ירושלמי פסחים ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ג · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין

ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומן של צבעין ועמילן של טבחין וקולן של סופרים רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים זה הכלל כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת

גמרא

אמר רבי מנא וכולהון על ידי מויי כותח הבבלי דו יהיב ביה מלמולין דליש שכר המדי דו יהב ביה קמח דשערין חומץ האדומי בסימה דרומיא בראשונה שהיו עושין יין בטהרה לנסכים לא היה יין מחמיץ והוון יתבין בגויה שערין בגין דיחמע והוו צווחין ליה בסימית דרומיה זיתום המצרי זייתיה וזומי של צבעין דו יהב בגויה קוצם בגין דיקלוט ציבעא עמילן של טבחין א"ר חייא בר בא מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן ועושה אותן כחלות חריע ונותן בקדירה והוא עביד כילדין וקולן של סופרין באלכסנדריאה עבדין אמבטיות של בצק רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים אית תניי תני תכשיטי ואית תניי תני טיפולי מ"ד טיפולי כל שכן תכשיטי מ"ד תכשיטי הא טיפולי לא כתיב (שמות יב) כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי שיהו באזהרה יכול יהו בהכרת ת"ל (שם) כי כל אכל חמץ ונכרתה חברייא בעון קומי ר' יונה הכא כתיב כל והכא כתיב כל הכא את מרבה והכא את ממעט אמר לון כאן ריבה באוכלין כאן ריבה בנאכלין התיבון והתני יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה טעם דגן והוא שיהא רובה דגן ואלו הואיל ורובן חמץ יהא חייב אמר לון שנייא היא דכתיב לחם ואלו אינן לחם התיב רבי יוסה והתני כל עצמו אינו קרוי לחם אלא מצה (דברים טו) שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני הכא את יליף מצה מחמץ ועוד מן הדא דתני יוצא הוא אדם ידי חובתו ברקיק שרוי וברקיק מבושל שלא נמחה לא אמר אלא שלא נמחה הא אם נמחה לא ולענין חמץ את אמר המחה את החמץ וגמיו חייב מאי כדון ר' יוסי בשם רבי אידי אין חימוצו חימוץ ברור מהו שילקה ר' ירמיה בשם ר' לעזר ר' לא בשם ר' שמעון בן לקיש אף ללקות אין לוקה דתני על חמץ ברור חייב כרת ועל עירובו סופג ארבעים רב אמר זה שיעור ואמר זה כותח הבבלי ושכר המדי אמר רבי בון בר כהנא קומי ר' לא תיפתר בחמץ ומצה שנתערבו אמר רבי יוסה קושייתה על הדא דר' בון בר כהנא מה נן קיימין אם בשרובו חמץ חייב כרת אם בשרובו מצה יוצא בהן ידי חובתו בפסח א"ר שמואל בר רב יצחק תנא ר' יושוע אונייה תיפתר שיש בו חמץ ואין בו כזית כרבי שמעון דרבי שמעון אמר כל שהוא למכות ר' ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב קדירה שבישל בה מודה לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו מין מעורר על מינו ליאסר א"ר יעקב בר זבדי ר' אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמען ר' חיננא בר פפא אזל ליה גבי טחונייא ר' יוסי בי ר' בון טחן ליה צרף רבי אבון הורי לטחונייא מיתן טרטין דמוי בגין מידייה ומתלנה ארבעה זימנין ר' חנניה ור' מנא חד אמר בעשבין שרי מטננה אסור וחורנה מיחלף א"ר חנניה בריה דרבי הלל ואפילו כמאן דאמר בעשבים שרי בלוקטן משש שעות ולמעלן מה דטלא פייגא מינהון