חוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק גמלאות לנושאי־משרה ברשויות השלטון, תשכ״ט–1969


גמלאות ותשלומים אחרים
לנושאי המשרה המפורטים בתוספת ולשאיריהם ישולמו, מאוצר המדינה, גמלאות ותשלומים אחרים נוספים כפי שייקבע בהחלטות הכנסת והיא רשאית להסמיך לכך ועדה מועדותיה.
פנסיה צוברת [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ה]
(א)
על אף האמור בסעיף 1, לא ישולמו גמלאות מאוצר המדינה לנושאי משרה כאמור בו שהחלו בכהונתם לאחר יום כ״ט באייר התשנ״ט (15 במאי 1999) (להלן – היום הקובע) ולשאיריהם, וזכויותיהם לגמלה יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005; הוראה זו תחול גם על חברי כנסת, על שרים ועל סגני שרים שהחלו בכהונתם לפני היום הקובע ונבחרו או מונו לתקופת כהונה נוספת לאחר תקופה העולה על שנה שבה לא כיהנו כחברי כנסת, כשרים או כסגני שרים, וזאת לגבי תקופת הכהונה הנוספת האמורה ואילך.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על מי שערב תחילת כהונתו כנושא משרה היה מועסק בשירות המדינה ולגבי העסקתו זו חלו הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – חוק הגמלאות), לענין תשלום קצבה מאוצר המדינה, אלא אם כן ביקש, בתוך שנה ממועד תחילת תקופת כהונתו, שזכויותיו יבוטחו בקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
על נושא משרה כאמור בסעיף קטן (ב) תחול ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 1 לגבי אותו סוג של משרה (להלן – ההחלטה), בכפוף לשינויים האלה:
(1)
שיעור הקצבה של נושא משרה כאמור לגבי תקופת כהונתו כנושא משרה, יחושב לפי מספר שנות כהונתו במשרה כפול השיעור השנתי שלפיו היתה מחושבת קצבתו אילו פרש לפי חוק הגמלאות בתנאי העסקתו הקודמים;
(2)
הפחתת קצבה של נושא משרה בשל הכנסה מקצבה אחרת כאמור בהחלטה, תיעשה באופן שיופחת מהקצבה כל סכום שבו עולה אותה קצבה בצירוף הקצבה האחרת על 70% מהמשכורת הקובעת לפי ההחלטה.
הוראות לענין חבר הכנסת שחברותו בכנסת הושעתה [תיקון: תשס״א]
ועדת הכנסת רשאית לקבוע הוראות בדבר גמלאות ותשלומים אחרים נוספים לענין חבר הכנסת הזכאי לגמלאות ולתשלומים אחרים נוספים מאוצר המדינה לפי חוק זה, שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת, ולענין שאיריו.
טובות הנאה אחרות והיוון
בהחלטה לפי סעיף 1 מותר לקבוע כי –
(1)
לנושאי המשרה או לשאירים יינתנו, בנוסף לגמלאות ולתשלומים האחרים המשתלמים לאחר תקופת הכהונה, גם טובת הנאה או שירות שייקבעו;
(2)
הזכות לגמלאות, לתשלומים אחרים, לטובת הנאה או לשירות ושיעוריהם ייקבעו בהתחשב בתפקיד שמילא נושא המשרה, בדרגתו, בתקופת שירותו, או בכל גורם אחר שייקבע;
(3)
מותר, בתנאים שייקבעו, להוון אותו חלק מהגמלאות, כפי שייקבע, המגיעות לזכאי;
(4)
לצורך חישוב הזכות לגמלה ושיעורה מותר לצרף לתקופת הכהונה באותה שעה תקופת כהונה קודמת אחרת, כולה או מקצתה, במדינה או באחד ממוסדותיה או מפעליה, או במוסדות ציבור אחרים שייקבעו, והכל בתנאים שייקבעו;
(5)
מגמלה המשתלמת ינוכו סכומים שהזכאי לגמלה מקבל כמשכורת או כגמלה מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 28 לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט״ו–1955;
(6)
הגמלה המשתלמת לשאירים שאינם סמוכים על שולחן אחד תחולק בדרך שתיקבע;
(7)
התשלומים, טובת ההנאה או השירות יהיו פטורים כולם או מקצתם ממס המוטל על ההכנסה.
עדיפות הוראות [תיקון: תשל״ח־2]
שינוי התוספת
הכנסת רשאית בהחלטה להוסיף על נושאי המשרות המפורטים בתוספת או לגרוע ממנה.
פרסום החלטות
החלטות לפי סעיפים 1 ו־3 יפורסמו ברשומות.
ערעור [תיקון: תשל״ח]
(א)
על החלטתו של מי שנקבע בתקנות על פי סעיף 8 כממונה על גמלאות, בדבר מתן גמלה או תשלום אחר לפי חוק זה, רשאי הרואה את עצמו מקופח על ידי ההחלטה לערער לפני נשיא בית המשפט העליון; הנשיא רשאי להכריע בערעור בעצמו או להעבירו להכרעתו של ממלא מקומו.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בו.
תביעות נגד צד שלישי [תיקון: תשל״ח]
(א)
היה המקרה שחייב את אוצר המדינה בתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) או חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975 (להלן – חוק תאונות דרכים), רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם, עד שיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
(ב)
הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי מי שממונה על מתן הגמלה לפי חוק זה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
(ג)
(1)
היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
(2)
הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק תאונות דרכים נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק הדין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.
(ד)
לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.
(ה)
שיטת ההיוון של קצבאות שנקבעה לפי סעיף 8(ב)(3), כוחה יפה גם לענין סעיף זה.
ביטולים
בטלים –
(1)
חוק גמלאות לשרים, תשי״ז–1957;
(2)
חוק גמלאות לחברי הכנסת, תשי״ח–1958.
תיקון חוקים שונים
שמירת זכויות
(א)
אין בחוק זה ובהחלטות שיתקבלו על פיו כדי לגרוע מזכות שנרכשה או שנולדה לפי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו־6.
(ב)
כל עוד לא ייקבע אחרת בהחלטה על פי סעיף 1 ישולמו גמלאות לזכאים להם על פי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו־6.
ביצוע ותקנות
(א)
הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב)
שר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, ובין היתר –
(1)
סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
(2)
סדרי תשלום ומועדם:
(3)
שיטת ההיוון של קצבאות;
(4)
תשלום גמלה שלא לידי הזכאי לה.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

התוספת

(סעיף 1)

נשיא המדינה
שר
[תיקון: תשע״ה]
סגן שר
חבר הכנסת
שופט
רב ראשי
מבקר המדינה
נגיד בנק ישראל ומשנהו
דיין
קאדי
קאדי מד׳הב


נתקבל בכנסת ביום ז׳ בניסן תשכ״ט (26 במרס 1969).
  • גולדה מאיר
    ראש הממשלה
  • שניאור זלמן שזר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.