חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) מתוך

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022

---

2191134

חוק קודם: ס״ח תשס״ג, 544; תשס״ה, 730; תשס״ז, 295. הארכת תוקף (חוק קודם): ק״ת תשס״ד, 834; תשס״ה, 398, 657; תשס״ו, 1002; תשס״ז, 470; תשס״ח, 1134; תשס״ט, 1172; תש״ע, 1431; תשע״א, 612, 1198; תשע״ב, 704; תשע״ג, 1120; תשע״ד, 1036; תשע״ה, 1290; תשע״ו, 1456; תשע״ז, 1306; תשע״ח, 2226; תש״ף, 1540.

חוק חדש: ס״ח תשפ״ב, 808. הארכת תוקף: ק״ת תשפ״ג, 1128; תשפ״ד, 1888.

---

1.

מטרה

מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של תושבי האזור, ולצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכול בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.

2.

הגדרות

בחוק זה –

”האזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;

”חוק האזרחות“ – חוק האזרחות, התשי״ב–1952;

”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;

”מפקד האזור“ – לעניין יהודה והשומרון – מפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה והשומרון, ולעניין חבל עזה – מי שיסמיך שר הפנים, בהסכמת שר הביטחון;

”תושב האזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, וכן מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט תושב יישוב ישראלי באזור.

3.

הגבלת אזרחות וישיבה בישראל

בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין, לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב האזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור.

4.

היתר לגבי בני זוג

על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר את בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור –

(1)

לגבי תושב האזור שגילו מעל 35 שנים – לשם מניעת הפרדתו מבת זוגו השוהה כדין בישראל;

(2)

לגבי תושבת האזור שגילה מעל 25 שנים – לשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה כדין בישראל.

5.

רישיון לבני זוג

בעלי היתר על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור, שבן זוגו אזרח ישראלי או תושב ישראל, אם יש בידו היתר לשהייה בישראל מאת מפקד האזור והוא שוהה בישראל כדין מכוח אותו היתר, והתקיימו בו שני אלה:

(1)

גילו מעל 50 שנים;

(2)

הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות.

6.

היתר לגבי ילדים

על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפני שיקול דעתו –

(1)

לתת לקטין תושב האזור שגילו עד 14 שנים רישיון לישיבה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל;

(2)

לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור לקטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל.

7.

היתר ורישיון במקרים הומניטריים מיוחדים

(א)

על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטריים מיוחדים, בהמלצת ועדה מקצועית שמינה לעניין זה (בסעיף זה – הוועדה) –

(1)

לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת שבן משפחתו שוהה כדין בישראל;

(2)

לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור, לתושב האזור שבן משפחתו שוהה כדין בישראל.

(ב)

שר הפנים רשאי להחליט על הקמת כמה ועדות לעניין סעיף זה, שהרכבן יהיה כאמור בסעיף קטן (ג); אחת הוועדות תהיה ועדה ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן הזוג או ההורה.

(ג)

הרכב הוועדה יהיה –

(1)

מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט המחוזי, שימנה שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;

(2)

נציג שימנה שר הביטחון;

(3)

נציג שימנה ראש שירות הביטחון הכללי מקרב עובדי השירות;

(4)

נציג שימנה שר הפנים מקרב עובדי משרדו;

(5)

נציג ציבור שימנו שר המשפטים ושר הפנים.

(ד)

הוועדה רשאית להתייעץ עם גורמי רווחה.

(ה)

שר הפנים ייתן החלטה, בכתב, אם לתת רישיון או לאשר בקשה, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך שישה חודשים מיום שהומצאו לוועדה כל המסמכים הדרושים, ולעניין הוועדה הייעודית לפי סעיף קטן (ב) – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור; החלטת השר תהיה מנומקת.

(ו)

לעניין סעיף זה –

(1)

העובדה כי בן משפחה של מבקש ההיתר או הרישיון, השוהה כדין בישראל, הוא בן זוגו, או כי לבני הזוג ילדים משותפים לא תהווה כשלעצמה טעם הומניטרי מיוחד;

(2)

היה מבקש הרישיון תושב סוריה, ובן זוגו הוא בן העדה הדרוזית השוהה כדין בישראל ומתגורר בשטח רמת הגולן שהוחל עליו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, לפי חוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981, רשאי שר הפנים לראות בכך טעם הומניטרי מיוחד.

(ז)

שר הפנים יכול לקבוע בצו, באישור הממשלה ובאישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, מכסה שנתית מרבית של רישיונות או היתרים שיינתנו או יאושרו לפי סעיף זה; עד לקביעת מכסה כאמור תעמוד המכסה השנתית על מספר הבקשות שאושרו בשנת 2018 לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003, כנוסחו ערב פקיעתו.

(ח)

בסעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או ילד.

8.

היתרים נוספים

על אף הוראות סעיף 3, רשאי מפקד האזור לתת היתר לשהייה בישראל למטרה כמפורט להלן:

(1)

טיפול רפואי;

(2)

עבודה בישראל;

(3)

למטרה זמנית, ובלבד שהיתר לשהייה למטרה כאמור יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים.

9.

היתר מיוחד

על אף הוראות סעיף 3, רשאי שר הפנים להעניק אזרחות או לתת רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, ורשאי מפקד האזור לתת לתושב האזור היתר לשהייה בישראל, אם שוכנעו כי התושב או האזרח כאמור מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שהענקת האזרחות, מתן הרישיון לישיבה בישראל או מתן ההיתר לשהייה בישראל, לפי העניין, הם מעניינה המיוחד של המדינה; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד.

10.

תוקף רישיון לישיבת ארעי

רישיון לישיבת ארעי שניתן לפי חוק זה יינתן לתקופה של שנתיים.

11.

מניעה ביטחונית

לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור, לפי סעיפים 4, 5, 6(2), 7, 8(2) ו־(3) ו־15(א)(2), ולא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב האזור, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר או בן משפחתם עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם; לעניין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה.

12.

ביטול רישיון או היתר

בלי לגרוע מסמכותו של שר הפנים לפי כל דין, שר הפנים יבטל היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל שניתן לפי חוק זה אם הוכח להנחת דעתו כי מי שההיתר או הרישיון בידו עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל כהגדרתה בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל.

13.

דיווח לכנסת

שר הפנים ידווח, בתחילת כל רבעון, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על כל אלה:

(1)

מספר הבקשות שהוגשו, ברבעון שקדם למועד הדיווח, לקבלת רישיון לישיבה בישראל לפי כל אחד מהסעיפים 5, 6(1), 7(א)(1) ו־9, בפילוח לפי מספר הבקשות שאושרו ומספר הבקשות שנדחו לפי כל אחד מהסעיפים האמורים, וכן מספר הבקשות שנדחו בשל מניעה ביטחונית לפי סעיף 11;

(2)

מספר הבקשות שהוגשו, ברבעון שקדם למועד הדיווח, לקבלת היתר לשהייה בישראל לפי כל אחד מהסעיפים 4(1) ו־(2), 6(2), 7(א)(2) ו־9, בפילוח לפי מספר הבקשות שאושרו ומספר הבקשות שנדחו לפי כל אחד מהסעיפים האמורים, וכן מספר הבקשות שנדחו בשל מניעה ביטחונית כאמור בסעיף 11;

(3)

מספר הדיונים בוועדות ההומניטריות לפי סעיף 7.

14.

שינוי התוספת

הממשלה, באישור ועדה שתקבע ועדת הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את התוספת.

15.

הוראות מעבר

(א)

על אף הוראות חוק זה –

(1)

שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, רשאי להאריך את תוקפו של רישיון לישיבה בישראל או של היתר לשהייה בישראל, שהיו בידי תושב האזור ערב תחילתו של חוק זה, בהתחשב בין השאר בקיומה של מניעה ביטחונית כאמור בסעיף 11;

(2)

מפקד האזור רשאי לתת היתר לשהייה זמנית בישראל לתושב האזור שהגיש בקשה להתאזרחות לפי חוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לפני יום א׳ בסיוון התשס״ב (12 במאי 2002) ואשר ביום תחילתו של חוק זה טרם ניתנה החלטה בעניינו, ובלבד שלא תוענק לתושב כאמור, לפי הוראות פסקה זו, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא יינתן לו רישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע, לפי חוק הכניסה לישראל.

(ב)

יראו בקשה שהוגשה לפי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003, ערב פקיעתו כאילו הוגשה לפי חוק זה.

(ג)

הוראות חוק זה יחולו על בקשה לרישיון לישיבה בישראל או להיתר לשהייה בישראל שהוגשו בתקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״א (6 ביולי 2021) ועד ערב תחילתו של חוק זה.

(ד)

יראו רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל שניתן בתקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״א (6 ביולי 2021) ועד ערב תחילתו של חוק זה, כאילו ניתן לפי חוק זה.

16.

הנוסח שולב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.

17.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

18.

תוקף

חוק זה יעמוד בתוקפו שנה מיום תחילתו (ביום 15.3.2022), אולם הממשלה, באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, רשאית, בצו, להאריך את תוקפו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.

תקופת תוקפו של החוק הוארכה עד עד יום י״ד באדר התשפ״ה (14 במרץ 2025) (ק״ת תשפ״ד, 1888).

תוספת

(סעיפים 3, 7, 9 ו־14)

איראן, לבנון, סוריה, עיראק

---

התקבל בכנסת ביום ז׳ באדר ב׳ התשפ״ב (10 במרס 2022).

• נפתלי בנט
  ראש הממשלה
• אילת שקד
  שרת הפנים
• יצחק הרצוג
  נשיא המדינה
• מיקי לוי
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.