המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואני לא אצתי" - לא מהרתי לזרזך להביאם מהיות רועה טוב מחזר אחריך לבקש עליהם רחמים
"ויום אנוש" - חולי של פורענותם לא התאויתי וי"ת ואנא לא עכבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתוביתהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי
"מוצא שפתי" - מה שהתפללתי עליהם הלא היה מול פניך וכאומר הלא לא רציתי לנבאות להם ובבוא אלי נבואת פורעניות התפללתי עליהם והמה חושבים שמלבי אני בודאם משנאתי בם
"ויום אנוש לא התאויתי" - ואף אחר שהלכתי לנבאות שלא ברצוני לא הייתי מתאוה לנבאות עליהם שיבוא יום אנוש היא זמן הגלות
"ואני" - אבל אני לא מהרתי מהיות רועה אחריך לרעות צאן עמך ולנבאות להם וכמ"ש בתחלת נבואתו שאמר הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי (לעיל א)
"ואני", לא לבד שאיני בודה פורעניות מלבי, כי גם כשבחרתני להיות רועה ומנהיג "לא אצתי אחריך" ולא רציתי להיות נביא כמ"ש הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי, וגם אחר ששלחתני לנבאות פורעניות "לא התאויתי שיבא יום אנוש" כדי להחזיק דברי נבואתי, וכ"ז "אתה ידעת". ולא לבד שלא התאויתי בלב כי גם "מוצא שפתי היה נכח פניך" שהתפללתי עליך להסיר פניך וכעסך, הגם שאתה צוית שלא אתפלל, וא"כ אבקש.
ביאור המילות
"לא אצתי מרועה אחריך". אץ, הוא הענין שדוחק וממהר הדבר, ומ"ם מרועה אינו מדוקדק, ויל"פ לא אצתי שיבא דבר ה', מסבה שאני רועה ומתחבר אחריך ודרכי לרחם ולהאריך אף כמוך: