מ"ג איוב יב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יב · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים
  וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומזיח אפיקים רפה" - וחגור החזקים מרפה ומפתח חגורם להתיש כחם כמו (תהלים קט) ולמזח תמיד יחגרה

"אפיקים" - חזקים כמו אפיקי נחושה (לקמן מ) אפיקי מגינים (שם מא)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שופך בוז על נדיבים", יקומו דלת העם וההמון לבוז ולשלול את ממון הנדיבים, כמו שזה מצוי במדינות שאין להם מלך שיקומו ההמון כשטף מים כבירים לבוז את בעלי הממון ולהרגם, "ומזיח אפיקים רפה", ידמה את ההמון העם כאפיקים שהם מי הנהרות שמטבעם לשטוף ולקחת את כל הנמצא בדרכם, רק שמנהיגי העם ידמו כמזיח של האפיקים שהם שפת הנהר וגדותי המים שהם כחגור החוגרים בעד המים בל יצאו חוץ מגבולם, ועתה רפה את המזח והחגורה שלא תחגור בחזק רק ברפיון ומי ההמונים הרבים ישפכו וישטפו את הנדיבים:


ביאור המילות

"ומזיח אפיקים רפה". מזח, הוא החגור החוגר על הבגדים הארוכים להגביה אותם שלא יסרח על הארץ, והומלץ על גדותי הנהרות ואפיקי מים החוגרים בעד המים בל יפרצו גבולם, וכמ"ש (ישעיה כ"ב) על אין מזח עוד, והרפיון הוא הפך האזירה בחוזק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שופך" - פעם יביא בוז הרבה על נדיבים כמים הנשפכים ומרפה חגורת החזקים ר"ל יתיש כוחם כי החגור הוא מזורז ונחלש כשנרפה החגור

מצודת ציון

"ומזיח" - חגורה וכן ולמזח תמיד יחגרה (שם קט)

"אפיקים" - חזקים כמו אפיקי נחושה (לקמן מ)

"רפה" - מלשון רפיון

<< · מ"ג איוב · יב · כא · >>