חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות
חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות מתוך
חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש״ע–2010
מטרה
חוק זה מטרתו לקבוע הענקת אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחללי מלחמת הקוממיות, גיבורי ישראל, אשר חירפו נפשם בקרב על המולדת ונפלו בו בטרם הוקמה מדינת ישראל או בימיה הראשונים, אך לא זכו לקבל אזרחות ישראלית.
הגדרות
בחוק זה –
”חלל מלחמת הקוממיות“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי ששירת בתקופה הקובעת בצבא הגנה לישראל, בארגוני ההגנה, אצ״ל, לח״י או בשירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לעניין חוק זה ונפל במילוי תפקידו בתקופה האמורה;
(2)
מי שנהרג בתקופה הקובעת בארץ ישראל מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת נגד העם היהודי, מפעולות איבה של ארגון עוין או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם מטרותיהם, ושר הפנים הכריז עליהן כפעולות איבה לעניין חוק זה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) ועד יום כ״ט בכסלו התש״ט (31 בדצמבר 1948).
הענקת אזרחות כבוד
(א)
שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחלל מלחמת הקוממיות שלא הוענקה לו אזרחות ישראלית.
(ב)
שר הפנים יפרסם ברשומות את שמות חללי מלחמת הקוממיות שהוענקה להם אזרחות כבוד לפי חוק זה.
(ג)
בן זוג, ילד או נכד של חלל מלחמת הקוממיות שהוענקה לו אזרחות כבוד לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש משר הפנים לבטלה; הוגשה בקשה כאמור, יבטל שר הפנים את אזרחות הכבוד, ויראוה כאילו לא ניתנה כלל.
ביצוע ותקנות
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין סדרי מסירת אזרחות הכבוד של חלל מלחמת הקוממיות לקרובי משפחתו.
התקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן התש״ע (17 במרס 2010).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - אליהו ישי
שר הפנים - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
