יוסף בסדר

יוס"ף בסד"ר

אמר השפל חי"דא ס"ט

בחסד עליון ביררתי והוספתי בתיקון משמרת החֹדש ונדפס קונטרס משמרת הטהרה.
וכן ביררתי ותקנתי קונטרס חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים בס"ד יאמר זריזין בני חבורה .
גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אשר בעניותי לכבוד אלהים הסד"ר דבר לאיזה ענינים נדרשתי לאשר בקשוני איזוהי דרך ישרה .
ולזכות את הרבי"ם שור"י באר"ש יכתבו וחיי"ם למאר"י נפש מטוהרה מדפ"ס ועולה
וַה’ אֱלֹהִים אֱמֶת ינחנו בדרך אמת לעשות רצונו כרצונו אֵל ה’ וַיָּאֶר לָנוּ אור תורה. כן יהי רצון;

פעולת צדיק הרב הגדול המפורסם חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל וזיע"א
פה ליוורנו יע"א
שנת לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ לפ"ק (התר"ב)
על ידי שלמה בילפורטי וחבריו מדפיסים ומוכרים ספרים

הוכנס לויקיטקסט פה בית אל יע"א

שנת אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ קַבֵּץ אֲקַבֵּץ (התשע"ט) לפ"ק

יוסף בסדר

מחבר	חיים יוסף דוד אזולאי
שפת המקור	עברית
קריאת היצירה
היברובוקס

בס"ד
יוסף בסדר

סימן א תקון למי שראה קרי ליל יום כפור.

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
א נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע יזהר שלא לדבר לשון הרע, שקר, ליצנות, חנופה, כי אינו רואה פני שכינה. ופוגם ברית הלשון ודאי יבא לפגום ברית המעור.
סוּר מֵרָע יזהר להתרחק מן הנשים, כמו שכתוב בשולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א וזה לשונו: "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה, או להביט ביופיה... ואסור לשמוע קול ערוה, או לראות שערה.." ועיין שם שהאריך. וכל זה מן הדין. וכתב רבינו יונה דהמסתכל בנשים הוא משומד לדבר אחד. וזהו מן הדין.
וַעֲשֵׂה טוֹב יתענה ג’ תעניות רצופים בתחילת חשון. (ויש מי שכתב שיתענה אחר יום הכפורים קודם סוכות).
ב ואחר כך יתענה כל משמרה בכל שנה זו.
ג ויתן צדקה בכל יום תענית.
ד ויתפלל תפלה זו בדמעה ביום התענית: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת הֲרֵינִי יָרֵא וְרוֹעֵד עַל כָּל חַטֹּאתַי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, שֶׁחָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, וּבִפְרַט אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בְּאוֹת בְּרִית הַקוֹדֶשׁ חוֹתָמָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא וּפָגַמְתִּי בַּשֵׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּכַמָה מִינֵי פְגָמִים. אוֹי לִי, אֲהָהּ עַל נַפְשִׁי, מָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ בּוֹשְׁתִּי מְאֹד וְנִכְלַמְתִּי וְנָפְלוּ פָּנָי. אֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְיָרֵא אָנֹכִי וּפַחַד אֱלֹהִים נֶגֶד עֵינָי וְאֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּי וְצַעַר הַגּוּף לֹא פָלָט . אָמְנָם יָדַעְנוּ כִּי אֵל רַחוּם אָתָּה וּמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה חָפֵץ בִּתְשׁוּבַת הַשָׁבִים וְלֹא בְּמִיתָתָן. וּבְכֵן הִנֵּה בָּאתִי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, הִתְמַלֵּא עָלַי רַחֲמִים. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אָנִי. וְתַחְתּוֹר חֲתִּירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ לְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּבַטֵּל מֵעָלַי כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת (יכוין בשם קרע שטן) ובְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי . יְהִי חַסְדְּךָ ה’ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ . וְאַל תִּקָּחֵנִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה עַד מְלֹאת יְמֵי שְׁנוֹתַי שִׁבְעִים שָׁנָה. וְתַאֲרִיךְ אַפְּךָ עִמִּי. וְתִתֶּן לִי חַיִּים אֲרוּכִּים, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּה יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁיְּהֵא בִּי אַהֲבַת תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְיִרְאַת חֵטְא. וִיהֵא מִיעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי הַמִּתְמַעֵט בְּתַּעֲנִיתִי הַיּוֹם, כְּחֵלֶב מוּנַח עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ. וְתִמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר כָּל חַטֹּאתַי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וּבִפְרַט מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בְּאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ, וְאַתָּה בְּטוּבְךָ תְּרַחֵם עָלַי, וְיַעֲלוּ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ עַל יָדִי בֵּין הַקְּלִיפּוֹת לִמְקוֹם קְדוּשָׁה, בְּכֹחַ שֵׁם (יכוין חב"ו) הַיוֹצֵא מִפָּסוּק חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ וּבְכֹחַ שֵׁם (בי"ט גימטריא אהיה) הַיּוֹצֵא מִפָסוּק כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ . וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ . וְיַעַמְדוּ מְלִיצֵי יוֹשֶׁר לְהַכְנִיס תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ. לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה . וְעָשִיתָ אֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּחֻקֶּיךָ . וְהַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. וְטַהֵר רַעְיוֹנַי וְלִבִּי לַעֲבוֹדָתֶךָ. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי . חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
ה יזהר לקרות ח"י פרקי משנה בכל יום, כי הוא תיקון לפגם הברית, לפחות בשנה זו.
ו יזהר ללמוד לפחות בכל חדש לילה אחד כולה, כי הוא תקון למי שנתחייב כרת. ולא ידבר שיחה בטלה כלל, ואם יהיה ליל הששי, הוא מסוגל יותר לפגם הברית.
ז יזהר לכוין בעמידה וברכות הנהנין, להבין מה שמוציא מפיו.

סימן ב סדר לחברה קדושה שרצו ללמוד לילה אחת כולה לתקון כרת.

א יזהרו להתפלל ערבית בחברה, ותיכף אחר ערבית יתחילו הלימוד.
ב יזהרו שלא יאכלו כלל, אמנם ישתו קאהב”י ומים.
ג יאמרו בהכנעה וידוי וכולי מה נאמר וכולי.
ד קודם לימודם יאמרו תפלה זוֹ:
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים הַלַּיְלָה הַזוֹ לִלְמוֹד בְּתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב נִשְׁבָּר, כִּי יָדַעְנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְעָבַרְנוּ עַל מִצְוֹתֶיךָ, וַיִּמַּס לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ וַיְהִי לַמַּיִם . אָמְנָם יָדַעְנוּ כִּי אֵל רַחוּם אָתָּה וְחָפֵץ בִּתְשׁוּבַת הַשָׁבִים, זֹאת הָיְתָה לָנוּ לָבֹא בִּשְׁפַל רוּחַ וְחֲלִישׁוּת חַיִל וּנְמִיכַת קוֹמָה, לַעְתּוֹר וּלְרַצּוֹת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ (פלונית) כְּגוֹדֶל צִדְקוֹתֶיךָ וּכְרוֹב רַחֲמֶיךָ וְתִמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ. וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לִימוּדֵינוּ נַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וּבִפְרַט מַה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת ובְדִינֵי כְּרִיתוּת, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ, וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ הַקָּרְבָּנוֹת אִם נִתְחַיַּיבְנוּ בָהֶם וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כָּרֵת, וּתְזַכֵּנוּ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ בְּגִלְגּוּל זֶה, וּמַה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים קְרִיאָה נֶאֱמָנָה בְּסוֹד הַיְסוֹד צַדִּיק חַי, יְהֵא לִימוּדֵנוּ נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ וִיתוּקַן מַה שֶׁפָּגַמְנוּ בַּיְּסוֹד וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִינוּ וּכְרֹב רַחֲמֶיךָ תְּמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָהֶם בִּהְיוֹתֵנוּ מַרְשִׁיעֵי בְּרִית קֹדֶשׁ. וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה. וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזוֹ, תְּכַפֵּר, וְתַצִּילֵנוּ מִשְּׁמַד וּמִשְּׁבִי וּמִבִּזָּה וּמִמָּצוֹר. אָב הָרַחֲמָן אַל תִּבְזֶה עֱנוּתֵנוּ, תֵּן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, תֵּן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
ה סדר הלימוד:
א מסכת כריתות וכל המשניות במתון ונעימה.
ב ילמדו מסכתות של ראשי תיבות חיים. חולין יומא ידים מקואות.
ג ילמדו הרמב"ם הלכות שגגות כל י"א פרקים ראשונים.
ד אם הוא ליל הששי, ילמדו זֹהר תיקון היסוד עד חצות וכבר נסדרו בכרם החמד בחלק הוד ברית עיין שם. ואם הוא בלילה אחרת ילמדו אדרא רבא וזוטא.
ה תקון חצות כמו שכתבנו ב'חדשים לבקרים'.
ו תהלים עם התפלה חדשה. (ואם ח"ו יש איזה צרה בעיר, יאמרו צ"א פעמים וִיהִי נֹעַם , וי"ב פעמים יַעַנְךָ , עם התפלות, כמו שכתבתי בסנסן ליאיר.
ז מקראי קדש ב"סוד היסוד" ב"חדשים לבקרים". ואם אינו ליל ששי ילמדו הלכות תשובה מהרמב"ם, וראשית חכמה שער הקדושה, ולא יאמרו שום פיוט.
ח ובעלות השחר יאמרו תפלה זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יָהָוָהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אָב הָרַחֲמָן אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְאִם נִגְזַר עַל שׁוּם אֶחָד מִמֶּנּוּ אוֹ מִבְּנֵי בֵיתֵנוּ בְּבֵית דִּינְךָ הַצֶּדֶק לְהִכָּרֵת בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים, בְּכָּרֵת הַנִּמְשָׁךְ מִכֶּתֶר דִּקְלִיפָּה (כרתיאל גם ס"מ נחש סטן עם האותיות וג' כוללים גימטריא כרת עם הכולל) אָנָּא יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזוֹ. וִיהֵא חָשׁוּב צַעֲרֵנוּ שֶׁנִצְטַעַרְנוּ הַלַּיְלָה הַזוֹ בְּמִּיעוּט אֲכִילָה, וְקִמַּטְנוּ שֵׁינָה מֵעֵינֵינוּ, לִקְרוֹעַ רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְנָהָר יוּצַק יְסוֹדֵנוּ . אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ . וְאַל תַּכְרִיתֵנוּ לֹא כָּרֵת דְּיוֹמֵי וְלֹא כָּרֵת דְּשָׁנֵי, וְלֹא תִכָּרֵת נַפְשֵׁנוּ מִלְּהַעֲלוֹת מַיִּין נוּקְבִין לְמַעְלָה וְלֹא תִכָּרֵת נַפְשֵׁינוּ מִלְּהִזְדַּוֵּוג בְּבַת זוּגָהּ בְּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת כְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים חַס וְשָׁלוֹם. וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזוֹ, אוֹר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן, לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשֵׁינוּ. וְתַכְרִית כָּל אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ וְתָפֵר עֲצָתָם וּתְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, לֹא יְקַדְּמוּ עַל הָעִיר הַזוֹ מָגֵן, וְלֹא יִשְׁפְּכוּ עָלֶיהָ סוֹלְלָה וְתִשְׁקוֹט הָאָרֶץ. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה חַיִּים אֲרוּכִּים דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת נֶחְצָבוֹת מִשָּׁם. וּתְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵהָעוֹלִים וְהַזוֹכִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (אאהלידה) תְּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזוֹ וְכָל גְּבוּלָהּ, כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּעַיִן חֶמְלָתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל . וְיִהְיֶה הַצַּעַר שֶׁנִדַּדְנוּ שֵׁינָה מֵעֵינֵינוּ בַּלַּיְלָה הַזוֹ, לְתַקֵּן מַה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעַיְינִין עִילָּאִין וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִינוּ. וְנִפָּטֵר מֵהִתְגַּלְגֵּל נַפְשֵׁנוּ בָּעוֹף הַנִּקְרָא רָאָ"ה בְּעֲוֹן פְּגַם הָרְאוּת. וּפְצֵנוּ וְהַצִּלֵנוּ מֵעוֹנֶשׁ חִיבּוּט הַקֶּבֶר, מֵהַמַּלְאָךְ אַכְזָרִי הַמְשַׁבֵּר עֵינֵי הָרְשָׁעִים בַּקֶּבֶר וּבְצַעַר הִתְנוֹדֵד שֵׁינָה מֵעֵינֵינוּ נִפָּטֵר מֵאוֹתוֹ הַצַּעַר וְתָנוּחַ נַפְשֵׁינוּ בְּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים. וְכָל שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִכֹּל אֲשֶׁר קָרִינוּ בַּלַּיְלָה הַזוֹ וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּמַדְנוּ הַלַּיְלָה הַזוֹ, הֵמָּה יָלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵינוּ לְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה. וְתִקְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵינוּ וּגְזַר דִּין יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזוֹ וְכָל גְּבוּלָהּ. וְתוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרָה (יכוין בשם קרע שטן). וְכָל הַמְקַטְרְגִים אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ יִמָּחוּ עַל קְדוּשַׁת לִימוּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. אָנָּא הַבֵּט בַּעֲמָלֵנוּ, וְאַל תַּבִּיט בְּמַעֲלֵנוּ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעָתֵנוּ וְיֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִלוֹבֶן הָעֶלְיוֹן דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת הַנָּהָר לְקַּו הָאֶמְצָעִי, נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים , לְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חַטֹּאתֵינוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וְיִפֶן מִצְחָא דְּאֲרִיךְ אַנְפִּין רַעֲוָא דְכָל רַעֲוִין בְּמֵצַח זְעֵיר אַנְפִּין וְעֵינָא דְּאֲרִיךְ אַנְפִּין בְּעֵינָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וּבְכֵן יִתְבַּטְּלוּ הַדִּינִין וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ. כִּי אַתָּה חָפֵץ בִּתְשׁוּבָה וּמֶלֶךְ רַחוּם אָתָּה, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. רַחוּם חַנּוּן שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִיל יָשָׁר פּוֹדֶה (יכוין רחש תמיף), חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי .
ט ויאמר פיוט ידיד נפש.
י יתנו צדקה קודם תפלה.

סימן ג לשובבים.

שאול שאל איש אחד שהיה רוצה להתענות שובבים וירא כי לא יכול, כי יש לו חולאים, גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ ולכן בעצמו ציער מה יעשה לתקון נפשו. ואמרתי לו דבמציאות זה לעת זקנה ובסובלי חולאים, יש לו תקנה לפדות כל יום תענית בממון. ואע"ג דמדברי מורי זקני הרב חסד לאברהם ז"ל ובש"”ת נאמן שמואל מבואר דהפודה תענית יכול לפדותו בשצף כסף , מכל מקום נראה בעיני שיתן על כל תענית ד' גראסייאס במטבע טוסקאנה, שהוא דבר חשוב קצת. וסידרתי לו שיתפלל בכל יום תפלה זוֹ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. בּוֹשְׁתִּי מְאֹד בְּחֶרְפָּה וּכְלִימָה עַל כָּל חַטֹּאתַי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וּבִפְרַט עַל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בְּאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, עַד אֲשֶׁר הֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְ"תִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי הַסִּטְרָא אַחֲרָא , נִקְרֹ”א נִקְרֵאתִ”י כַּמָה פְעָמִים, אוֹי לִי, אֲהָהּ עָלַי. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ הוֹדַעְתַּנִי עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ לְתַקֵּן נַפְשֵׁינוּ עַל צוֹ"ם מָה , בְּמִסְפַּר וּמִפְקַד שֵׁמוֹת הַקֹדֶשׁ אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בָהֶם, לְהִתְעַנּוֹת מ’ יוֹם בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמִסְפַּר אַרְבָּעָה יוּדִין דְּשֵׁם ע"ב. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי חָפֵץ הָיִיתִי לַעֲשֹוֹת תִּיקוּן זֶה בְּכָל לֵב, אַךְ אֵין בִּי כֹחַ וְכָשַׁל כֹּחִי לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת מ' יוֹם רְצוּפִים. וְלָכֵן אֲנִי מַפְרִישׁ הַיּוֹם אַרְבָּעָה פְרוּטוֹת כֶּסֶף לִצְדָקָה, כִּי כֵן יָסְדוּ עֲבָדֶיךָ לִפְדּוֹת בְּכֶסֶף כָּל תַּעֲנִית. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ הִתְעַנֵּיתִי הַיּוֹם וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בַּעֲבוּר הַתַּעֲנִית, כְּאִלּוּ הִתְעַנֵּיתִי. וּמִיעוּט מָמוֹנִי יִהְיֶה בִּמְקוֹם מִיעוּט חֶלְבִּי. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ תְּמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בָהֶם בְּזֶרַע לְבַטָּלָה אוֹ בְּקֶרִי וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ עַל יָדִי בֵּין הַקְּלִיפּוֹת, חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ (חבו) מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנוּ אֵל. וְתַחֲזִיר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה לְמָקוֹם קָדוֹשׁ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ. עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי . ובכל יום ילמוד פרשיות הקרבנות ככתוב במשמרת טהרה. וילמוד לפחות ספר אחד מתהלים בכל יום. וילמוד משניות בסדר טהרות. וילמוד זהר בתקון היסוד ככתוב לעיל.

סימן ד נֻסח הודאה על נס.

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹדֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּבִכְלַל רַחֲמֶיךָ רִחַמְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹצֵאתָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה (יפרט הנ"ס למינהו ) וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ הִפְלֵאתָ חֲסָדֶיךָ וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְהִצַּלְתָּנוּ וּמִלַּטְתָּנוּ. מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ שֶׁעָשִיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְדוֹלִים כָּאֵלֶּה. וְלָכֵן אֲנִי אוֹמֵר בַּעֲדִי וּבְעַד כָּל הַקָּהָל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ, בָּרוּךְ הַגּוֹמֵל לְחַיָּיבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוֹב.

אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי : אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי : אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה . עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ : מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא : ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד : אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי: ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי : מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ : הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה : וַאֲנִי בַּה' אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי: אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי : ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן : הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ : יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי .

וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ פְרוּשֹוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ וּמִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמִלְחָמָה וּמָצוֹר הוֹשַׁעְתָּנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה. וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָדוֹל בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ :

סימן ה

זה היה מעשה, שהיו בעיר אחת ישראל בצרה והיה עשרה בטבת והצבור ביררו עשרה יחידים שיתענו עשרה בטבת מבעוד יום וילמדו בלילה וביום ויתפללו להצלת העיר. ואני הצעיר סדרתי הסדר הזה:

נֻסח קבלת התענית: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאָנוּ מִתְעַנִים לְמָחָר יוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת כְּכָל הַשָּׁנִים כַּאֲשֶׁר תִּקְנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים הַתַּעֲנִית מִבְּעוֹד יוֹם זֶה וּלְהִתְעַנּוֹת כָּל הַלַּיְלָה וּלְצָרְפָהּ לַתַּעֲנִית הַפָּשׁוּט שֶׁל עֲשָרָה בְּטֵבֵת, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כ"ה שָׁעוֹת נֵלְכָה עַד כֹּ"ה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ לְהַצִּילֵנוּ מִצָּרָתֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּקַבֵּל בְּרָצוֹן תַּעֲנִיתֵנוּ וְתִתֶּן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְתִרְצֶה עִנּוּיֵינוּ וְתַעֲנֶה עֲתִירָתֵנוּ כִּי אֵל רַחוּם אָתָּה וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי .

אחר ערבית יאמר תפלה זו קודם הלימוד: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לִלְמוֹד בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַזוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְעִנּוּי נֶפֶשׁ, לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתַצִּילֵנוּ מִצָּרָתֵנוּ וּתְבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת שֹוֹנְאֵינוּ, וְתָפֵר עֲצָתָם וְלֹא תַעֲשֶנָּה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה וּמַלְּטֵנוּ מִשְּׁמָד וּמִשְּׁבִי וּמִבִּזָּה וּמִלְחָמָה וּמָצוֹר. תֵּן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, תֵּן שָׁלוֹם בַּמַּלְכֻיּוֹת. אֵל שַׁדַּי יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ , וּזְכוּת הַתּוֹרָה יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר הַזוֹ וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ כִיוַּנְנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין בְּלִימוּדֵינוּ וְיִהְיֶה לִימוּדֵינוּ נַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְתִתֶּן בּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. כֵּן יְהִי רָצוֹן.

א ילמדו במשניות מסכתות שסימנן ישע, ידים שבועות ערכין.
ב ואחר זה משניות סדר קדשים, ואדרא רבא וזוטא.
ג ובחצות יאמרו תקון חצות.
ד ואחר כך צ"א פעמים וִיהִי נֹעַם ככתוב בצפורן שמיר.
ה והתהלים בנחת מלה במלה, עם התפלה חדשה שנדפסה בתהלים שנדפסו מחדש.
ו וספרא דצניעותא, ולא יאמרו בתקון חצות כי אם על היכלי, עורה נא.
ז ובסוף הלילה אם יש שהות ילמדו משניות מסדר טהרות, ולא יאמרו בקשות, כי אם ידיד נפש.
ביום אחר התפלה ילמדו סדר 'משמרת הטהרה' ובמנחה לפני ספר תורה יאמרו י"ב פעמים יענך עם הכונות, ככתוב בצפורן שמיר .

סימן ו

מצאתי כתוב מכתיבת יד מר זקנינו הרב עיר וקדיש בעל חסד לאברהם ז"ל לכתוב על קלף נֻסח זה וליתן אצל היולדת וטוב מאד לשמירת היולדת והבן:
בשם ה’ אלהי ישראל.
אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בְּלִילִית וְאָמַר לָהּ טְמֵאָה, אָנָה תֵלֵכִי. אָמְרָה לוֹ, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבֵית הַיּוֹלֶדֶת פלונית בת פלונית לָתֵת לָהּ שֵׁנַת הַמָּוֶת וְלָקַחַת אֶת בְּנָהּ לְאָכְלוֹ. אָמַר לָהּ, תִּהְיִי בַּחֵרֶם עֲצוּרָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ. אֶבֶן דּוּמָם תִהְיִי. עָנְתָה וְאָמְרָה לוֹ אֲדֹנִי, הַתִּירֵנִי וַאֲנִי נִשְׁבַּעֲת בְּשֵׁם ה’ לַעֲזוֹב דַּרְכִּי זֹאת, וְכָל זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹ שׁוֹמַעַת אֶת שְׁמוֹתַי, מִיַּד אֶבְרָח. וְעַתָּה אוֹדִיעַ לְךָ שְׁמוֹתַי, וְכָל זְמַן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שְׁמוֹתַי לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ לְהָרַע אוֹ לְהַזִּיק, וְנִשְׁבַּעֲת אֲנִי לְגַלּוֹת אֶת שְׁמוֹתַי לְךָ וּתְנֵם לַכּוֹתְבַם וְלִתְלוֹת אוֹתָם בְּבֵית הַיּוֹלֶדֶת אוֹ הַיֶּלֶד וּמִיַּד אֲנִי בּוֹרַחַת. וְאֵלּוּ הֵם שְׁמוֹתַי:
שטרינא לילית אביטו אמיזו אמיזרפו קקש אודם איק פורו איילו פטרוטא אבכו קטא קלי בטנה תלתו פרטשה
כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שְׁמוֹתַי אֵלּוּ, מִיַּד אֲנִי בּוֹרַחַת מִן הַתִּינוֹק. וּתְלֵה בְּבֵית הַיּוֹלֶדֶת אוֹ הַיֶּלֶד זֶה הַקָּמֵיעַ וְהַיֶּלֶד וְגַם אִמּוֹ לֹא יִנָּזְקוּ מִמֶּנִּי לְעוֹלָם. אָמֵן אָמֵן אָמֵן. סֶלָה סֶלָה סֶלָה.

סימן ז

מצאתי כתוב בגנזי המקובלים כתיבת יד, אם יתפלל האדם לשם אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה בכל דבר שבעולם, לחולה, לבנים, לחכמה, לזכירה, לפרנסה, להנצל מסער הים ומסכנת דרכים. ולכל דבר, רק שיהיה טהור ויאמר בכונה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל אהיה אשר אהיה (יכוין קבלתו כי יש בו ד' אותיות אלף הא יוד הא. כֹּחוֹ גדול פשוט ומורכב לכל דבר, סודו כי אהיה מורה על סוד האלהות שהיה הוה ויהיה וזהו אהיה אשר אהיה, רוצה לומר אני הוא והייתי ואהיה. אני הוא עתה והייתי לשעבר ואהיה עד סוף הכל. כל זה יכוין במחשבה) שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעֲשֶה (וישאל בקשתו בלשון ברור) וכן יאמר ג' פעמים, והאריכו המקובלים בזה מאד.

סימן ח

קבלה מרבינו יהודה חסיד זצ"ל, שכל האומר ג' פסוקים שסימנם אב"י, ביושר ולמפרע בכל יום, נצול מכל צרה.
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה : סֶלָה תְּסוֹבְבֵנִי פַלֵּט רָנֵּי תִּצְּרֵנִי מִצַּר לִי סֵתֶר אַתָּה.
בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים : עוֹלָמִים צוּר ה' בְּיָהּ כִּי עַד עֲדֵי בַה' בִּטְחוּ.
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם : בַשָּׁלוֹם עַמּוֹ אֶת יְבָרֵךְה' יִתֵּן לְעַמּוֹ עֹז ה'.

סימן ט

מצאתי כתוב בכתב רב ומקובל שהאומר פסוקים אלו ינצל מכל צרה:
יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו :
יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם :
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ :
רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ :
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּבִזְכוּת פְּסוּקִים אֵלּוּ וְשֵׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם וְשֵׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ הָרְמוּזִים וְהַמְצוֹרָפִים בָּהֶם תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וְתִרְצֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

סימן י

מצאתי כתוב בספר קדמון כתיבת יד, טוב לומר בכל יום פסוקים אלו שתחילתם אותיות חכמה ויועיל לפתיחת הלב.
חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ :
כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי :
מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי :
הוֹרֵנִי ה' דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב :
ואחר כך יאמר:
שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן: לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ :

סימן יא

מצאתי כתוב, לשמירה יאמר אחר תפלה פסוקים אלו שסימנם לויה ופסוק לִישׁוּעָתְךָ . יכוין בשמות הקֹדשׁ באופן זה:
לִישׁ וּעָתְ כָקִוִּ יתִי יהוה
לִישׁוּעָתְךָ ה' קִוִּיתִי. קִוִּיתִי לִישׁוּעָתְךָ ה'. קִוִּיתִי ה' לִישׁוּעָתְךָ. ה' קִוִּיתִי לִישׁוּעָתְךָ. ה' לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי. (ובכל פעם יכוין השמות הנזכרים).
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל : יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם : (ויכוין בשמות הקדש היוצאים מהם בחילופי א"ב)
אנקתם פסתם פספסים דיונסים.
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה :

סימן יב

עוד מצאתי כתוב בספר כתיבת יד, האי מאן דבעי למצלח בעסקיה ובכל דוכתא דהוא אזיל, לימא בצפרא יאמר תלת זמני מזמור זה קודם צאת השמש ויתחיל ויאמר :
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה: וּדְעוּ כִּי הִפְלָה ה' חָסִיד לוֹ ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה: זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה': רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה':
נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ: בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
ובתר הכי יאמר
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מְהַמִּזְמוֹר הַזֶּה שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי אֵלֶיךָ, תִּשְׁמַע לְקוֹל שַׁוְעִי וְלִתְפִלָּתִי, כְּשֵׁם שֶׁשָׁמַעְתָּ לְקוֹל מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל אוֹתָם, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

סימן יג להצלחה ולשמירה

יאמר מזמור לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי כֻּלוֹ אחר כל תפלה משחרית מנחה וערבית מראש חֹדש אלול עד מוצאי יום הכִּפּוּרִים וכן בהושענא רבא וכן הוא מנהג בעיר הקדש חברון שהשליח צבור אומר אותו אחר עלינו לשבח וכולי בקול רם ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שחרית מנחה וערבית ולפחות כל יום.
האומרו בכונה אחר תפלת שחרית ימצא חיים.

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.