המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ה' חננו", מסב פניו אל השם, אתה ה' עשה אתנו חנינה הגם שאין אנו ראוים מצד מעשינו, הלא "לך קוינו" וראוי שנושע בעבור זה, "היה זרועם" ואורם של עשרת השבטים שחשך להם היום והלכו בגולה היה להם אור זרוע "לבקרים" בעת יבא הבקר, שהוא בעת הגאולה, אבל אנו "ישועתנו תהיה בעת צרה", לנו לא תמתין על עת הבקר רק תושיע לנו בעת צרה בעוד ליל בעת שיצור על ירושלים:
ביאור המילות
"זרעם", מענין אור זרוע לצדיק, אורם, והעד לבקרים. ונגד לבקרים אמר עת צרה, כי בקר, יציין עת ישועה ואורה:
