כף החיים (פאלאג'י)/יז

<< · כף החיים (פאלאג'י) · יז · >>

סימן טוב

קנצ'י למילין ושכו'תי כפ'י טוב אחרית,

ונשאת תפילה בעד שארית

א. הודעתי הן כתיב, כי בדיני קריאת ספר תורה לא תמצא באר"ש החיים פה עמנו בקונטרס זה, דכולם נקבצו באו בקונטרסי הקטן ספר חיים עד מקום שידי מגעת בחמלת ה' עלי, ואוסיפה לך בספרי הקטן רוח חיים על השלחן ערוך שם כהנה וכהנה בעזר משדי

ב. בתוך אשרי לא יכריזו דבר בבית הכנסת ולא בין אשרי ליענך, אלא או קודם אשרי או אחר יענך, סולת בלולה, וחסד לאלפים אות י"ח, ואשל מפרי

ג. כשאומר ד'ור ל'דור י'שבח מ'עשיך יכוין בראשי תיבות דלי"ם, ומה טוב אם יתן צדקה, ועיין בספר מעיל צדקה, וגם יכוין בהויו"ת דכל פסוק עם נקודותיהם, ובפסוק פותח את ידיך כמשפט הראשון ולא יסמוך על הראשונה שכבר כיון, והנה לפי מנהג רבינו האר"י הקדוש זיע"א דלא היה אומר שום מזמור בהתחלת ערבית, אתי שפיר מה שהבאתי למעלה ראש באשרי יושבי ביתך, דשתים זו שמענו בשחרית כדי לצאת ידי חובה גם בעד ערבית נמי, וכיון שכן ראוי לכוין גם בשני כמו בראשון, ולפי דברי הרב אבודרהם הטעם הוא שהם כנגד הבת קול דשלשה משמרות כיע"ש

ד. כשאומר יענך יכוין לד' פעמים שם יב"ק הרמוזים בו, והם גימטריא הוי"ה אלהי"ם, כמו שכתב בספר הכוונות, ועיין שלמי ציבור, גם כשאומר אלה ברכב יכוין על מלחמת גוג ומגוג כמו שכתב בספר מטה משה, ועול"ת

ה. כשאומר ובא לציון ג'ואל ו'לשבי פ'שע ב'יעקב נ'אום ה' ו'אני, יכוין ראשי תיבות גו"ף בני"ו דירדו לחיצונים בעון הוצאת זרע לבטלה, ויחזרו לגוף אוצר הנשמות ויכלו כל הנשמות שבגוף ויבא גואל, חסד לאלפים אות י"ט, ובשלמי ציבור, ודרך ישרה

ו. באמירת ובא לציון יכוין להמשיך על עצמו חלק מהקדושה כפי הכנתו ולפי כונתו, כן כתב בספר היכל הקדש, וקיצור של"ה

ז. יפסיק בין רב לחסד ובין חסד לכל קוראיך, והוא דברב צריך לכוין על יצחק, ובחסד על אברהם, לכל קוראיך על יעקב, ספר הכוונות, ודרך ישרה

ח. ברוך אלהינו יאמר בשמחת הלב ויזכה להשיג השגה גדולה כמו שכתב בקיצור של"ה, ודרך ישרה

ט. באומרו לא ניגע לריק יכוין שלא יראה קר"י, גם יכוין שלא ילך תורתו למשחיתים הנקראים רי"ק ובהל"ה, דאפילו דלבו פתוח לתורה כפתחו של אולם, אם אינו עובד ה' כראוי, כל יגיעו הולך לאלו הנזכרים רחמנא ליצלן, כ"כ גורי האר"י, ועולת תמיד, וסולת בלולה, ובשלמי ציבור, ודרך ישרה, וכתוב עוד שם, דיכוין גם כן על בניו שיהיו צדיקים וחסידים ועושים רצונו יתברך

יוד. כשאומר שנשמור חוקיך ימשמש בתפילין כמו שכתבו גורי האר"י, וגם יזהר להפסיק בין פסוק דורשיך ה' לפסוק שלאחריו ה' אדונינו, ובשל"ה יש חילוף בפסוקים, וכן העתיקו בשלמי ציבור, ובקמח סולת

יא. כשאומר כי לא עזבת דורשיך ה' יכוין שם כה"ת, שם שמואל ספר בראשית דף ד' ע"ב, ועיין קמח סולת, ואחר אומרו חזקו ויאמץ לבבכם יאמר קודם הקדיש פסוק בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים, וכן נוהגים בעיר ואם בישראל אנדריאנופולי יע"א וכל סביבותיה.

יב. מלות התרגום אין קפידא מלאומרם בקול רם, רבינו האר"י באורחות צדיקים, ובית עובד, וקשר גודל סימן כ' אות ד', וחידושי משבצות זהב בפרי אות א', ובשלמי ציבור כתב דלגרמיה הוא דעבד רבינו האר"י, ולא היתה הרש"ת לשליח צבור, עוד כתב בקשר גודל אות ג', בקדושא דסדרא יזהר לאומרה עם הצבור, וכן כתב בבית עובד

יג. איכא אינשי דטע"ו במדב'ר באומרם קדיש תתקבל דמוסיפים וארעא, ולפי האמת בתואר אבונא לא שייך להזכיר על הארץ אלא אבינו שבשמים, ספר יוסף עליכם, וקמח סולת, עוד טעות אחר מורגל בפי הכל, דבאומרם עושה שלום בכל קדיש שיהיה ובעמידה, אומרים יעשה שלום עלינו ומפסיקין ואחר כך אומרים ועל כל עמו ישראל, וצריך שירגילו עצמם לומר יעשה שלום ויפסיקו ואחרי כן יאמרו עלינו ועל כל עמו ישראל בבת אחת ועיין לעיל סימן ט"ו אות מ' ובהשמטה שם.

יד. בתפילה לדוד יאמר, שמרה - השין בקמ'ץ כי כך צריך להיות על פי הדקדוק כנודע, גם יכוין דמתפילה לדוד עד שיר המעלות יש קפ"ו תיבות כמנין מקו"ם שהם מספר הוי"ה, ובשיר המעלות יש ז"ן תיבות כמספר א"ל הוי"ה, משנת חסידים, והביא דבריו בשלמי ציבור, לקחת מוסר השכל שלא יאמר במהירות ובחיפזון דמגרעות נתן חס ושלום בשמות הקדושים היוצאים מהם, ועיין נמי בדרך ישרה, עוד הביא שם בשלמי ציבור מהרב אבודרהם בזמירות שבת דכתב, דבמזמור הזה יש אזי שלש פעמים גימטריא ד"ן, והוא שנשים בדעתינו דבזכות התפילות הקדוש ברוך הוא ד"ן את אומות העולם לגאלנו

טו. השיר שהיו הלויים, הגאון הגדול תנא ירושלמאה מור זקני זצוק"ל בספרו הנורא חקרי לב אורח חיים סימן ל"ג החזיק במעוז לומר נוסח זה, היום יום ראשון של שבת קודש וכן על זה הדרך בכל יום, ועיין בשל"ה להרב הקדוש, ובספר סולת בלולה, ודרך ישרה שהביאו טעמים נכונים דצריך לומר ככה, ובחקרי לב, וקמח סולת, ושלמי ציבור, אלא דראיתי שינוי ביניהם בנוסח אמירה זאת, דלפי דברי השלמי ציבור צריך לומר היום יום ראשון לשבת קודש השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן, והרי אנו אומרים להפך, ואי חייש מר משום דיום יום ידרשון והוא כפל הלשון, הרי גם אם נאמר להפך יוכל לסדר כך, השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן ביום ראשון של שבת קודש, ויתכן לומר דאם נאמר כך לא משמע דהיום הזה הוא אותו היום, והגאון עמודי שמים כתב דיאמר בנוסח זה, היום יום אחד בשבת שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש כו', יע"ש, ועיין להגאון הגדול הרב מ"ז בכונן לחקר דיש'ב ע"ד דישב למה שהקשה עליו מורי הרב בית ישחק ז"ל כיע"ש, ויותר נראה כמו שאנו אומרים בספירה ובהקפות דזה הוא יופי הלשון לומר כן יום יום יעמס לנו, גם יזהר דבערב שבת יאמר יום הששי בה"א יתירה, ויפסיק מעט בין סיום המזמור לאמירת הושיענו, עיין חסד לאלפים אות כ"א, ובחמדת ימים פ"ב משבת אות ה', הביא דבריו בשלמי ציבור, ובספר סדר היום כתב, דאין כאלהינו נתקן ארבע בכל ענין נגד אותיות הוי"ה וכענין בתי התפילין, ובמורה באצבע כתב למעוטי ארבע מלכיות, ואבודרהם נתן סימן שלא תטעה, אמן ברוך אתה

טז. פיטום הקטורת שלאחר התפילה הוא דבר גדול שלא יהא יניקה למקטרגים מהתפילה, אך במנחה וערבית אין צריך, קיצור של"ה, ובלאו הכי בלילה אין לאומרו כמו שכתב בברכי יוסף, ואפילו במוצאי שבת אחר ההבדלה, כתב בחסד לאלפים סימן קל"א דאין לאומרו, וכן הובא לקמן סימן ל"ו

יז. אתה הוא ה' אלהינו, ראיתי להרב החסיד בספר שלמי ציבור דהביא מפי השמועה משם הרב הגדול מר זקנו, ואיהו נמי מר זקנינו בעל ספר עין יהוסף ועין יוסף ז"ל, דאין צריך להתחיל מאתה אלא מפסוקי הפרשה, יעויין שם, אבל מה נעשה לבית אבינו הזקן מאחר כי כבר הורה גבר רבינו הקדוש האר"י הקדוש ז"ל דצריך להתחיל כך כמו שכתב הרב חיד"א ז"ל, ובשגם טעמו של הרב נודע ביהודה נכון הוא להתחיל כך וכמו שהביא שם באות שלאחריו

חי. הזהיר בספר שכחת לקט מערכת בי"ת, דכשאומר פטום הקטורת יסתכל באותיות, וכן ראיתי שכתב בספר ערך לחם למוהריק"ש ז"ל דיקרא מתוך הספר, ועיין באשל מפרי, ובילקוט ראובני סדר בן קהת כתב, כי י"א סימני הקטורת הם סגולה נפלאה להכניע י"א מחנות של סמא"ל כאשר יעויין שם, ואם אומר במרוצה ובעל פה ומכין עצמו דישם לדרך פעמיו, לא יהיה לו שום תועלת מאמירה זאת, ובספר מעיל צדקה כתב, דיכתוב פרשת הקטורת על הקלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה ויקרא בו ויעשה לו סגולה דהקטורת מעשיר, ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה בריוח ולא בצמצום, ויאמר פסוק וערבה לה', כמו שכתב בקשר גודל סימן כ' אות ח', וחסד לאלפים אות כ"ב, ומה טוב דיאמר שלש פעמים השלשה פסוקים ה' צבאות כו' כמו שכתב בסוף קשר גודל בהנהגות אות כ"א, ונוהגים לאומרו כן בבתי כנסיות בימים נוראים, והחרד אל דבר ה' יאמר בכל יום כן

יט. איתא במדרש והובא בילקוט ראובני סדר ראה דף קס"ה ע"א וזה לשונו, מה שאומרים אחר התפילה תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, לפי שיש בה שמונה פעמים שלום עם שלוה כדי להכביד שמונה כנפיו של סמא"ל שלא יתעורר על התפלה, עד כאן, ועיין בדרך ישרה, ויתכן דבעבור זה כשבא סמא"ל אצל משה וראה שלא נתקבלו תקט"ו תפילותיו לאותה שעה, אז תחילה דיבר אמר לו אין שלום אמר ה', וכמתלהלה יורה זיקים בשיחתו לרמוז לו דהזכרת שלום בתפילה הוא להכניע גדפוהי וכיוון בזה להכניעו, ומזה אל תהי קלה בעיניך לצאת מהרה מבית הכנסת ולסמוך על השליח צבור שאומר תנא דבי אליהו, אלא קרא אתה בפיך תיבה בתיבה ולכוין במספרם כמו שאתה מונה סימני הקטורת כדי שתקובל תפילתך ברצון ועיין שבט מוסר פרק ל"ז.

ך. עלינו לשבח ועל כן נקוה לך מתחילין בעי"ן ומסיימין בדל"ת, כדי לרמוז על שני עדים דמעידים על תפילתו, ולפי זה אין לומר בתוספת וא"ו ועל כן, כמו שכתב בברכי יוסף, ושלמי ציבור, וקמח סולת, ודרך ישרה, בין יושיע לואנחנו צריך להפסיק, אך לא יאמר אבל אנחנו דרמוז בראשי תיבות יהושע דתיקנו, ויש בו קנ"ב תיבות עד תמלוך כמנין ב"ן נ"ן, עיין שלמי ציבור, וערך לחם, ודרך ישרה, ועולת תמיד, ופ"מ, וסולת בלולה, ושם הביא דיותר טוב שלא יאמר אל אל, אלא יאמר ומתפללים אל לא יושיע, ובקשר גודל סימן כ' אות ט' כתב, עלינ"ו בגימטריא ומעומד, וכן כתב שם במורה באצבע סימן ב' אות ל"ה, ועיין להרב בעל מאמר מרדכי בספרו הבהיר דברי מרדכי ק"ק מה שהשיב על דברי הרב הגדול חיד"א בזה, ובספר דבש לפי מערכת ע' אות ט' כתב וזה לשונו, עלינו לשבח תיקן יהושע בן נון שבא מיוסף הצדיק עליו השלום שנקרא שור, וכן עלינו לשבח גימטריא שו"ר, תקנו בזמן שכבש יריחו וסבב אותה שבע פעמים, ובכל פעם הזכיר שם אחד משם מ"ב, והשם הראשון הוא ראשי תיבות אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה גימטריא עלינו לשב"ח שעשה לנו הנס על ידי שם מ"ב, וזהו סוד לעושה נפלאות גדולות לבד"ו גימטריא מ"ב, שכל הנסים והנפלאות שהקדוש ברוך הוא עושה, הוא על ידי שם מ"ב לבדו ולא בשם אחר, כי כל השמות אחרים עולים על ידו ובזה הערך הוא גדול משאר השמות כנודע בכונת אנא בכח, וגם שם אחד מע"ב שמות הוא וש"ר והוא אותיות שור, והם שם ל"ב מע"ב שמות, לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י, ורבינו האי גאון ז"ל בתשובה כתב יד כתב, דרבן יוחנן בן זכאי תיקן שיאמרו עלינו לשבח אחר תפלה, ושם בתשובה הנזכרת האריך הגאון בסודות עלינו לשבח, ואחר זמן ראיתי שרבינו האר"י זצ"ל רמז תשובת רבינו האי גאון זכרם לברכה, עכ"ד, וסדר אמירת עלינו לשבח עם אנא בכח כבר הובא בספרו יוסף בסדר, כיע"ש

אך. כשאומר מהרה' בתפארת' עוזך' יכוין שם כה"ת, מורה באצבע סימן ב' אות ל"ו, ובית עובד, וכשאומר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת יהיה בנשימה אחת ולא יפסיק, כמו שכתב בחסד לאלפים אות כ"ג, ומושב יקר"ו יכוין ראשי תיבות י'ה ק'דוש ר'ם ו'נישא, אליהו רבה, ואליהו זוטא, ופרי מגדים, לא יאמר ואין עוד בו', וכן אפס בלי ו', ובין אמת למלכנו יפסיק מעט, עולת תמיד, ואליהו זוטא, ובספר עבודה ומורה דרך שם

בך. הש"צ ירגיל לבני קהלתו לומר עלינו לשבח בקול רם בשפה ברורה ובנעימה, וכמו שנוהגים בימים נוראים כן ינהגו בכל יום, והוא מתקנת מרנא ורבנא מרן החבי"ב זיע"א, וגם מורינו הרב המופלא מר שארנו חק לישראל הפרד"ס זצוק"ל, דרש על זה ברבים והנהיג באחד מהבתי כנסיות שלו אשר היה מתפלל בו בקביעות לומר עלינו בקול רם כל עם הקהל

כג. מי יתן והיה שירגיל כל האדם לומר העשר זכירות עם התפילות שתיקן הרב הגדול חיד"א ז"ל בכף אחת סימן כ"ה, והגם דסובל אריכות, מלאכתו מתברכת, ויחשוב דאם פגע באדם שהוא ארכן בדברים יעבור השעה יותר, ומה יתן ומה יוסיף תפלות אלו לאבד השעה, אחר כי האדם מאבד השעות להבל וריק ולא כל העתים שוות להרויח, ויש לי תלונה על המדפיסים סידור תפילות, למה לא הדפיסו עדיין הנוסח הזה, וגם פרקי שירה, דהוא דבר גדול וסגולה נפלאה לאומרם בכל יום, ואפריין נמטייה להרב בית עובד, ובעל חסד לאברהם חדש דהדפיסו פרקי שירה, וזכות הרבים תלוי בהם שיהיה מצוי ביד כל אדם, ומה טוב למי שהוא נבון וחכם שיקרא כפעם בפעם עם פירושיו של המבי"ט בספר בית אלהים, וספר ככר לאדן, ודרך חיים, ושאר מחברים, כדי שידע וישכיל מאי קאמר. ובספר עמודי שמים גם הדפיסם וביאר בפירושו טוב ויפה

כד. אם אינו קורא מעמדות, על כל פנים לא ימנע מלקרות פרשת היראה ופרשת התשובה, וגם סדר הקרבנות כאשר נדפסו בספר דרך חיים שהוציא לאור הרב הגדול מוהר"י מנשה זלה"ה, וכתבתי בספרי הקטן לב חיים חלק ב', דמה טוב אם יקרא נמי בפרשת הדלקת הנרות ככתוב בסדר אמור עיין שם בס"ד, ואשרי שיאחז ס' יוסף בסדר להיות לו בכיס הטלית ותפילין לקרות בו בכל יום תמיד, ולא יחוס על דמיו לקנותו בדמים יקרים, כי הקורא בו בכל יום תמיד מובטח לו שהוא ניצול מכל מקרה רע ושאנן מפחד רעה. ועיין להרב משק ביתי אות קס"ח

כה כתב בס' דרך חכמה נתיב טו"ב אות ה', דגם אחר התפלה מה טוב אם יאמר פיוט אדון עולם, ועיין שם בטעמו. ועיין בספר אליהו זוטא סימן קל"ג

כו אם המצא תמצא מתופסי התורה דידון בדעתו להתרשל מללמוד בכל יום ספר חק לישראל, בטענה דבלאו הכי הוא שקוד על למודו ובתורתו יהגה יומם ולילה ותלמוד בבלי בלול בכל, אני אומר לו דעיניו תחזינה מישרים מה שכתב האור המופלא החיד"א ז"ל בספר דבש לפי מערכת ת' אות מ"א דברים טובים ונכוחים וישרים למוצאי דעת, ועוד לו בספר מחזיק ברכה סימן קנ"ו, ובספר מורה באצבע סימן ג' אות צ"ג כאשר יעויין שם, ומה שצריך לכוין בלימוד חק לישראל, לקוח מספר מורה באצבע סימן ה' אות קס"ו ואילך, ובחסד לאלפים סימן קל"א ס"ק כ"ד אות ט'

זך. אם יצטרך לעשות הטבת חלום, הנה מה טוב שיהיה תכף אחר תפילת שחרית דהוא שעת רחמים, ובבית התפלה במקום קדוש דהמקום יהיה בעזרו, ויזהר לומר כסדר הכתוב בקונטרס עתרת החיים סימן ל"א, ושם תראה דהשמיט המדפיס תיבת ונחמתים, ועוד קרא שמיט'ה פסוק תודיעני בפעם שלישית דצריך לאומרו ולכוין בו להמשיך מהוד ליסוד, ועוד טעות סופר הניכר בפעם שישית מחלמא טבא דצריך לומר יסוד, ואף גם זאת דילג המדפיס בסוף מה שיאמרו המטיבים פסוק לך אכול בשמחה לחמך. אתה תראה דבכמה מקומות בקונטרס הלזה טעה המדפיס לכתוב ט' במקום ת', ועיין בספר התשב"ץ ק"ק [קטן] לתלמיד מוהר"ם ז"ל

כח. הרב ראשון לציון ז"ל עשה קולה בענין להשהות שעה אחת אחר התפילה, והביא דבריו בקמח סולת דף י"ד סוף ע"א, ועיין מה שכתב בספר נוה שלום סימן צ"ט דף כ"ט ע"ד, ובמה שכתב הרב רבי חייא רבא ז"ל בספרו הנחמד צפיחית בדבש סימן טו"ב, ועיין במה שרמזתי לעיל בדיני תפילין בס"ד לכל הדברות ולכל האמירות, אפילו שיש לו עסקים גדולים יאזור חיל ללמוד אחר התפילה, ולא יעבור יום מללמוד, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין האדם את דעתו לשמים

כט. כשבא להסיר התפילין, קודם שיסירם יאמר פסוק ויאמר אם שמוע תשמע, ויכוין באומרו עלי'ך כי' אני' ה' בארבע יודי"ן דע"ב, רבינו האר"י בשער רוח הקודש, והביא דבריו בסוף ספר קשר גודל אות י"ב בהנהגות שם, ועיין דרך ישרה

ל שלש השתחויו' יעשה בעת יציאתו מבית הכנסת, אחת כשקם ממקומו, שניה כשמגיע לפני ההיכל, שלישית בצאתו מפתח בית הכנסת, מגן אברהם, ושלמי ציבור, וכשמסבב הבית הכנסת לצאת אחר שינשק לפני ההיכל ישב מעט סמוך לצאתו, כמו שכתב בשלמי ציבור שם, וקמח סולת, ודרך ישרה, וכשהולך בדרך ופגע באחר שצריך לתת לו שלום, אם הוא במקום נקי יאמר עליכם שלום, ואם המקום מטונף יאמר ברכה וטובה. ברכי יוסף סימן קנ"ו, ושלמי ציבור שם