יוסיפון/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ספר יוסיפון

נוסח הדפוס:    הסכמות | הקדמה | תוכן | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז...

מהדו' ויקיטקסט (מוגהת ומוערת):    הקדמה | תוכן | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז...

השוואת כתבי־יד:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז...

ויהי בהפיץ י"י את בני־האדם על כל הארץ ויתחלקו לחלקות, ויהיו בני כִּתִּים לאגדה אחת ויצאו בבקעת כַּנְפַָּנְייא, וישבו שם על נהר תִּיבֵרֵאו. ובני תובל חנו בתּוֹשְׂכָּנָה ויהי גבולם על נהר תִּיבֵרֵיאו, ויבנו להם עיר, ויקראו שמה סָבִּינה על־שם האיש אשר בנה אותה. ובני כִתים בנו להם עיר ויקראו שמה פיצִ'ימִנֹא. ויתגאו על בני כתים בני תובל לאמור: "לא יתחתנו בנו".

ויהי בימי הקציר, וילכו בני תובל אל שדותיהם, ובחורי בני כִתים נאספו וילכו אל עיר סבינא, ויגלו את בנותיהם אל עיר קפטוסיאו. וישמעו בני תובל ויבאו עליהם למלחמה ולא יכלו להם, כי שגב מהם ההר. ויאספו אל ההר כל בחורי בני כִתים. ויהי לתקופת השנה ויבֹאו עוד בני תובל עליהם למלחמה, ובני כִתים העלו הילדים היִלודים מבנותיהם על החומה אשר בנו, ויאמרו אליהם: "הבאתם למלחמה עם בניכם ועם בנותיכם? הלא עצמכם ובשרכם אנחנו מעתה!" ויחדלו מלהלחם בם.

ויוסיפו עוד בני כתים ויבנו עיר על הים ויקראו שמה פורטו, ויבנו אחרת ויקראו שמה אריצה.

פרק שני

בימים ההם ברח צְפוֹ בן אליפז בן עשו ממצרים, אשר לכדו יוסף, בעלותו לקבור את אביו בחברון ויצאו בני עשו לשטן לו, ותגבר יד יוסף עליהם, וילכד צפו עם מבחריו ויביאם מצרימה. ויהי אחרי מות יוסף, ברח צפו ממצרים עם אנשיו ויבאו אפריקיה אל אגְנֵיאַס מלך קרטגניא, ויקבלהו אגניאס בכבוד גדול וישימהו שר צבאו.

בימים ההם היה בארץ כִתים איש בעיר פוּצִ'ימִנֹא ושמו עוצי, ויהי לבני כִתים לאלוה תעתועים. וימת האיש, ובן אין לו כי־אם בת אחת ושמה יאנְייה, והנערה יפה עד מאֹד וחכמה ולא נראה כיפיה בכל הארץ. וישאלה אגְנֵיאַס מלך אפריקא לקחתה לו לאשה. וגם תורנוס מלך בֵּינֵבֵינְטו שאלה, ואמרו לו אנשי כתים: "לא נוכל לתתה לך, כי אגניאס מלך אפריקא מבקש אותה, ואנחנו יראים ממנו פן יבא עלינו למלחמה ואתה לא תוכל להצילנו מידו." וישלחו יושבי פוצ'ימנא אגרת לאגניאס מלך אפריקא כדברים האלה. ויאסוף את כל חילו, ויבֹאו באיי הים דרך סרדניא ניקולושׂ אחיו. ויצא ניבלושׂ בן אחיו לקראתו, ויאמר לו: "בשאלך שלום מעם אבי לוקוש בצאתו, שאל ממנו להשימני שר צבאו." ויעש אגינאס כן.

ויבֹאו בספינות ויעברו במחוז אַשְׂתּורַשׂ תורנושׂ. ויצא טורנוס מלך בינוינטו להחרימם, ותהי המלחמה עצומה מאד בבקעת כנפניא, ויפול במלחמה פבלושׂ בן אחיו בזמן ההוא. וימלוך אגניאס דודו, ויעש לו גולם זהב ויתנהו בתוכו. ויערוך עוד אגניאס מלחמה לקראת טורנוס מלך בינונטו, ויהרגהו אגניאס, ויעש לו ארון נחשת וישימהו בתוכו, ויבן עליו מגדל גבוה על אם־הדרך. וגם על פבלושׂ בן אחיו בנה עליו מגדל גבוה על אם הדרך, ויקרא שמה קופבלושׂ מזה וקובטורנושׂ מזה, והנם על אם הדרך. והרצפה ביניהם, עד היום הזה בין אַלְבָּנוֹ ובין רוֹמָה.

ומהיום ההוא והלאה החלו לבֹא גדולי גדודי מלך אפריקא לבֹא בארץ כתים לשלול שלל ולבוז בז, ויבֹא תמיד עמהם צפו בן אליפז. ויברח צפו גם מאפריקא, ויבא בארץ כתים, ויקבלוהו כתים בכבוד, ויתעשר מאֹד. וגדודי אפריקה פושטים בארץ כתים, ויאספו בני כתים אל הר קופטיציאה מפני גדודי גונדלי.

ויהי היום, ויאבד לצפו פר־בן־בקר, וילך לבקש את הפר וישמע את געיית הפר סביבות ההר. וילך צפו, והנה בתחתית ההר מערה ואבן גדולה שומה על פיה. וינפץ את האבן, והנה חיה גדולה אוכלת השור – ומחציה ומעלה כדמות תיש ומחציה ולמטה דמות אדם. ויהרוג צפו את החיה. ויאמרו יושבי כתים: "מה נעשה לאיש אשר הרג החיה אשר כלתה בהמֹתינו?" ויִוָעדו כלם לעשות לו יום אחד בשנה יום מועד, ויקראו את שם היום ההוא על־שמו, וינסכו לו נסכים ביום ההוא ויביאו לו מנחות, ויקראות את שם היום 'יָאנוּס' על־שם החיה אשר הרג.

ויוסיפו עוד גדודי גונדלי לבֹא בארץ כתים לשלול שלל ולבוז בז כפעם בפעם, ויאסוף 'יאנוס' צפו לקראתם וינוסו לפניו ויבריחם, ויצל הארץ ממרוצתם.

ויוסיפו בני כתים וימליכו את 'יאנוס' צפו עליהם.

וילכו לכבוש בני תובל ואיי הים אשר סביבותיהם, ויצא 'יאנוס' צפו מלכם בראשם ויכבשם. ויקראו לו עוד שם צפו – 'יאנוס' על־שם החיה ו'שָׂטוּרְנוּס' על־שם הכוכב אשר היו עובדים לו בימים ההם, ושם הכוכב שבתאי. זה מלך תחלה בבקעת כַּנפָּניא בארץ כתים, ובנה היכל גדול מאֹד, וימלוך על ארץ כתים ועל כל ארץ איטליאה.

והימים אשר מלך יאנוס שטורנוס – חמשים שנה. וימת ויקבר בעיר ג'בַנא.

וימלוך תחתיו יאנוס אחר חמשים שנה. ויבנה גם הוא בבקעת כנפניא היכל עצום מאד.

פרק שלישי

וימת יאנוס וימלוך תחתיו לָטִיאנוּס, זה בֵּיאר את הלשון בלעז ולשון לעז לטינו באותיותיו על שמו, וגם הוא בנה מגדל מושבו. ועשה ספינות הרבה, וילך אל אוזְדרוּבַּל – בן אגניאס אשר לקח יאנייה מהם במלחמה עם כתיים. ותהי אופזיונה בת אוזדרובל יפה מאֹד, וירקמו את צלמה אנשי דורהּ על לבושיהם מרב יפיה. ותהי המלחמה גדולה מאד בין אוזדרובל מלך קרטינייא ובין לטינוס מלך כתיים. וילכוד לטינוס את תעלת המים אשר הביא אגניאס:

בקחתו את יואנייה ויביאה אגניאס אל מדינת קרטיינא, ובימי אגניאס חלתה יאנייה ויקש חליה על אגניאס ועל שריו, ויאמר אגניאס המלך לחכמיו: "במה ארפא חולי יאנייה?" ויאמרו לו חכמיו: "לא אויר ארצנו כאויר ארץ כתיים ולא מימינו כמימיהם, על־כן חלתה המלכה בהשתנות עליה האויר והמים. וגם בארצה לא שתתה כי־אם מן המים המובאים מן פורמה אשר העלו אבותיה על הגשרים." ויצו אגניאס את שריו, ויבאו ממי פורמה אשר לכתיים בכלים, וישקלו המים ההם עם כל מימי אפריקא וימצאו מימיה קלים כנגדם.
ויצו אגניאס את כל שריו לאסוף חוצבי אבנים לאלפים ולרבבות, וְיחצבו אבנים לאין שיעור ולאין מספר, ובונים – הרבה מאד. ויבנו גשר עצום מאד ממעין המים עד מדינת קרטיינא, ויהיו המים ההמה ליניאה המלכה לכל צרכיה ולכל אודותיה – לשתות ולאפות, ולכבס ולרחוץ, ולהשקות כל זרע אשר היא אוכלת ממנה.
וגם מן האדמה הביאו מכתים באניות רבות, ואבנים לבנות, ויבנו לה היכלות בהם, וכל זאת עשו לה מרוב אהבתם בה. וינחשו העם בכשפיה ויתברכו בה, ותהי להם המלכה יאנייה ללילית:

ויהי כאשר נלחם לטינוס עם אזדרובל בן אגניאס והרס מקצת הגשר, אז נתמלאו יושבי גונדלי קנאה וימלוך לבם עליהם, וישפכו את נפשם למות, ויפול אזדרובבל במלחמה ההיא. ויקח לטינוס את אושׂפיזיונה בתו לאשה, וימלוך לטינוס בחזקה. והימים אשר מלך לטינוס – מ"ה שנה.

  • וימת לטינוס, וימלוך תחתיו אַסְבָּיאנוּס שלֹשים ושמֹנה שנה וימת אסביאנוס, וגם הוא בנה היכל גדול.
  • וימלוך תחתיו לָטִינוּס חמשים שנה. זה לטינוס נלחם עם יושבי אָלָמָנִיָּא ובּוּרְגּוֹנְיֵא בני אֱלִישָׁה וישימם למס עובד. וישב ויבן לו היכל 'לוּצִ'יפֶר' – והוא היכל כוכב הנוגה, וסגר היכל סטורנוס הוא שבתאי והעביר את כהניו באש על מזבח לוצ'יפיר.
  • וימת לטינוס, וימלוך תחתיו אנֵיאַס תרויאנוס ששה ושלשים שנים ויבן גם הוא היכל לשבתי.
  • וימת טרויאנוס, וימלוך תחתיו אוֹליבָּא תשע ושלשים שנים.
  • וימת אוליבא, וימלוך תחתיו אַבּיצ'יוּס ארבע ועשרים שנה ויבן לו היכל לשבתי.
  • וימת אַבּיצ'יוּס, וימלוך תחתיו כָּאפִּיס ויבן היכל.
  • וימת כאפיס, וימלוך תחתיו קַרפֵּינטו שלש־עשרה שנה ויבן היכל לשבתי.
  • וימת קרפינטו, וימלוך תחתיו טבּיאנוּס שמֹנים שנה.
  • וימת טביאנוס, וימלוך תחתיו אגריפס ארבעים שנה ויבן היכל לשבתי.
  • וימת אגריפס, וימלוך תחתיו רוֹמלוס תשע־עשרה שנה ויבן היכל לשבתי.
  • וימת רומלוס, וימלוך תחתיו אַבֵינְטִינו שבע ושלֹשים שנה. זה נלחם עם בני ריפת היושבים על נהר לֻיַרְא, ועל בני תורשׂ היושבים בטוּרֹקיאה על נהר לירא גם הם, אשר ברחו מפני אגניאס מלך אפריקה ויבנו את תּוּרֹשׂ ואת אַנְבּוה, ויכניעם אבינטינו. ויבן לו היכל לשבתי.
  • וימת אבינטינו, וימלוך תחתיו פְּרוֹקַאס שלש ועשרים שנה.
  • וימת פרוקס, וימלוך תחתיו אומליאוס שלש וארבעים שנה.

וימת אומליאוס, וימלוך תחתיו רוֹמלוס שמנה ושלשים שנה.

בימיו הכה דוד את ארם ואת אדום, ויברח הֲדַרְעֶזֶר מלפני דוד ויבֹאו בארץ כתים הוא ובנו, ויתן להם המלך מקום בחוף הים – בהר. ויבנו שָׁם עיר ויקראו שמה צורֶנְתּו – ושֵׁם האיש הבורח מפני דוד, ציר, ממשפחת הדרעזר...

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה