ירושלמי פסחים ג
מתוך: ירושלמי פסחים ג א (עריכה)
ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומן של צבעין ועמילן של טבחין וקולן של סופרים רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים זה הכלל כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת
גמרא
אמר רבי מנא וכולהון על ידי מויי כותח הבבלי דו יהיב ביה מלמולין דליש שכר המדי דו יהב ביה קמח דשערין חומץ האדומי בסימה דרומיא בראשונה שהיו עושין יין בטהרה לנסכים לא היה יין מחמיץ והוון יתבין בגויה שערין בגין דיחמע והוו צווחין ליה בסימית דרומיה זיתום המצרי זייתיה וזומי של צבעין דו יהב בגויה קוצם בגין דיקלוט ציבעא עמילן של טבחין א"ר חייא בר בא מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן ועושה אותן כחלות חריע ונותן בקדירה והוא עביד כילדין וקולן של סופרין באלכסנדריאה עבדין אמבטיות של בצק רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים אית תניי תני תכשיטי ואית תניי תני טיפולי מ"ד טיפולי כל שכן תכשיטי מ"ד תכשיטי הא טיפולי לא כתיב (שמות יב) כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי שיהו באזהרה יכול יהו בהכרת ת"ל (שם) כי כל אכל חמץ ונכרתה חברייא בעון קומי ר' יונה הכא כתיב כל והכא כתיב כל הכא את מרבה והכא את ממעט אמר לון כאן ריבה באוכלין כאן ריבה בנאכלין התיבון והתני יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה טעם דגן והוא שיהא רובה דגן ואלו הואיל ורובן חמץ יהא חייב אמר לון שנייא היא דכתיב לחם ואלו אינן לחם התיב רבי יוסה והתני כל עצמו אינו קרוי לחם אלא מצה (דברים טו) שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני הכא את יליף מצה מחמץ ועוד מן הדא דתני יוצא הוא אדם ידי חובתו ברקיק שרוי וברקיק מבושל שלא נמחה לא אמר אלא שלא נמחה הא אם נמחה לא ולענין חמץ את אמר המחה את החמץ וגמיו חייב מאי כדון ר' יוסי בשם רבי אידי אין חימוצו חימוץ ברור מהו שילקה ר' ירמיה בשם ר' לעזר ר' לא בשם ר' שמעון בן לקיש אף ללקות אין לוקה דתני על חמץ ברור חייב כרת ועל עירובו סופג ארבעים רב אמר זה שיעור ואמר זה כותח הבבלי ושכר המדי אמר רבי בון בר כהנא קומי ר' לא תיפתר בחמץ ומצה שנתערבו אמר רבי יוסה קושייתה על הדא דר' בון בר כהנא מה נן קיימין אם בשרובו חמץ חייב כרת אם בשרובו מצה יוצא בהן ידי חובתו בפסח א"ר שמואל בר רב יצחק תנא ר' יושוע אונייה תיפתר שיש בו חמץ ואין בו כזית כרבי שמעון דרבי שמעון אמר כל שהוא למכות ר' ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב קדירה שבישל בה מודה לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו מין מעורר על מינו ליאסר א"ר יעקב בר זבדי ר' אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמען ר' חיננא בר פפא אזל ליה גבי טחונייא ר' יוסי בי ר' בון טחן ליה צרף רבי אבון הורי לטחונייא מיתן טרטין דמוי בגין מידייה ומתלנה ארבעה זימנין ר' חנניה ור' מנא חד אמר בעשבין שרי מטננה אסור וחורנה מיחלף א"ר חנניה בריה דרבי הלל ואפילו כמאן דאמר בעשבים שרי בלוקטן משש שעות ולמעלן מה דטלא פייגא מינהון
מתוך: ירושלמי פסחים ג ב (עריכה)
בצק שבסדיקי העריבה אם יש כזית במקום א' חייב לבער פחות מיכן בטל במעוטו וכן לעניין הטומאה אם הקפיד עליו חוצץ אם רוצה הוא בקיומו הרי הוא כעריבה בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור
גמרא
חברייא בשם ר' יוחנן רבי סימון בשם ר' יושוע בן לוי בנקלף כולו כאחת עד כדון לח יבש מאחר שאילו היה לח היה נקלף כולו כאחת ואפילו יבש כזדר הזה ר' ירמיה בשם ר' זעירה שני חצאי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בתוך הכלי הכלי מצרף והא תנינן פחות מיכן בטל במיעוטו כאן בתלוש וכאן במחובר מהו מיעטו בטל או מכיון שנראה לבער צריך לבער את כולו עד איכן סברין מימר עד רובה של ערבה מה מיעט רובה של ערבה בטל או מכיון שנראה לבער צריך לבער את כולו תמן א"ר ירמיה בשם רבי זעירה שני חציי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בתוך הכלי הכלי מצרף והכא הוא אמר הכין אם הקפיד עליו חוצץ הוא לטבילה ואם לאו אינו חוצץ לטבילה היא טבילה היא הזייה אינו חיבור לטומאה מן הדא אם רוצה הוא בקיומו הוא כעריבה ואם לאו כגופה של עריבה רבי שמעון בן לקיש אמר כך שנה ר' צואה שתחת הכסא חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה רבי שמעון בן לקיש בשם ר' שמעון בר כהנא אבר מדולדל צפורן מדולדלת וצואה שתחת הכסא והידוק קירויה וכרויה ר' יוסי בי ר' בון אמר אף כשות שליקטו חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה מה בין טומאה מה בין הזייה א"ר לא בהזייה כתיב והזה על האהל ועל כל הכלים ועל כל המקיימין שבכלי ברם הכא (ויקרא יא) לכם כל שהוא לצורך לכם תמן אמרין טרקטה הורי רבי יצחק מיעבד חד תריי תלתא אסור אלא אין שזג ידוי במייא תני קיבטיות בירתיות צריך לבער הורי רבי יוסי באילין פלולינא צריך לבער רבי אבהו בשם רבי יוחנן בצק שצינן לא היה שם אחר כיוצא בו שהחמיץ עד איכן רבי יעקב בר אחא ר' עולא דקיסרין בשם רבי חנינה עד כדי הילוך ארבע מיל
מתוך: ירושלמי פסחים ג ג (עריכה)
כיצד מפרישין חלת טומאה בי"ט ר' אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירה אומר תטיל לצונן א"ר יהושע לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה
גמרא
מתניתא בשניטמאת לאחר גילגולה אבל אם ניטמאת קודם לגילגולה יעשנה קבין ובשלשה בי"ט אבל אם לשה מערב יום טוב כהדא דתני הלש עיסה בי"ט מפריש חלתה בי"ט לשה מערב י"ט ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה אין צורך לומר ליטול ממנה עירס לא אמר אלא לש הא עירס לא א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה תיפתר בעיסה טמיאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף א"ר יוסה בי רבי בון בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף תקנה תיקנו בה שיפרשינה תחילה שלא תטמא את העיסה מתניתא בי"ט של פסח הא בעצרת ובחג מותר רבי יוסה בי רבי בון רבי חונא בשם רבי אחא אפילו בעצרת ובחג אסור על שם (שמות יב) כל מלאכה לא יעשה בהם מה בינה לקניבת ירק של תרומה זו ראויה לאכילה וזו אינה ראויה לאכילה רבנין דקיסרין בעיין מה בינה לבורר קטנית בי"ט כיצד יעשה על דר' אליעזר מערים ואומר זו אני רוצה לוכל וזו אני רוצה לאכול ואופה את כולה וכשהוא רודה מערים ואומר זו אני רוצה ליישן זו אני רוצה ליישן ומשייר אחת אמר ליה רבי יושוע לא נמצאת כשורף קדשים בי"ט אמר לו רבי אליעזר מאיליהן הן נשרפין אמר לו רבי יושוע לא נמצאת עובר על בל יראה ובל ימצא אמר לו מוטב לעבור מצוה בלא תעשה שלא באת לפניו ממצוה בלא תעשה שבאת לפניו א"ר פינחס אתיין אילין פלוגתא כאילין פלגוותא דתנינן תמן הניתנין במתנה אחת וכו' אמר לו רבי אליעזר ולא נמצאת עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע ולא נמצאת עובר על בל תוסף אמר לו מוטב לעבור על מצות בלא תעשה שלא באת לפני ממצוה בלא תעשה שבאת לפני על דעתיה דרבי אליעזר יקרא לה שם וירדנה אסורה לטלטל וירדנה ויקרא לה שם שמא ישכח ויאכל וירדנה ויקרא לה שם ויולך עמה אחרת לקרן זוית כהיא דתנינן תמן מטלטלין תרומ' טהור' עם הטמאה עם החולין ולא דמיא תמן טמאה לצורך טהורה ברם הכא חולין לצורך טמאה חברייא בעיי וישליכנה לאשפה ויקדשנה ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו ויקדישנה וישליכנה לאשפה ויש אדם מבקיר דבר שאינו שלו ר' ירמיה בעי ויפרידנה וישליכנה לאויר הבית ויקרא לה שם תמן א"ר ירמיה בשם ר' זעירה שני חציי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בכלי הכלי מצרף והכא הוא אומר הכין אמר ר' יוסה עד שהוא באויר הבית יקרא לה שם אויר הבית מצרף לחלה אין קרקע הבית מצרף לחמץ אותו ואת בנו שנפלו לבור רבי אליעזר אומר יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט והשני עושין לו פרנסה שלא ימות ר' יושוע אמר יעלה את הראשון ע"מ לשחוט ולא ישחוט ויערים ויעלה את השני אע"פ שחישב שלא לשחוט אחד מהן מותר ר' בון בר חייה בעי מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר תמן הוא אמר אסור להערים והכא הוא אמר מותר להערים הכא משום בל יראה ובל ימצא תמן מה אית לך מחלפה שיטתיה דר' יהושע תמן הוא אמר מותר להערים והכא הוא אמר אסור להערים אמר רבי אדי כאן שבות וכאן חיוב חטאת אמר רבי יוסי בי ר' בון תמן כדי לחוס על נכסיהן של ישראל הכא מה אית לך ר' יצחק ור' יאשיה חד כהדין וחד כהדין דרש ר' ברכיה כהדא דבן בתירה מתניתא אמרה כן תפח תלטוש בצונין מיליהון דרבנין פליגין דמר ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' לעזר כל מקום ששנה רבי מחלוקות וחזר ושנה סתם הלכה כסתם
מתוך: ירושלמי פסחים ג ד (עריכה)
רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור א' זו אחר זו וחכ"א ג' נשים עוסקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה ר' עקיבה אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורין שוין זה הכלל תפח תלטוש בצונן
גמרא
תני הראשונה כדי שיהא כדי הסיקה והשניה כדי שני הסיקין ואפייה אחת והשלישית כדי ג' הסיקין ושתי אפיות אם עשת ככר ראשון אחרון כדי ג' הסיקין וג' אפיות תני גמרה זה לישתה וגמרה זה קיטופה וגמרה זה הסיקה הראשונה שיהא כדי הסיקה והשניה כדי הסיקה ואפיית חבירתה והשלישית כדי שני הסיקין ואפייה אחת אם עשת ככר ראשון אחרון כדי שני הסיקן ושתי אפיות רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת אופות בתנור אחד זו אחר זו וחכמים אומרים ג' נשים עסוקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה תני ר' הושעיה אחרת באה ולשה תחתיהן אית תניי תני בחיטין שלשת קבין ובשעורין ארבעת קבין אית תניי תני בחיטין ארבעת קבין ובשעורין שלשת קבין מ"ד בחטין שלשת קבין בשיש בהן שמנונית בשעורין ארבעת קבין בשאין בהן שמנונית מ"ד בחיטין ארבעת קבין דאינון חטין ובשעורין שלשת קבין דאינון רטישין
מתוך: ירושלמי פסחים ג ה (עריכה)
שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת ואי זהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקיו זה בזה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו
גמרא
רב הונא בשם רב מותר להאכילו לכלבו תני בר קפרא אין לך סדק מלמעלן שאין תחתיו כמה סדקין
מתוך: ירושלמי פסחים ג ו (עריכה)
ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת דברי ר"מ וחכמים אומרים בזמנן רבי אליעזר ברבי צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן
גמרא
אתיא דרבי מאיר כרבי ליעזר וריבה מן דרבי אליעזר דרבי אליעזר אומר שלא יבוא לידי בל יראה ובל ימצא רבי מאיר אומר שלא יבוא לספק בל יראה ובל ימצא אתיה דרבנין כר' יהושע וריבה מר' יושוע דרבי יושוע אומר אין שורפין את הקדשים ביום טוב ורבנין אמרין אפילו בחול אין שורפין את הקדשים תני א"ר יודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על תרומה טהורה שאסור לשורפה על מה נחלקו על התלויה שבית שמאי אומרים אין שורפין ובית הלל אומרים שורפין אמרו בית שמאי לב"ה כלום אתם אומרים בטהורה שלא תישרף אלא שאני אומר שמא כהן אחד שבת בתוך התחום והוא בא ואוכלה בשבת אף תלויה לא תישרף שאני אומ' שמא אליהו שבת בהר הכרמל והוא בא ומעיד עליה בשבת שהיא טהורה אמרו להן בית הלל מובטחין אנו שאין אליהו בא לא בשבתות ולא בימים טובים רבי אבהו בשם ר' יוחנן אתיא דרבי אלעזר בי רבי צדוק כרבן גמליאל כמה דרבן גמליאל אמר מה שני בין חולין לתרומה כן ר' אלעזר בי רבי צדוק אמר מה שני בין חולין לתרומה כמה דתימר הלכה כרבן גמליאל ודכוותה הלכה כרבי אלעזר ב"ר צדוק
מתוך: ירושלמי פסחים ג ז (עריכה)
ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לא יבטל בלבו להציל מיד הגייס ומיד הנהר ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בלבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד
גמרא
א"ר יוסה בי ר' בון בוא וראה מה גדול הוא השלום שהוקש לשני דברי' שחייבין עליהן כרת מילת בנו ושחיטת פסחו מי קודם אמר רבי פינחס מן מה דכתיב (שמות יב) המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו הדא אמרה שמילת בנו קודמת לשחיטת פיסחו אפילו יכול לחזור ולבער ולילך ולהציל אפילו יכול לילך ולשבות לחזור ולבטל שאין שביתת הרשות אצל רבו או אצל מי שהוא גדול ממנו בחכמה כך שנה רבי המעשה קודם לתלמוד נמנו בעליית בית אריס בלוד התלמוד קודם למעשה ר' אבהו שלח לרבי חנינה בריה יזכי בטיבריה אתון ואמרין ליה גמל הוא חסד שלח ומר ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא שכבר נמנו וגמרו בעליית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה רבנין דקיסרין אמרין הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם דלמא ר' חייא רבי יוסי ר' אימי ענון למיתי גבי רבי אלעזר אמר לון אן הויתון אמרין ליה גמל חסד אמר לון ולא הוה תמן חורנין אמרין ליה מגור היה
מתוך: ירושלמי פסחים ג ח (עריכה)
וכן מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר הצופים שורפו במקומו ואם לאו חוזר ושורפו בפני הבירה מעצי המערכה עד כמה הן חוזרין ר' מאיר אומר זה וזה בכזית רבי יהודה אומר זה וזה בכביצה וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בביצה
גמרא
רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי כתיב (זכריה יד) ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קדש וגו' עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל רבי שמואל בר רב יצחק בעי אם קודש הוא ישרפנו במקומו שכן אפילו בירושלם שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה ההן יוצא מה את עבד ליה כי מטמא בחוץ או כי מטמא בפנים אמר רבי יוסה מכיון שנמצא פסול מחמת מקומו נעשה כמטמא בחוץ אמר רבי יוסי בי רבי בון טהור הוא דבר תורה את הוא שגזרת עליו טומאה לא דייך שגזרת עליו טומאה אלא שאת מבקש לעשותו כמטמא בחוץ אלא כמטמא בפנים אית תניי תני ומחלף רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסי כמתניתין אמר ר' יודן סימנא מן ההיא דברכות עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה תני פחות מיכן אין מטריחין עליו שיחזיר מה בין זה לזה זה יש לו ביטול עד כדון בשר קודש חמץ מניין אמר רבי יוסי בי רבי בון מן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלם הדא אמרה מה דנפל לדין נפל לדין