מלבי"ם על ישעיהו לג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ה' חננו", מסב פניו אל השם, אתה ה' עשה אתנו חנינה הגם שאין אנו ראוים מצד מעשינו, הלא "לך קוינו" וראוי שנושע בעבור זה, "היה זרועם" ואורם של עשרת השבטים שחשך להם היום והלכו בגולה היה להם אור זרוע "לבקרים" בעת יבא הבקר, שהוא בעת הגאולה, אבל אנו "ישועתנו תהיה בעת צרה", לנו לא תמתין על עת הבקר רק תושיע לנו בעת צרה בעוד ליל בעת שיצור על ירושלים:

ביאור המילות

"זרעם", מענין אור זרוע לצדיק, אורם, והעד לבקרים. ונגד לבקרים אמר עת צרה, כי בקר, יציין עת ישועה ואורה:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · לג ב · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.