קטגוריה:ישעיהו מט ב

◥

►

◄

וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֙נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וַ/יָּ֤שֶׂם פִּ/י֙ כְּ/חֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּ/צֵ֥ל יָד֖/וֹ הֶחְבִּיאָ֑/נִי וַ/יְשִׂימֵ֙/נִי֙ לְ/חֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּ/אַשְׁפָּת֖/וֹ הִסְתִּירָֽ/נִי׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וישם פי כחרב חדה" - להוכיח את הרשעים ולהתנבאו' עליהם פורענות

"בצל ידו החביאני" - שלא יוכלו להרע לי

"לחץ ברור" - ממורט (קלי"ר בלע"ז)

"באשפתו" - כלי נרתק החצים שקורין (קוויבר"א בלע"ז)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"באשפתו הסתירני" - ר"ל היה לי למחסה מן הרשעים ולפי שהמשיל עצמו לחץ אמר לשון הנופל בחצים

"לחץ ברור" - להוכיח ולנבאות וגו' וכפל הדבר במ"ש

"החביאני" - לבל יוכלו להרע לי

"כחרב חדה" - להוכיח את הרשעים ולנבאות עליהן פורעניות

מצודת ציון

"חדה" - חדודה ושנונה

"החבאני" - מלשון מחבואה ומסתור

"ברור" - נקי מן החלודה

"באשפתו" - כן נקרא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה (איוב ל"ט)

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וישם פי כחרב חדה", החרב חותכת מקרוב, והחץ מורה גם מרחוק, החרב אוחזים אותה בהיד, והחץ מונחת באשפת החצים, אומר כי "שם פי כחרב חדה" החותכת מקרוב, כן הייתי מיסר ומוכיח במו פי ומליצותי החדות והחותכות את ישראל, ואחז אותי בידו. ויען שנגד החרב קרבים למלחמה אמר כי "החביאו בצל ידו" בעת שאחזו בידו אחזו באופן שיהיה נחבא תחת הצל של היד לבל יראוהו (והנמשל כי יען היו דבריו בשם ה' לא הביטו בו שהוא היוסר אותם בחרב לשונו כי בשם ה' נבא) וגם "שם אותי לחץ ברור" ומלוטש, שהייתי מורה נבואתי גם לעמים רחוקים וזמנים עתידים כחץ המורה למרחוק, "והסתירני באשפתו" ששם מקום החצים, עד שלא הרגישו בו שהוא מוכן לירות:

ביאור המילות

"החביאני, הסתירני", הנחבא הוא מסבת המחפשים אחריו, והנסתר יהיה לפעמים גם כשאין דורש אחריו. שאול אבי מבקש להמיתך וישבת בסתר ונחבאת (ש"א, יט ב') (שם בקש אחריו), ושלחתני ונסתרתי בשדה (שם כ' כה) אז לא בקש אחריו. כמחבא רוח וסתר זרם (למעלה לב) הרוח מחפש בחורים ובסדקים מנשב מארבע פאות, לא כן הזרם. וכן פה החרב החותכת מקרוב מחפשים אחריה, לא כן החץ מרחוק נסתרת עד לא יעלה על לב לדורשה: