הערת העורך: קיים נוסח בו פרקים ד–ו אינם מופיעים (למעט מספר מילים בסוף ו). נוסח זה כולל את כתבי־היד הבאים: הספריה הלאומית ירושלים מ־1282, סנקט־פטרבורג מהמאה ה־13/ה־14 וותיקן מהמאה ה־15, ולפיכך אלו לא צוינו להלן.
1330~
ויהי כשבת
דריוש על כסא מלכותו
[ב]בבל
וישלח
להביא את דניאל לפניו וישימו
כסא
לדניאל
וישב
לפני דריוש.
ויאמר
לו
המלך
האתה זה
דניאל ויאמר אני. ויאמר
1443
[ב]בָבֵל
וישאל על דניאל
ויביאוהו
אליו
ויצו ויושם לו
לפניו
לו
1472
כ"ב ויהי כשבת
לפניו
1475~
.
הוא
1330~
תנה לי
ע[י]צה ואעשה
כי רוח אלהי
השמים
בך
אל
נא
תחשך ממני
עצתך
כי
זקנתי ואפס כחי
ויגיעוני
דרכי נוער ותמיד מלחמות
העליפוני ואחל
וזקנתי
ולא
אוכל עוד
1443
עצה ואעשנה
השמי'
תחשוך
ממני
ויגועוני
לזקנתי
1472
ואקיימנה
השמים
ואל
איש אלהים אתה. אני
וייגעוני
סבבוני והנני רוצה בזקנותי לנוח כי לא
1475~
עצה
1330~
עוד
לשאת
במשא
עמי לשפוט בין איש לאיש להצדיק ולהרשיע כי כבד ממני
הדבר
. ויען דניאל את המלך דריוש לאמר
יפקד
נא המלך שלשה פקידים אנשי חיל
ואנשי אמת לשאת משא
טורח
1443
לצאת ולבא
טורח
הרבה
יפקוד
ואמת
לתת
את
משא
1472
הדבר
.
זאת עצתי
יפקד
לשאת
1475~
טרח
יפקיד
טורח
1330~
העם ושפטו בין איש
לאיש להקל ממך
כובד טרחות
העם
והמלך ינוח
לביתו
והיה הדבר הגדול אשר יכבד מהם
י(ב)קריבו
אל המלך
ושפט
והיה המלך וכסאו
1443
את
הכובד טורחות
יקריבו
1472
ואיש
להצדיק ולהרשיע והקל מעליך
(טורח)
כובד
[טורח]
משא
.
1475~
לאיש
טרח
.
בביתו
1330~
נקי
. ויעש המלך
כן ויפקד על העם שני שרי צבאות ואת דניאל הפקיד על שניהם
לשפט
את העם
. וישקט
המלך בהיכלו. וישלח דריוש מכתב בכל
1443
ולא
ילאה
עוד
בטורח
העם
[
דריוש
]
לשפוט
וירגיע
ארץ
1472
יטרח
במשא
ויעשו כן
וירגיעו
1475~
ילאה
בטרח
דר(ו)י[ו]ש
. וירגיע
1330~
ממשלתו לאמר
.
אלהי השמים נתן
לי כל
ממלכות הארץ ויכבד עלי
טורח
משאם כי קצה נפשי
בזוקן. ואקח עיצה
מדניאל
ויעצני עצת אמת
ואשמע למועצותיו ואנוחה
1443
כי
בידי את
לזוקן ואועצה
עצה
ואשמעה לעצתו
ואנוח
1472
.
בי
לזקנתי
. ואיוועצה
על זה
ואעשה
1475~
טרח
בו
ואועצה
.
כדברו ואנוח
1330~
וארגיע
בתוך
ביתי ויקל
מעלי
טורח
משאם
ועתה
כבוד לאלהי דניאל והאמינו בו ושחרוהו
תמיד
ודרשו אליו
כי
הוא
אלוה
גדול
על כל
אלהים
. וידוע יהיה
1443
ממני
[כובד]
(כובד) המשא
תנו
הוא
1472
וארגע בתוך
כבד
משא העם.
ודרשוהו
אלהי
.
1475~
כובד טרח
אלוה
האלהים
1330~
לכם
כי
בעצת
דניאל
עשיתי
כן ואפקד
על כל
ארץ
מלכותי
שני שרי צבאות
להם
ישמעו כל
העם
למשפט
ולכל משא
[ו]טורח (ו)להקל
מעלי
את
טורח
1443
לאנשי מלכותי
כן
ואפקיד
ממשלתי
והם
וטורח
והקל
1472
לכל אנשי ממלכתי
(ן)
(שרי)
ארצות
להם
ולריב ולמשא
ולטורח
1475~
כעצת
אדם
ולטרח
טרח
1330~
העם
.
ואת דניאל
מיניתי
פקיד
על שני השרים
לשמוע לו
אל כל
אשר
יורה למשפט
העם
[ו]לבלתי המיר
את דבריו ולעשות כל אשר
יצוכם
כי
1443
האלה
לכל
לבלתי
המר
יצום
לכל דבר
1472
מניתי
ואצוה אותם
יצוום
במשפטם לשפוט את
ולבלתי
1475~
.
יורם
1330~
אנכי
שמתיהו
לי למשנה ואת
שני
שרי החיל
תחת ידו
והמפיר
דת המלך לא
יחייה
. וישמעו
כל
העם את
גזירת
המלך
1443
אני
נתתי
ומפר
יחיה
שרי המדינות וכל
מצות
ואת אשר
נקל
המשא מעליו
וירגיע
1472
שמתיו
כלם
תחתיו
הקל המלך
וירגע
1475~
1330~
והשרים
והפחות
והפרתמים ושרי המדינות
מכבדים
לדניאל
1443
המלך
בתוך הארמון
ודניאל
הוא
משנה
למלך
והוא היוצא
והבא
לפני המלך
והשרי'
נותנים כבוד
1472
וינוח
ויישר וייטב בעיניהם הדבר.
איש חמודות
המשנה
והשרים
והפחות
1475~
והוא הבא
.
1330~
כי רוח
קודש
בו.
ויהי
אחרי הדברים
האלה ויקנאו
שרי החיל
בדניאל
עם
שרים וסגנים אחרים
והפחות וגדולי
מלכות
ויוועדו כולם
1443
אלהיו
אחר הדברי'
בדניאל שני
יתר
השרי'
והסגנים
הממלכה
לחרות
חק ולכרות ברית
1472
אלהים
כ"ג
ויהי אחרי הדברים
השרים
כולם
יחדו לחדש
1475~
ג
כלם ויועדו כלם
1330~
על דניאל
להתעולל ולמצוא
עלילה להכשיל את דניאל לפני המלך
והשרים
.
1443
לאמר
לפני המלך והשרי' להנזיקו
למצוא
דרך
והשרי'
1472
וחק מלך בבל כי לו בבבל בור גדול ואריות עשרה
סגורים
בו
.
והיה כי יקצוף המלך על איש וישפטהו במשפט מות על היותו בוגד ישליכוהו
1475~
סגורי'
1330~
ויעצו
כולם
לחרות
ברית
לאמר
כי
כל איש
גדול
או קטן
או
מן המושלים
או
מן השרים
אשר יחלה
1443
ויועצו
ויכרתו
ואשה
קטון
או
שר
מושל
מכל רבי החיילים
1472
עבדי המלך אל הבור ההוא במאמר המלך למאכל לאריות
ההם
.
כלם
לחרות חק אשר
1475~
להם
לאמ' למלך
קטן
1330~
פני כל אלוה
לשאול
ולבקש כל
בקשה או להתחנן
כל
דבר
מן
היום
הזה
עד
שלשים
יום בלתי מן המלך לבדו יהיה למאכל
אריות
ולא יגאל על ידי המלך ולא
ייפדה
בכל הון
יקר
1443
את
או לבקש
לכל
למן
שלשי'
לאריות
יפדה
ולא
ינתן
כל הון
1472
. לשאל
כל
על
מן
ועד
שלשים
יוקח
1475~
לשאול
ההוא עד
1330~
ערכו לבטל
דת
איסר
החרות
.
ובכל
זאת
לא ידע דניאל את
מזימתם
כי
עליו הערימו את
סודם
כי אמרו
אם
לא
נלכדנו
בדת
אלוהיו
לא נוכל
1443
ערבו
לקיים
זה
מזימותם
אלהיו
1472
לערכו
ואסר
והברית
והחוק
והדת כדת המלך.
זאת
מזמתם
העלימו
.
אם
נלכדהו
1475~
והחק
זה
עליו הערימו
1330~
להכשילו
והם
לא
האמינו כי [כאשר] דניאל נאמן לאלוהיו כן אלוהיו נאמן
לו. ויכתבו
האנשים
את
הדברים
האלה
אשר קיימו
ביניהם
על ספר ורשם
כל איש
מכתב ידו
ויחתמו
1443
וגם
הבינו
האנשי'
הדברי'
1472
ולא
יריבנו אלהיו
כי כאשר דניאל נאמן לאלהיו ככה אלהיו נאמן
האנשים
הדברים
בספר ויקיימום וישם
ואיש מאנשי העצה בו
1475~
וגם לא
.
.
1330~
איש
בחותמו לחזק את דת הספר
. ויגשו השרים לפני
המלך
והספר
בידם
.
וישלח
המלך את ידו
ויקחהו
1443
ואיש
ויתנו
את
הספר
אל
1472
את הספר כל
היטב
.
ויגישו האנשים
דת
לקיים הספר ולחתום גם הוא בו
וי(ק)שלח
1475~
בידם
וישלח
1330~
ויקראהו
לתומו
ולא
שם
לבו לערמתם
שהערימו סוד
על דניאל
ויקם
להם
את דת הספר
ככל
הכתוב בו ויחתום
המלך
ויתנהו לסופרי המלך
1443
בתומו
אשר
הערימו
להכשילו
ויקיים
המלך
מכל
גם
בספר
1472
כתומו
שת
כי
ככל
לשמרו
1475~
אשר
.
1330~
למשמרת לעת
פקדו
. ויהי
היום
וישוטטו
האנשים
לתור
בית דניאל
1443
פקידיו
לימים
האנשי'
סביבות
לדעת
אשר יעשה למען מצוא עלילה להתעולל
למחשבותם
על דניאל
(לדעת אשר יעשה למען מצוא עלילה להתעולל למחשתם)
ויהי
1472
פקדו
מימים
האנשים
את
ולהתגולל
.
1475~
לימים
1330~
וימצאו עלמה
משחקת
נכח
פתח
השער
וישאלוה לאמר
איה דניאל ומה הוא עושה
ותאמר
להם
הנו בבית
1443
בלכתם
כה וכה סביבות בית דניאל
קטנה
שער
לדניאל
(אד)
ותען
לאמר
הנה הוא
1472
כלכתם
נכח
השער אשר
.
הנערה
שם
1475~
בלכתם
.
1330~
עלייתו מ(פ)תפלל נכח
החלון הפונה
נכח
בית
האלהים
שבירושלם ונותן שבח ותהילה לאלוהיו. ויתאמצו האנשים ויעלו
אליו
אל
העלייה
1443
בעלייתו
נותן שבח ותהלה לאלהיו מתפלל נוכח
נגד
[
]
אשר בירושלם
ויאמינו האנשי' ויחשו
לעלות
העליה
אשר הוא מתפלל שמה
1472
מודה ומשבח ונותן תהלה
לאלהיו
ומתפלל
נכח פני
כדרכו לעשות. וישמעו האנשים וימהרו ויחושו
העלייה
.
1475~
בעליתו
לאלה[י]ו
נוכח
העליה
1330~
וימצו(ו)אוהו כורע
על ברכיו ארצה
ו(פ)כפיו
פרושות
השמים
כי שלש
פעמים
ביום היה דניאל מתפלל
לייי
1443
וימצאוהו כרוע
וכפיו
השמ[י]ם
פעמי'
ומודה לאלהיו
כי המתפלל
עם
י[י]יו
הוא מדבר
והקורא בספר
התורה
הכי י[י]יו
1472
ויעלו וימצאו אותו כורע
השמים
.
פעמים
כל ימיו
על י'י
י'י
.
אלהיו
1475~
.
אל ייו'
ייו'
תורה הכי ייו'
1330~
. ויהי
כבא
האנשים ביתה דניאל והוא מתפלל
לא
נ[י]ח(י)ת
מפניהם ולא
חדר
לבו לקול
שאונם
עד כלותו את
תפילתו
.
ויפלו
עליו כולם
ויאחזוהו ויוליכוהו אל המלך. ויהי כראות המלך את דניאל אחוז ביד
