יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ב
| ספר יוסיפון |
|---|
|
נוסח הדפוס: הסכמות | הקדמה | תוכן | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז... |
|
מהדו' ויקיטקסט (מוגהת ומוערת): הקדמה | תוכן | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז... |
ויהי בהפיץ יי' את בני־האדם על־פני כל הארץ ויתחלקו למחלוקות, ויהיו בני כִּתִּים רומיים לאגודה אחת ויבֹאו בבקעת כַּנְפַָּנְיָא קַמְפָּנְיָה, דרום־מרכז איטליה, וישבו שם על נהר תִּיבֵרֵאו טיבֶר. ובני תּוּבָל חנו בתּוֹשְׂקָנָא טוסקנה ויהי גבולם עד נהר תִּיבֵרֵיאו טיבֶר, ויבנו להם עיר, ויקראו שמה סָבִּינוּ סָבִּינָה, בין רומא לטוסקנה[1] על־שם בוניה אשר בנו אותה הסַבִּינִים. ובני כִתים בנו להם עיר ויקראו שמה פוּצִ'ימִגנֹא כנראה ליד רומא, אולי פְיומיצ'ינו. ויהיו בני תובל מתגאים על בני כִתים לאמֹר: "לא יתחתנו בנו".
ויהי בימי הקציר, וילכו בני תובל אל שדותיהם, ובחורי בני כִתים נאספו וילכו אל עיר סבינו ויגלו את בנותיהם, ויעלו אל הר כַּפּותיציאו אולי 'הר כפיתוציאו' – גבעת הקפיטולין[2]. וישמעו בני תובל ויבֹאו עליהם למלחמה ולא יכלו, כי שוגב ההר מהם. ויאספו אל ההר כל בחורי כִתים. ויהי לתקופת השנה ויבֹאו עוד בני תובל עליהם למלחמה, ובני כִתים העלו את הילדים היִלודים מבנותיהם על החומה אשר בנו, ויאמרו אליהם: "הבאתם להלחם עם בניכם ובנותיכם? הלא עצמכם ובשרכם אנחנו מעתה!" ויחדלו ממלחמה.
ויוסיפו עוד בני כִתים ויבנו עיר על הים ויקראו שמה פּוֹרְתּוֹ נמל (איטלקית), ויבנו עיר אחרת ויקראו שמה אַלְבָּנוֹ, ויבנו אחרת ויקראו שמה אָרִיצָ'ה שתיהן בגבעות אלבנו, דרומית לרומא.
בימים ההם ברח צְפוֹ בן אליפז בן עשו ממצרים, אשר לכדו יוסף, בעלותו לקבור את אביו בחברון ויצאו בני עשו לשטן לו, ותגבר יד יוסף עליהם, וילכוד את צפו עם מבחריו ויביאם מצרימה. ויהי אחרי מות יוסף, ברח צפו ממצרים עם אנשיו ויבֹא באפריקא אפריקה (לוב ומערבה) אל אגְנֵיאַס מלך קרטגני קרתגו, ויקבלהו אגניאס בכבוד גדול וישימהו שר צבאו.
בימים ההם היה בארץ כִתים בעיר פוּצִ'ימִגנֹא ר' בתחילת הפרק איש ושמו עוצי, ויהי לבני כִתים לאלוה תעתועים. וימת האיש ההוא, ובן אין לו כי־אם בת אחת ושמה ינְיאה, והיא יפה וחכמה מאֹד ולא נראה כיופיה בכל הארץ. וישאלה אגְנֵיאַס מלך אפריקה לקחתה לו לאשה. וגם טורנוס מלך בֵּינֵיבֵינְטו בנוונטו שאל אותה, ויאמרו לו: "לא נוכל לתתה לך, כי אגניאס מלך אפריקא מבקש אותה, ואנו יראים ממנו פן יבֹא עלינו למלחמה ואתה לא תוכל להצילנו מידו." וישלחו יושבי פוצ'ימנגא אגרת לאגניאס מלך אפריקה כדברים האלה. ויאסוף את כל חילו, ויבֹא באיי הים דרך סרדניא סרדיניה כי שם לוקוֹשׂ אחיו – חברו[3]. ויצא פָּלָאשׂ[4] בן אחיו – בן חברו – לקראתו, ויאמר לו: "בשאלך שלום מעם אבי לעזרתך, שאל ממנ(י)[ו] שיתנני בראש הצבא." ויעש אגניאס כן.
ויבֹא בספינות ויבֹאו במחוז חוף[5] אַשׂתּורַאשׂ כיום 'טוֹרֵה[6] אַסְטוּרָה', דרומית לרומא. ויצא תּורנושׂ לקראתם, ותהי המלחמה ביניהם עצומה מאֹד בבקעת כַּנפָּניא קמפניה, ויפול במלחמה ההיא פּלאשׂ בן אחיו. ויחנטהו אגניאס דודו, ויעש לו גולם זהב ויתנהו בתוכו. ויערוך עוד מלחמה, וילכוד את טורנושׂ מלך בֵּינֵבֵנטו ויהרגהו, ויעש לו גולם נחֹשת ויתנהו בתוכו, ויבן עליו מגדל על אם־הדרך. וגם בנה מגדל על פלאשׂ בן אחיו ויקרא שמ(ה)[ו] תּור מגדל פלאשׂ – הנה על־אם־הדרך. והרצפה הדרך המרוצפת ביניהם – ותור פלאשׂ מזה ולֹקו מקום (איטלקית) טורנושׂ מזה, עד היום הזה הִנם בין אַלְבָּנוֹ ובין רוֹמָא. ואגניאס לקח את יניאה לאשה וישב לארצו.
ומהיום ההוא והלאה החלו גונדלי גדודי מלך אפריקא לבֹא בארץ כִתים לשלול שלל ולבוז בז, ויבֹא תמיד צפו בן אליפז עִמהם. ויברח צפו בן אליפז מאפריקא, ויבֹא בארץ כִתים, ויקבלוהו בני כתים בכבוד גדול ויתנו לו מתנות גדולות, ויתעשר האיש מאֹד. וגדודי אפריקא פשטו בארץ כִתים, ויאספו בני כִתים אל הר קפוטציאו אולי גבעת הקפיטולין מפני גדודי גונדלי.
ויהי היום, ויאבד לצפו פר־בן־בקר, וילך לבקש את הפר וישמע געיית הפר סביבות ההר. וילך צפו, והנה בתחתית ההר מערה אחת ואבן גדולה על פי המערה. וינפץ את האבן, והנה חיה גדולה אוכלת את השור – מחציה ולמטה דמות אדם ומחציה ולמעלה דמות תייש[7]. וידלג עליה צפו ויתז את ראשה. ויאמרו יושבי כתים: "מה נעשה לאיש הזה אשר הרג את החיה אשר כִּלתה את בהמֹתינו?" ויִוָעדו לעשות לו יום אחד בשנה יום מועד, ויקראו היום ההוא 'מועד צפו' על־שמו, וינסכו נסכים ביום ההוא ויביאו לו מנחות, ויקראו שם היום גם 'יָאנוּס'[8] על־שם החיה אשר הרג.
ויוסיפו עוד גדודי גוונדלי לבֹא בארץ כתים לשלול כפעם בפעם, ויצא 'יאנוס' לקראתם ויכם ויבריחם, ויצל הארץ ממרוצתם.
ויאספו בני כתים וימליכו את 'יאנוס' צפו עליהם.
ויצאו בני כתים לכבוש את בני תובל ואת הגוים אשר סביבותיהם, ויצא צפו 'יאנוס' מלכם לפניהם ויכבשם. ויקראו עוד שם צפו – 'יאנוס' על־שם החיה ו'שָׂטוּרְנוּס' סָטוּרְן על־שם הכוכב אשר היו עובדים לו בימים ההם, הוא כוכב שבתי שבתאי.[9][10] זה מלך תחילה בבקעת כַּנפָּניא בארץ כתים, ובנה היכל גדול מאד, וימלוך על כל כתים ועל כל ארץ איטליא איטליה.
והימים אשר מלך יאנוס שטורנוס – חמשים וחמש שנה. וימת ויקבר בעיר גֵ'בַ ג'נובה, בצפון איטליה.[11]
וימת יאנוס שטורנוס, וימלוך תחתיו פֵּיקוּשׂ-פָאוּנוּס[12] חמשים שנה. ויבן גם הוא בבקעת כנפניא היכל גדול מאוד.
וימת פיקוש פאנוס וימלוך תחתיו לָטִינוּס,[13] הוא בֵּאר לשון לטינו לטינית ואותיותיו[14], גם הוא בנה היכל מושבו. ועשה ספינות הרבה, וילך אל אַשְׂדרוּבַּל עזרובעל – בן אגניאס אשר ילדה לו יניאה – למלחמה, לקחת בתו לאשה – כאשר עשה אגניאס לבני כתים בקחתו יניאה מהם במלחמה. ותהי אספציושׂה בת אשׂדרובל יפה מאד, וירקמו את צלמה אנשי דוֹרהּ על לבושיהם מרוב יופיה. ותהי מלחמה גדולה בין אשדרובל מלך קרטגיני קרתגו ובין לטינוס מלך כתים. וילכוד לטינוס את תעלת המים אשר הביא אגניאס:
- בקחתו את יניאה ויביאה קרטגיני, ותחלה יניאה ויקש חוליה על אגניאס ועל שריו, ויאמר אגניאס לחכמיו: "במה ארפא חולי יניאה?" ויאמרו לו חכמיו: "לא אויר ארצינו כאויר ארץ כתים ולא מימינו כמימיהם, על־כן חלתה המלכה בהשתנות עליה האויר והמים. וגם כי בארצה לא שתתה כי־אם המים המובאים מן פורמא דפוס, תבנית (צינור) אשר העלו אבותיה על הגשרים אמות מים, אקוודוקטים". ויצו אגניאס את שריו, ויביאו ממימי פורמא אשר בכתים בכלי, וישקלו המים ההם על כל מימי אפריקיא וימצאו מי צוקר מים מתוקים? כנגדם דומים להם.
- ויצו אגניאס את כל שריו לאסוף חוצבי אבנים לאלפים ולרבבות, וְיחצבו אבנים לאין שיעור לבניין, והבונים – הרבה מאד. ויבנו גשר עצום מאֹד ממעיין המים עד קרטגיני, ויהיו המים ההם ליניאה המלכה לכל צרכיה ולכל אודותיה – לשתות ולאפות, ולכבס ולרחוץ, ולהשקות את כל זרע אשר היא אוכלת ממנו.
- וגם מן האדמה הביאו מכתים באניות רבות, ואבנים ולבנים, ויבנו לה היכלות בהם, וכל זאת עשו לה מרוב אהבתם בה. וינחשו העם בכשפיה ויתברכו בה, ותהי להם לאלילית.
ויהי כאשר נלחם לטינוס עם אשדרובל בן אגניאס והרס מקצת הגשר, אז נתמלאו גונדלי גדודי אפריקה קנאה וימלך לבם עליהם, וישפכו את נפשם למות, ויפל אשׂדרובל במלחמה ההיא. ויקח לטינוס את אשׂפציושׂה בתו לאשה ויביאה כתימה, וימלוך לטינו בחזקה. והימים אשר מלך לטינוס – חמשה וארבעים שנה.
- וימת לטינוס, וימלוך תחתיו אנֵיאַס שלֹש שנים.
- וימת, וימלוך תחתיו אַסְכָּיאנוּס בנו[15] שלֹשים ושמֹנה שנה ויבן גם הוא היכל גדול.
- וימת, וימלוך תחתיו סִילְכִיאוּס אחיו מאב תשע ועשרים שנה ויבן היכל גדול.
- וימת, וימלוך תחתיו לָטִינוּס בנו חמשים שנה. זה נלחם עם יושבי אָלָמָנִיָּא ובּוּרְגֹּנְיֵא אלמאני ובּוּרְגּוֹנְדְיֶה – מזרח צרפת ומעט בגרמניה בני אֱלִישָׁה וישימם למס עובד. וישב ויבן לו היכל 'לוּצִ'יפֶרי' בלטינית[16] – הוא כוכב הנוגה בעברית, וסגר היכל שׂטורנוס הוא שבתי והעביר את כהניו באש על מזבח לוצ'יפרי.
- וימת לטינוס, וימלוך תחתיו אנֵיאַס טרויאנוס (מטרויה), בנו, ששה ושלשים שנה ויבן גם הוא היכל לשבתי.[17]
- וימת טרויאנוס, וימלוך תחתיו אולְבָּא בנו תשע ושלשים שנה.
- וימת אולבא, וימלוך תחתיו אַבּיצ'יאוּס בנו ארבע ועשרים שנה ויבן היכל לשבתי.
- וימת אַבִּיצ'יוּס, וימלֹך תחתיו כָּאפִּיס בנו ויבן היכל.[18]
- וימת כאפיס, וימלוך תחתיו קַרפֵּינטו בנו שלש־עשרה שנה ויבן היכל לשבתי.
- וימת קרפינטו, וימלך תחתיו טִיבֵּרִיוּס בנו שמֹנה שנה.[19]
- וימת טיבריוס, וימלוך תחתיו אַגְרִיפָּס בנו ארבעים שנה ויבן היכל לשבתי.
- וימת אגריפס, וימלוך תחתיו רוֹמולוס בנו תשע־עשרה שנה ויבן היכל לשבתי.
- וימת רומ[ו]לוס, וימלוך תחתיו אַבֵינְטִינו בנו שבע ושלֹשים שנה. וזה נלחם עם בני ריפת היושבים על נהר לֻיַרְא לואר, בצפון־מערב צרפת, ועל בני תורשׂ היושבים בטוּרֹניא על נהר לירא במרכז הנהר גם הם, אשר ברחו מפני אגניאס מלך אפריקא ויבנו את תּוּרֹנוֹשׂ כיום טור ואת אַנְבּא אמבואז, ויכניעם אבינטינו. ויבן היכל לשבתי.
- וימת אבנטינו, וימלוך תחתיו פְּרוֹקַאס בנו שלש ועשרים שנה.
- וימת פרוקאס, וימלוך תחתיו אומיליאוס בנו הצעיר שלש וארבעים שנה.
וימת אומיליאוס, וימלוך תחתיו רוֹמולוס בן אחייניתו שמנה ושלשים שנה.
בימיו הכה דוד את ארם ואת אדום, ויברח הֲדַרְעֶזֶר צ"ל הֲדַדְעֶזֶר ובניו ויבֹא בארץ כתים, ויתן להם רומולוס מקום בחוף הים – מקום בהר חוף מצוק. ויבנו שָׁם עיר ויקראו שמה צורֶנְתּו סורנטו – שֵׁם האיש הבורח מפני דוד, ושמו צור, ממשפחת הדרעזר ובנוֹ. ובנוּ להם עיר אחר – אלבנו הקדומה[20] – וישבו שם עד היום הזה.
אך עיר צורנתו – נבקע בתוכה מעיָן שמן, ולשנים רבות יָשְׁבָה העיר תחתיה, ויכס עליה הים והנה הוא בין נָאפּוֹלִי ובין צורינְטו החדשה. ובכל זאת לא נפסק המעיין ההוא, כי עתה הוא נובע השמן ועולה על מי הים וילקטוהו יושבי נאפולי תמיד.
ויירא רומולוס המלך יראה גדולה מפני דוד, ויבן חומה על כל בנייני מלכים אשר מלכו לפניו, וישם כל ההיכלות והגבעות אשר סביב בתוך החומה, ותהי קו החומה חמשה וארבעים מילים כ-67 ק"מ. ויקרא שם העיר 'רוֹמָה' על־שם 'רומולוס'. וייראו יראה גדולה כל ימי דוד.
זה רומולוס הגדיל שם כתים, ויקראו שם הארץ רוֹמָניא עד היום הזה. ויבן היכל עצום ל'יוֹבִיס' – הוא כוכב צדק, וישם לו מועד – יום חמישי[21], ויסגור היכל לוצ'יפרי. ויעש רומולוס מלחמות רבות, ויהי ברית בינו ובין דוד.
- וימת רומולוס, וימלוך תחתיו נוּמָאפּוֹיפִּילְיוס אחד וארבעים שנה.
- וימת מוֹנְפִּילְיֻס, וימלוך תחתיו תּוּליאוס אֹסְתִּלוס שתים ושלשים שנה.
- וימת תּוּליאוס אֹסְתִּלוס, וימלוך תחתיו פְּרִישׂקו תַּרְכִּינוס שבע ושלֹשים שנה.
- וימת תַּרְכִּינוס, וימלוך תחתיו שֶׂירְוִיאוס ארבע ושלשים שנה.
- וימת שֶׂירְוִיוס, וימלֹך תחתיו תרכינוס חמש ושלֹשים שנה.
זה תרכינוס חמד אשה מנשי רומָה והיא בעולת־בעל ויקחה בחזקה, ותתעצב האשה ותתקע מאכלת בבטנה ותמת.
ויקומו אחיה ובעלה ויארבו בהיכל יוֹבִיס, ויבֹא תרכינוס להשתחֲוֹת בהיכל יוביס, וידלגו עליו פתאום אחי האשה ובעלה בחרבות שלופות וימיתוהו.
וישבעו רומיים ביום ההוא כי לא ימלוך עליהם מלך ברומא. ויבחרו להם מזקני רומא ישיש ועִמו שלֹש מאות ועשרים יועצים, וישימו אותם עליהם למשול בהם ולנהג במלכותם. וימשול הישיש ושלֹש מאות ועשרים יועציו ויכבשו את כל המערב.
ויהי מקץ מאתים וחמש שנים, אז התעוררו מלחמות גדולות ונוראות בין בבל ובין רומים בים וביבשה, יען אשר עזרו את יון בהלחמם עם בבל בעת ההיא אשר מרדו. ויסבו את נהר טיבריאו אל מקומות אחרות, וירצפו את קרקע הנהר משער לשער - ממבאו בעיר רומא ועד שער צאתו; ומשער צאתו עד הים - מהלך שמנה עשר מיל כ-27 ק"מ - כולו רצוף נחשת; ומשער רומה היוצא אל הים ועד שער מבוא המים - ששה מילים כ-9 ק"מ. כי שלֹשת חלקי העיר מזה העבר לנהר והחלק הרביעי מעבר מזה, והנהר בתָוֶך בתוֹך המדינה. וירצפו יושבי רומא את קרקע הנהר ולא יבואו אניות וציים שם למלך בבל, כי פחדו ורגזו כל בשמעם כי לכד נבוכדנצר ירושלם. וישלחו אליו מנחה ביד שלוחיהם, ויכרות להם ברית אחרי המלחמה. ותשקט המלחמה עד מלוך דריוש ויתעוררו עוד להלחם.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ להרחבה לחצו כאן (באנגלית)
- ^ הגבעה הגבוהה שברומא, כ־30 מטר מעל שאר העיר.
- ^ לפי דברי הרומיים
- ^ מדובר בשם יווני: כשהוא לבן נהגה במלעיל (פאלס) ולבת נהגה במלרע (פלאס). לפיכך בענייננו – בן – יש לקרוא פָּלאשׂ (פָּאלס) במלעיל, ואכן יש שגרסו פאלש.
- ^ כבלשון המקרא - (תהלים קז, ל): "וַיַּנְחֵם אֶל־מְחוֹז חֶפְצָם" - החוף אליו רצו להגיע
- ^ באיטלקית - מגדל
- ^ יש שגרסו להפך – למעלה אדם ולמטה תיש, וכן נראה יותר לפי שאביו המיתולוגי הוא 'פאון'.
- ^ ייתכן שבכל הפרק צריך להיות 'אינוס' (כינוי ל'פאונוס' המופיע להלן) במקום 'יאנוס', היות שלכאורה החיה היא 'פאון' ולא 'יאנוס'.
- ^ יאנוס וסטורנוס הם מהאלים הרומיים הקדומים ביותר, וכאן המחבר מייחס שמות אלו למלך רומא הקדום ביותר לשיטתו – צפו בן אליפז בן עשיו. בנוסף, יאנוס נחשב לאל ההתחלות, על־כן מתאים לכנות בו את המלך אשר 'מלך תחילה'.
- ^ בלטינית נקרא כוכב שבתאי 'סָטוּרְנוּס' על־שם האל (וממנה כמעט בכל לשונות אירופה).
- ^ המחבר סבור שגֵ'נוֹבה, הקרויה בלטינית גֵ'נוּאה, קרויה כך על שם יָאנוס בחילוף ה־י' ב־ג' (שפעמים J משמשת לזו ופעמים לזו).
בקתדרלה העירונית מופיע כיתוב ובו מסורת דומה: "יאנוס, מלך איטליה הראשון, צאצא הענקים, אשר יסד את ג'נואה בימי אברהם." (במקור בלטינית) - ^ מאלילי רומא הקדומים
- ^ לדברי הרומיים הוא בן פאונוס, המופיע לעיל כמולך לפניו, או בן אשתו/בתו של פאונוס. ועוד אמרו שהוא אבי שושלת מלכי הלטינים הקדומה.
- ^ הכתב הלטיני התפתח מן האטרוסקית שהתפתחה מניב יווני. הרומיים יחסו פיתוח זה למגוון דמויות אגדיות.
- ^ ראשון המלכים ב'אלבה לונגה' (לעיל 'אלבנו'). כונה גם 'יולוס', ואליו מיוחסים מייסדי רומא ובפרט משפחת הקיסר יוליוס.
- ^ מילולית: 'נושא האור'
- ^ לא מצינו מי שבנה היכל 'לשבתי' קודם לכן אך כאן נאמר 'גם הוא', על-כן שמא נכון לגרוס 'לשבתו' - כחלק מכתבי־היד - כאן ולהלן. ולפי דברי הרומיים נראה שנפלו כאן שגיאות נוספות: אניאס הוא אבי לטינוס ולא להפך, והכינוי טרויאנוס צ"ל לאניאס שהופיע קודם.
- ^ נחשב למייסד קפואה העתיקה, כיום 'סנטה מריה קפואה וטרה'
- ^ על פי האגדה נהרג בקרב על נהר הטיבר – שנקרא כך על שמו – ולכן מלכותו קצרה.
- ^ קשה שלכאורה כבר הוזכרה בנייתה לעיל. ושמא אלו גרסות שונות, או שמא סבר שנחרבה ונבנתה.
- ^ בלטינית נקרא יום חמישי יוביס דאיס (יום יוביס), ובעקבותיה בשפות הלטיניות ג'ובדי/חואבס/ז'ודי/ג'וביה/דיז'ווס/חובס/ז'וי/דיד־יאי. בדומה נקרא היום בשפות הגרמניות על־שם ת'ור, מקבילו הנורדי (למשל ת'ורסדיי/צ'ורסתה).