוא שראיתה חן שניתן לאבותינו במצרים, שנא' שמות יב וה' נתן את חן העם בעיני מצרים - תניח ותלך?!

ד"א והיית לנו לעינים. אפילו אין דיינים, אלא שכל דבר ודבר שנתעלם מעינינו - תהיה מאיר עינינו בו. כענין שנא' שמות יח ואתה תחזה מכל העם. והלא אף ביד משה היה מסיני שנא' (שם) וצוך אלהים ויכלת עמוד! ולמה נתעלם ממשה? לתלות זכות בזכאי, כדי שיתלה הדבר ביתרו.

ד"א: שתהא חביב עלינו כגלגל עינים, שנא' דברים י ואהבתם את הגר שמות כג וגר לא תלחץ שמות כב וגר לא תונה ולא תלחצנו.

<< · ספרי על במדבר · י · לא · >>