מ"ג איוב לט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · לט · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ה‍מבינתך יאבר נץ יפרש כנפו [כנפיו] לתימן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲ‍מִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כנפו [כְּנָפָיו] לְתֵימָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַאֲבֶר־נֵ֑ץ
  יִפְרֹ֖שׂ כְּנָפָ֣ו לְתֵימָֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יאבר נץ" - יגדל הנץ כנף ומלאך הוא דומה לדמות נץ ומעמיד קושי הרוח דרומית בפרישות כנפיו שלא תחריב את העולם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"המבינתך" - וכי מהבינה הבא מעמך יעוף הנץ ויפרוש כנפיו לעוף לפאת הדרום כי שם יחם לו בזמן החורף 

מצודת ציון

"יאבר" - מלשון אברה וכנף ור"ל יעוף בכנפיו

"נץ" - שם עוף

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המבינתך", הנץ ויתר עופות הנסיעה (וצ"ל שיש ממין הנץ גם מין שנוסע), מי שם בקרבם טבע זה שיבינו קרבת החורף, ושיבינו "לישא אבר ולפרוש כנף" ליסע בטרם יבוא החורף, "לתימן", לארצות החמים, להיות שם כל ימי הקור, שזה מהשגחה מיוחדת על מינים אלה:

ביאור המילות

"יאבר". יפרוש כנפיו. עי' למעלה פ' י"ג:
 

<< · מ"ג איוב · לט · כו · >>