מ"ג איוב יב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יב · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ
  וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מגלה", מצייר במליצתו כאילו הצלמות משכנו במעמקי חושך תחת מים ושוכניהם. וע"י שטף האפיקים האלה "יגלה עמוקות" ויוציאם מני "חשך", ואז "הצלמות" השוכן שם "יצא לאור", והכונה שהעצות העמוקות של שפלי העם מרי נפש לקום על הנדיבים ולאבדם ולגזול את רכושם אשר שכנו במסתרי לבם, יגלה עתה ויצאו לאור, ועמו הצלמות והרצח:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מגלה" - ר"ל מלמד האדם דעת להשכיל דברים עמוקים קשה ההבנה

"צלמות" - ר"ל דברים הנעלמים ביותר מוציא לאור כי יחנן האדם דעה ויאיר עיניו להבין דבר מתוך דבר

מצודת ציון

"צלמות" - צלו של מות הוא חשכת הקבר

<< · מ"ג איוב · יב · כב · >>