לדלג לתוכן

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם) מתוך ספר החוקים הפתוח

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), תש״ל–1969

החלטת ועדת הכנסת בענין גמלאות לחברי הכנסת ולשאיריהם


ק״ת תש״ל, 33; תשל״א, 640, 1358, 1358; תשל״ב, 797; תשל״ג, 694, 1824; תשל״ד, 958, 1275, 1579, 1649; תשל״ה, 1914, 2441; תשל״ו, 1341, 2414; תשל״ז, 707, 1297, 2476, 2476; תשל״ח, 473, 789, 789, 1992; תשל״ט, 471, 1144; תשמ״א, 1229; תשמ״ג, 87; תשמ״ד, 1749; תשמ״ה, 700, 1145; תשמ״ז, 152, 371, 1252; תשמ״ט, 740; תשנ״ב, 470, 1484; תשנ״ג, 148, 268, 400; תשנ״ד, 499, 1278; תשנ״ה, 281; תשנ״ו, 817, 1424; תשנ״ז, 477; תשנ״ח, 560, 669; תשנ״ט, 1011 ; תש״ס, 280, 855, 931; תשס״א, 280, 1010; תשס״ב, 143, 661, 799; תשס״ה, 24, 176; תשס״ו, 470, 714; תשס״ז, 439; תשס״ח, 83, 83, 252; תש״ע, 274; תשע״ב, 1024; תשע״ה, 429, 430, 552; תשע״ו, 266; תשע״ז, 945.

עדכון סכומים: ק״ת תשע״ה, 794; תשע״ו, 684; תשע״ז, 594; תשע״ח, 914; תשע״ט, 1917; תש״ף, 423; תשפ״א, 1421; תשפ״ב, 1642; תשפ״ג, 881; תשפ״ד, 1283.


בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ״ט–1969, מחליטה ועדת הכנסת לאמור:


הגדרות [תיקון: תשל״ג־2, תשמ״ז־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ו־2, תשע״ה־2]
בהחלטה זו –
”בן־זוג“ – מי שהיתה אשתו של נפטר בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה וכן לפחות בשלוש השנים שקדמו לפטירתו או שנולד להם ילד, או מי שהיה בעלה של נפטרת בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה וכן לפחות בשלוש השנים שקדמו לפטירתה או שנולד להם ילד;
”גמלה“ – קצבה או מענק, לרבות טובת הנאה או שירות, למעט פנסיה צוברת;
”המשכורת האחרונה“ – (נמחקה);
”המשכורת הקובעת“ – לענין חישוב גמלאות של זכאי ביום פלוני – השכר, כהגדרתו בסעיף 50 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994, המגיע באותו יום לרוב חברי הכנסת, שמכוחו נתבעת הגמלה;
”מענק“ – תשלום חד־פעמי;
”סגן ראש רשות“ – (נמחקה);
”ראש רשות מקומית“ – (נמחקה);
”קצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש, למעט פנסיה צוברת;
”שאיר“ –
(1)
בן־זוגו של הנפטר;
(2)
ילדו של הנפטר, לרבות ילד חורג וילד מאומץ, ונכדו של הנפטר שפרנסתו היתה עליו ביום מותו, אם לא מלאו להם עשרים שנה, או הם בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 – ולא מלאו להם 21 שנה, או אף שמלאו להם עשרים שנה אך עקב ליקוי גופני או שכלי אינם מסוגלים לכלכל את עצמם, ואין להם הכנסה כדי מחייתם;
(3)
הוריו של נפטר שפרנסתם היתה עליו בעת פטירתו, אם לא השאיר בני משפחה כאמור בפסקאות (1) ו־(2);
(4)
קטינים שהיו תלויים בנפטר בעת פטירתו אם לא השאיר גם הורים כאמור בפסקה (3);
”חבר הכנסת לשעבר“ – אדם שכיהן כחבר הכנסת וחדל לכהן;
”תקופת הזכאות“ – תקופה של שנה רצופה מהיום שבו חדל אדם לכהן כחבר הכנסת.
קצבה לחבר־הכנסת לשעבר [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ו־2]
(א)
חבר־הכנסת לשעבר תשולם לו כל ימי חייו, החל מהיום שבו חדל מלכהן, קצבה בסכום שהוא ששית האחוז מהמשכורת הקובעת כפול במספר חדשי כהונתו בכנסת, אם –
(1)
כיהן כחבר הכנסת ארבע שנים לפחות, או כיהן כחבר הכנסת מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן, וכן אם החל בכהונתו בתוך תקופה של ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של הכנסת וכיהן עד תום תקופת הכהונה של אותה כנסת;
(1א)
הוא זכאי לקצבה בהתאם להוראות סעיף 1א(ב) לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, אף אם לא השלים תקופת כהונה כחבר הכנסת מהתקופות האמורות בפסקה (1);
(2)
(נמחקה).
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), חבר הכנסת לשעבר, שהתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקה (1) או (1א) באותו סעיף קטן, ואשר כיהן בתפקיד תקופה שעלתה על שישה חודשים רצופים, תשולם לו כל ימי חייו, החל מהיום שבו חדל מלכהן כחבר הכנסת, קצבה בסכום שהוא ששית האחוז מהמשכורת הקובעת המשוקללת כפול במספר חודשי כהונתו בכנסת; בסעיף קטן זה –
”משכורת קובעת לתפקיד“ – השכר המגיע ביום חישוב הגמלה, לחבר הכנסת המכהן בתפקיד;
”משכורת קובעת משוקללת“ – סך כל הסכומים שלהלן כשהוא מחולק במספר חודשי הכהונה בכנסת:
(1)
המשכורת הקובעת כפול במספר חודשי כהונתו כחבר הכנסת שלא כיהן בתפקיד, וכחבר הכנסת שכיהן בתפקיד לתקופה שלא עלתה על שישה חודשים רצופים;
(2)
המשכורת הקובעת לתפקיד, כפול במספר חודשי הכהונה באותו תפקיד, לכל תפקיד שכיהן בו לתקופה שעלתה על שישה חודשים רצופים;
”תפקיד“ – ראש האופוזיציה, סגן יושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה של הכנסת, סגן שר.
(ב)
חבר הכנסת לשעבר שחדל לכהן לפני שהגיע לגיל שישים, תשולם לו קיצבה כאמור בסעיף זה, החל מהיום שבו הגיע לגיל שישים.
[תיקון: תשל״ו, תשמ״ז־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג, תשמ״ז־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ו, תשל״ח, תשמ״ז־2]
(בוטל).
חישוב תקופת כהונה לענין הזכות לקצבה ושיעורה [תיקון: תשל״ג־2, תשל״ו־2, תשל״ח־3, תשמ״ה, תשנ״ח־2, תשס״ו־2]
(א)
בקביעת זכות הקצבה של חבר הכנסת לשעבר ושיעורה, לענין החלטה זו, יחושבו –
(1)
כל תקופת כהונתו כחבר הכנסת;
(2)
(נמחקה);
(3)
התקופה שבין הגשת רשימת המועמדים שעל פיה נבחר לכנסת ובין 180 יום לאחר כינוסה של אותה כנסת, אם היה לחבר הכנסת תוך תקופה זו ונתקיים בו אחת מאלה:
(א)
תוך השנה שקדמה לבחירות פרש מכהונה או משירות שחל עליהם סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת;
(ב)
לפני ששמו נכלל ברשימת המועמדים לכנסת היה עובד המדינה או חייל וחדל לכהן או הופסק שירותו על פי סעיפים 2 או 3 לחוק הבחירות לכנסת, תשי״ט–1959, או על פי סעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969, או שיצא לחופשה ללא תשלום משירות כאמור תוך 100 ימים לפני ששמו נכלל ברשימת המועמדים;
(4)
(נמחקה);
(5)
כל תקופת שירותו כמנהל כללי במשרד ממשלה או כנושא תפקיד מקביל שתנאי השכר והגימלאות שלו ושל שאיריו הוקבלו לאלה של סגני שרים (להלן – מנהל כללי), אם נתקיימו בו כל אלה:
(א)
חדל לשרת כמנהל כללי לא יותר משנה לפני היבחרו לכנסת;
(ב)
אם קיבל מענק עקב חדלו לשרת כמנהל כללי – החזירו לאוצר המדינה תוך ארבעה חדשים מהיום שבו החל לכהן כחבר־הכנסת או מהיום שקיבל את המענק, הכל לפי המאוחר;
(ג)
אם היה זכאי לקיצבה עקב חדלו לשרת כמנהל כללי – הודיע כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו כמנהל כללי הוא בוחר לצרף תקופת שירותו זו לתקופת כהונתו כחבר־הכנסת.
(ב)
בחר חבר הכנסת לשעבר להחזיר את סכום המענק שקיבל, כאמור בסעיף קטן (א)(5), אחרי עבור ארבעה חודשים, לא תיחשב תקופת כהונתו כמנהל כללי לצורך קביעת הזכות לקצבה כחבר הכנסת, אלא לצורך קביעת שיעורה בלבד.
[תיקון: תשנ״ז, תשס״ו־2]
(בוטל).
קצבה למי שכיהן כיושב ראש הכנסת [תיקון: תשס״ב, תשע״ה־2]
(א)
חבר הכנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת שמונה עשר חודשים לפחות, זכאי לגבי תקופת כהונתו כיושב ראש הכנסת לקצבה כאילו היה ראש הממשלה, והוראות סעיף 5 להחלטת גמלאות לשרים ושאיריהם יחולו עליו, בשינויים המחויבים; הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של יושב ראש הכנסת לשעבר ועל שאירי יושב ראש הכנסת.
(ב)
הוראות סעיף 7 יחולו על קביעת הקצבה של יושב ראש הכנסת לשעבר לפי סעיף זה.
הוצאות נסיעה ליושב ראש הכנסת לשעבר [תיקון: תשס״ב, תשס״ב־3, תשס״ח־2]
(א)
יושב ראש הכנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת שמונה עשר חודשים לפחות או מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן, ובלבד שכיהן כיושב ראש הכנסת שנים עשר חודשים לפחות, זכאי להוצאות נסיעה במשך חמש שנים מיום סיום כהונתו כיושב ראש הכנסת, לפי אחת מהפסקאות שלהלן, לפי בחירתו –
(1)
כיסוי הוצאות נסיעה לפי חשבוניות שיגיש לחשב הכנסת, בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 20(א) להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001 (בסעיף זה – החלטת השכר);
(2)
תשלומים לפי סעיף 16 להחלטת השכר;
(3)
שימוש ברכב לפי סעיף 21 להחלטת השכר.
(ב)
(1)
תשלומים לפי סעיף קטן (א)(2) ישולמו ליושב ראש הכנסת לשעבר רק לגבי רכב הנמצא בבעלותו ובשימושו, כמקובל בשירות המדינה.
(2)
יושב ראש הכנסת לשעבר שנבחר או שנתמנה למשרה ציבורית שמכוחה הוא זכאי להוצאות רכב או נסיעה, בין בתקופת הכהונה במשרה כאמור ובין לאחריה, יבחר אם לקבל הוצאות כאמור מכוח סעיף זה או מכוח אותה משרה והוא לא יהיה זכאי לכפל ההוצאות.
(3)
יושב ראש הכנסת לשעבר לא יהיה זכאי לקבל הוצאות נסיעה לפי סעיף זה לגבי רכב שמשולמים בשלו תשלומים דומים ממקור ציבורי אחר.
(ג)
יושב ראש הכנסת לשעבר ששהה מחוץ לישראל במשך שנה קלנדרית יותר מ־72 ימים, לא יהיה זכאי לזכויות לפי סעיף זה בכל אחד מהחודשים באותה שנה קלנדרית שבה שהה, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל, אלא אם כן שהה מחוץ לישראל בשל כך שנזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל או שנלווה לבנו, בתו, בן זוגו או הורהו, שנזקק לטיפול כאמור; יושב ראש הכנסת לשעבר יודיע לחשב הכנסת על שהותו מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן זה.
(ד)
שולמו תשלומים או ניתנו טובות הנאה מכוח סעיף זה ונמצא כי יושב ראש הכנסת לשעבר אינו זכאי להם, יחזירם לכנסת, ורשאית הכנסת לקזזם מתשלומים או מטובות הנאה שלהם הוא זכאי לפי החלטה זו, למעט קצבה.
שירותי משרד ליושב ראש הכנסת לשעבר [תיקון: תשס״ב, תשס״ב־3, תשס״ח־2]
(א)
בסעיף זה, ”שירותי משרד“ – כל אלה:
(1)
משרד, לרבות ריהוט וציוד משרדי הולם, שיועמד על ידי המדינה;
(2)
כוח אדם מקרב עובדי המדינה בהיקף שלא יעלה על שתי משרות מלאות, ובעלות כוללת שלא תעלה על המשכורת הכוללת של שני עובדי לשכה בדרגה 43 לפי דירוג לשכות שרים ומנהלים כלליים בשירות המדינה.
(ב)
יושב ראש הכנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת שמונה עשר חודשים לפחות או מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן, ובלבד שכיהן כיושב ראש הכנסת שנים עשר חודשים לפחות, זכאי לשירותי משרד, במשך חמש שנים מיום סיום כהונתו כיושב ראש הכנסת.
(ג)
טובת ההנאה לפי סעיף זה תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על יושב ראש הכנסת לשעבר –
(1)
שנתמנה לנשיא המדינה, לראש הממשלה, לשר או לכל משרה ציבורית אחרת, למשך תקופת מינויו כאמור;
(2)
שזכאי לשירותים דומים מאוצר המדינה, למשך תקופת זכאותו כאמור;
(3)
ששהה מחוץ לישראל כאמור בסעיף 6ג(ג), ויחולו הוראות סעיף 6ג(ג) ו־(ד), בשינויים המחויבים.
הוראות מיוחדות לגבי שירותי מזכירות ליושב ראש הכנסת לשעבר [תיקון: תשס״ה]
מי שנתמנה ליושב ראש הכנסת לפני יום י״ג בכסלו התשס״ב (28 בנובמבר 2001), וזכאי לקצבה בשיעור נמוך מ־70% מהמשכורת הקובעת, רשאי, בתוך שלוש שנים מיום סיום כהונתו כיושב ראש הכנסת, לבקש כי הסכום שהוא זכאי לו לפי סעיף 8, לכיסוי הוצאות בעד שירותי מזכירות והפטור ממס לגבי טובת הנאה זו, יהוון וישולם למטרה האמורה, במשך תקופה קצובה ובשיעורים לפי הבקשה.
גמלאות שר לשעבר
בקביעת שיעור הקצבה של חבר הכנסת לשעבר שכיהן גם כשר, לא תבוא בחשבון כל תקופת כהונה בכנסת, המובאת בחשבון לצרכי גמלאות בשל כהונתו כשר.
[תיקון: תשל״א, תשל״ז־4, תשל״ח־4, תשמ״ד, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשנ״ח, תשס״ב]
(בוטל).
חישוב תקופות [תיקון: תשל״ג]
לענין החלטה זו –
(1)
כל תקופת זמן העולה על 15 ימים תיחשב כחודש ואילו תקופה קטנה מזו לא תובא בחשבון;
(2)
בחישוב שנות כהונה בכנסת יראו עודף העולה על 180 יום כשנה ואילו תקופה קטנה מזו לא תובא בחשבון.
[תיקון: תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ו, תשמ״ז־2]
(בוטל).
סייג לשיעור הקצבה
קצבה המשתלמת לחבר הכנסת לשעבר לפי החלטה זו לא תעלה על 70% מהמשכורת הקובעת.
הפרשות לקופת גמל [תיקון: תשע״ז]
(א)
לחבר הכנסת שהוא עמית בקופת גמל בהתאם לסעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, יופרשו בתקופת כהונתו לקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית, הפרשות בשיעורים אלה מהשכר הכולל:
(1)
6% למרכיב התגמולים, שינוכו משכרו של חבר הכנסת;
(2)
6.5% למרכיב התגמולים ו־8.33% למרכיב פיצויי הפיטורים, שישולמו מאוצר המדינה.
(ב)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (א), חבר הכנסת רשאי לבקש שההפרשות לקופת הגמל לקצבה יהיו בשיעורים אלה מהשכר הכולל:
(1)
7% למרכיב התגמולים, שינוכו משכרו של חבר הכנסת;
(2)
7.5% למרכיב התגמולים ו־8.33% למרכיב פיצויי הפיטורים, שישולמו מאוצר המדינה.
(ג)
חבר הכנסת רשאי לבקש כי יופרשו לקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית הפרשות בשיעורים אלה מהתשלומים המשולמים לו בעבור ביגוד לפי סעיף 13 להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001, בעבור כלכלה לפי סעיף 14 להחלטה האמורה ובעבור הוצאות רכב ונסיעה לפי סעיפים 16 ו־20 להחלטה האמורה:
(1)
5% עד 7% למרכיב התגמולים, לפי בחירתו של חבר הכנסת, שינוכו משכרו;
(2)
5% למרכיב התגמולים, שישולמו מאוצר המדינה.
(ד)
בסעיף זה –
”השכר הכולל“ – כהגדרתו בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987;
”עמית“, ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.
[תיקון: תשל״ד־3, תשל״ז־3, תשל״ח־3, תשנ״ו־2, תשנ״ח־2, תשס״ה־2, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ו־2]
(בוטל).
מענק פרישה [תיקון: תשל״ג, תשס״ב־3, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
חבר הכנסת לשעבר שכיהן תקופה רצופה של למעלה משנה, זכאי למענק פרישה בשיעור של המשכורת הקובעת לכל שנת כהונה החל מהשנה השניה לכהונתו, ובלבד שסכום המענק לא יעלה על שש פעמים המשכורת הקובעת; לענין זה, על אף האמור בסעיף 9(2), בעד חלק של שנת כהונה ישולם מענק בשיעור יחסי.
(ב)
אלה לא יהיו זכאים למענק פרישה:
(1)
(נמחקה);
(2)
חבר הכנסת לשעבר שנבחר לכנסת או שנתמנה לשר, בתוך תקופה של חמישה חודשים מהיום שבו חדל לאחרונה לכהן כחבר בכנסת, כל עוד הוא מכהן כחבר הכנסת או כשר;
(3)
חבר הכנסת לשעבר שמכהן כשר או כסגן שר, כל עוד הוא מכהן כשר או כסגן שר;
(4)
חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה תקציבית ושקצבתו, בין על פי החלטה זו בלבד ובין בצירוף קצבה אחרת כמשמעותה בסעיף 26, מגיעה ל־100% מהמשכורת הקובעת.
(ג)
(1)
קיבל חבר הכנסת לשעבר מענק פרישה, והתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ב)(2), יחזיר את המענק שקיבל במועד ובדרך שיורה חשב הכנסת.
(2)
לא היה זכאי חבר הכנסת לשעבר למענק פרישה בשל כהונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3) (בפסקה זו – כהונה נוספת), תובא בחשבון גם תקופת הכהונה שקדמה לכהונה הנוספת לצורך חישוב מענק הפרישה שהוא זכאי לו עם סיום כהונתו הנוספת.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, חבר הכנסת לשעבר שהיה זכאי למענק לפי סעיף זה יותר מפעם אחת, לא יקבל בכל חייו מענק לפי סעיף זה בסכום העולה על תשע פעמים המשכורת הקובעת; הוראה זו תחול גם לעניין מענק שניתן לפני יום י״ז בחשוון התשע״ה (10 בנובמבר 2014).
[תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ו, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ו־2]
(בוטל).
משכורת, מענק וגמלה לשאיריו של חבר הכנסת שנפטר בעת הכהונה [תיקון: תשמ״ה־2, תשע״ה]
(א)
חבר הכנסת שנפטר בעת הכהונה, תשולם לשאיריו משכורתו בעד החודש שבו נפטר ואם היה הנפטר זכאי לקיצבה אילו פרש ביום פטירתו, תשולם להם מכאן ואילך קיצבה בשיעור שהיה משתלם לו.
(ב)
לשאירים כאמור בסעיף קטן (א) ישולם מענק פרישה בתנאים ובשיעור שהיה משתלם לחבר הכנסת לשעבר לפי סעיף 15 אילו פרש מהכנסת ביום פטירתו.
[תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז־2, תשס״ו־2, תשע״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ז־2]
(בוטל).
קצבה לשאירי חבר הכנסת לשעבר [תיקון: תשל״ג־2, תשל״ו־2]
(א)
לשאיריו של חבר הכנסת לשעבר תשולם מיום פטירתו של חבר הכנסת לשעבר הקצבה שהיתה משתלמת לו, ולענין זה לא תבוא בחשבון הפחתה שהופחתה מקצבת חבר הכנסת לשעבר עקב הוראות סעיפים 25, 26 או 27.
(ב)
(בוטל).
חלוקת קצבאות [תיקון: תשל״ו־2, תשנ״ו, תשע״ה]
(א)
לא היו כל השאירים הזכאים סמוכים על שולחן אחד, תחולק הקצבה ביניהם בדרך שיסכימו עליה, ואם לא הסכימו –
(1)
השאיר הנפטר בן־זוג וילדים – יטול בן־הזוג מחצית הקצבה והילדים חולקים את היתרה בשווה;
(2)
לא השאיר הנפטר בן־זוג – כל הזכאים חולקים בשווה;
(3)
השאיר הנפטר יותר מבן זוג אחד, תחולק הקצבה המגיעה לבן־הזוג, לפי החלטה זו, בין בני הזוג בחלקים כפי שיקבע הממונה על הגמלאות, ואולם –
(א)
מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר התגרש ממנה ואגב כך נתחייב בתשלום מזונותיה, על פי פסק דין או על פי הסכם בכתב, או אם נוכח הממונה על הגמלאות כי נתקבל תקבול שיכול להיות תחליף לתשלום מזונות, רואים את האשה כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שחלקה בקיצבה לא יעלה על סך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב פטירתו;
(ב)
מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר נפרד ממנה פרידה של קבע, או בעל שהנפטרת נפרדה ממנו פרידה של קבע, לא יהא בן זוג זה זכאי לקיצבה; לענין פסקת משנה זו, ”פרידה של קבע“ – אם התגורר חבר־הכנסת עם אשה אחרת לפחות שלוש שנים או שהתגורר עם אשה אחרת שנה אחת ונולד להם ילד משותף.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו גם על תשלומים לשאירים לפי סעיף 17.
הקטנת קצבאות לזכאים בשל הכנסה אחרת [תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח־3]
(א)
מקצבה של זכאי שיש לו הכנסה ממשכורת המשתלמת לו מאוצר המדינה שלא לפי החלטה זו, או מקופה שנקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 28 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, יופחת כל סכום שבו עולה הקצבה לפי החלטה זו בצירוף ההכנסה האמורה על המשכורת הקובעת, ובלבד שהסכום המופחת לא יעלה על שליש מהקצבה שהזכאי היה מקבל לולא האמור בסעיף קטן זה.
(ב)
משהגיע הזכאי לגיל 65 לא יופחת מקיצבתו כאמור.
(ג)
זכאי לקצבה שנבחר שוב להיות חבר־הכנסת או נתמנה לשר, לא יהא זכאי לקצבה כל עוד הוא חבר־הכנסת או שר.
הקטנת קצבאות לזכאים בשל קצבה אחרת [תיקון: תשל״ב, תשל״ג־2, תשמ״א, תשנ״ו־2]
מקצבה של זכאי שיש לו הכנסה מקצבה המשתלמת לו מאוצר המדינה שלא לפי החלטה זו, או מקופה שנקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 28 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 – למעט קצבאות המשתלמות על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח) – יופחת כל סכום שבו עולה הקצבה לפי החלטה זו בצירוף הקצבה האמורה על 70% מהמשכורת הגבוהה ביותר המשמשת בסיס לחישוב אחת הקצבאות; ואם הגיע לגיל 60, יופחת כל סכום שבו עולה הקיצבה לפי החלטה זו, בצירוף הקיצבה האמורה, על המשכורת הקובעת; ואולם מקום שנקבעה בחיקוק הוראה שעל פיה ישולם לזכאי לשתי קיצבאות סכום גבוה יותר, ינהגו על פי אותה הוראה.
סייג להקטנת קצבאות [תיקון: תשל״א־2]
על אף האמור בסעיפים 25 ו־26 לא תופחת קצבתה של אלמנה זכאית, שאין עמה שאירים נוספים הזכאים לקצבה, לסכום הקטן מ־40% מהמשכורת הקובעת.
קיצבה ומענק [תיקון: תשמ״ג, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד־2, תשס״ב־3, תשס״ו־2, תשע״ה]
(א)
חבר הכנסת לשעבר שנתקיימו בו שלושה אלה:
(1)
חדל לכהן לאחר שהגיע לגיל 60;
(2)
כיהן כחבר הכנסת 30 שנים לפחות או שתקופת כהונתו בכנסת, בצירוף תקופת שירות המקנה לו זכות לקצבה אחרת לפי סעיף 26 מצטרפות ביחד לתקופה של 30 שנים לפחות;
(3)
הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי, כפי שנקבע בסעיף 12 או בסעיף 26, לפי הענין,
יהיה זכאי, בנוסף לקצבה, למענק בשל תקופת הכהונה העודפת על התקופה המזכה אותו בקצבה בשעור המרבי או העודפת על 30 השנים האמורות בפסקה (2), הכל לפי התקופה הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).
(ב)
גובה המענק לפי סעיף זה יהיה בשיעור של משכורת חודש אחד, כפי שהיא במועד התשלום, לכל שנה של תקופת השירות העודפת; בעד חלק של שנה ישולם מענק בשיעור יחסי.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על חבר הכנסת לשעבר הזכאי בשל כהונתו בכנסת לפנסיה צוברת.
היוון [תיקון: תשל״ז־2, תשס״ו־2]
(א)
חבר־הכנסת לשעבר רשאי להוון עד עשרים וחמישה אחוזים מקצבתו לתקופה של שש שנים, ולענין זה יראו את הקצבה כאילו היתה משתלמת במלואה, אף אם הופחתה על פי הוראות סעיפים 25 ו־26.
(ב)
הבקשה להוון תוגש תוך שנתיים מתום כהונתו של חבר־הכנסת.
(ג)
חבר־הכנסת לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ועקב הוראות סעיפים 25 ו־26 לא ניתן במועד תשלום פלוני לנכות מקצבתו את האחוז שהוון, כולו או מקצתו, ישלם לאוצר המדינה, בתוך שלושה חודשים, את הסכום שלא ניתן לנכותו, במועד ובדרך שיורה חשב הכנסת.
ביטול היוון [תיקון: תשל״ג־2, תשל״ט־2, תשמ״ג]
חבר הכנסת לשעבר שהיוון חלק מקצבתו כאמור בסעיף 27 רשאי, תוך שלושים חודש ממועד ההיוון, לחזור בו מההיוון, ובלבד שיחזיר בתשלום אחד את סכום ההיוון בניכוי הסכומים שנוכו מקצבתו עקב ההיוון; לסכום שעליו להחזיר תיווסף ריבית בשיעור שקבע החשב הכללי [במקור: לשנה], ממועד ההיוון ועד למועד ההחזרה, על –
(1)
סכום ההיוון פחות הסכומים שנוכו מהקצבה עקב ההיוון;
(2)
מחצית הסכומים שנוכו מהקצבה עקב ההיוון.
הפסקת קצבאות לאלמנה שנישאה שנית [תיקון: תשל״ו־2]
(א)
אלמנה זכאית שנישאה שנית, תחדל עם נישואיה השניים מהיות בבחינת שאירה, אולם ישולם לה מענק בשיעור הקצבה שהיתה זכאית לה לאחרונה לפני הנישואין כפול 36.
(ב)
בחישוב המענק לפי סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון ניכויים מקצבה על פי הוראות סעיפים 25 או 26.
(ג)
הופקעו הנישואים השניים בשל מות בן־הזוג תוך חמש שנים מהיום שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים מיום שנתקיימו, תשוב האשה להיחשב שאירה לענין החלטה זו, אולם אם כבר שולם לה המענק לפי סעיף זה יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבלה, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש ביותר משליש מהקצבה המשתלמת.
(ד)
לענין סעיף זה, דין אלמן כדין אלמנה.
שירותי טלפון ואינטרנט [תיקון: תשל״ה, תש״ס, תש״ס־3, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ו־2, תשס״ז, תשס״ח־3, תשע״ה־2, [הודעות]]
(א)
(1)
חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, וכן חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר הכנסת מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן, או שלוש שנים רצופות לפחות, זכאים, במשך תקופת הזכאות, לתשלום של הוצאותיהם בגין אחזקה ושימוש בטלפון נייח, ברדיו–טלפון–נייד ובאינטרנט, בסכום של 750 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2014; בשנת 2024, 486 ש״ח), כשהוא מוכפל במספר שנות כהונתם כחברי הכנסת, ובלבד שהתשלום הכולל לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2014; בשנת 2024, 4,856 ש״ח לשנה).
(2)
הסכומים הנקובים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשינוי במדד תעריפי התקשורת ויעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(א1)
(בוטל).
(א2)
(בוטל).
(ב)
נפטר חבר הכנסת או חבר הכנסת לשעבר, יהיו שאיריו זכאים, עד תום החודש שבו נפטר, לתשלום הוצאות שלהן היה זכאי הנפטר לאותה תקופה, לפי סעיף זה, והם לא יידרשו להחזיר תשלומים שקיבל הזכאי לפי סעיף זה לפני פטירתו גם אם שולמו בעבור תקופה שלאחר הפטירה.
(ג)
הוראות סעיף זה, לרבות הסכומים האמורים בסעיף קטן (א), יחולו, בלא הגבלת הזמן לתקופת הזכאות, על חבר הכנסת לשעבר שנבחר לראשונה לפני הכנסת ה־17 והוא זכאי לקצבה לפי החלטה זו או שכיהן מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן.
(ד)
התשלום לפי סעיף זה יבוצע –
(1)
לחבר הכנסת לשעבר שנבחר לראשונה לפני הכנסת ה־17 – אם הוא זכאי לקצבה, מדי חודש בעד החודש שחלף, ואם אינו זכאי לקצבה, בחודשים יולי וינואר של כל שנה בעד ששת החודשים שחלפו;
(2)
לחבר הכנסת לשעבר שנבחר לראשונה החל מהכנסת ה־17 – בתשלום חד־פעמי עם סיום כהונתו בכנסת.
(ה)
(1)
חבר הכנסת לשעבר שנבחר שוב להיות חבר הכנסת או נתמנה לשר, לא יהיה זכאי לתשלומים לפי סעיף זה כל עוד הוא חבר הכנסת או שר.
(2)
חבר הכנסת לשעבר לא יהיה זכאי לתשלומים לפי סעיף זה כל עוד הוא מקבל תשלומים עבור שירותי טלפון לפי סעיף 21 להחלטת הגמלאות לשרים ושאיריהם, והוא יהיה זכאי לבחור, עם סיום כהונתו בכנסת או בממשלה או עם סיום תקופת הזכאות, לפי איזה מהסעיפים ישולמו לו התשלומים האמורים בהתאם לזכאותו לפי סעיפים אלה, ולעניין גובה התשלום לפי סעיף זה תובא בחשבון הן תקופת כהונתו כחבר הכנסת והן תקופת כהונתו כשר.
עיתון [תיקון: תש״ס־3, תשס״ו־2, תשע״ה־2, [הודעות]]
(א)
חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, וכן חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר הכנסת מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן, או שלוש שנים רצופות לפחות, זכאים, במשך תקופת הזכאות, לתשלום בעבור מינוי על עיתון יומי אחד המודפס בישראל בסכום שיקבע חשב הכנסת ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם למחיר הממוצע של מנוי חודשי לשני העיתונים היומיים הנפוצים שיש להם שירות מנויים יומי בתשלום בעד העיתון וההפצה.
הסכום שקבע חשב הכנסת למנוי חודשי של עיתון: בשנת 2024, 167 ש״ח.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו, בלא הגבלת הזמן לתקופת הזכאות, גם על חבר הכנסת לשעבר שנבחר לראשונה לפני הכנסת ה־17 והוא זכאי לקצבה לפי החלטה זו.
(ג)
על התשלומים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 29(ד) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
פרסומי הממשלה
חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו זכאי לקבל חינם כל חומר פרסום של הממשלה כפי שזכאי לכך חבר הכנסת.
[תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד, תשל״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־2, תשל״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־4, תשל״ט]
(בוטל).
זכות נסיעה
חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה ברכבת ובאוטובוסים שבשירות ציבורי להסעת נוסעים.
השוואת תנאים לזכאים לפנסיה צוברת [תיקון: תשס״ב־3, תשס״ו־2]
הוראות סעיפים 30 ו־31 יחולו גם על חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר הכנסת במשך מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם נתפזרה לפני כן, וכן אם החל בכהונתו בתוך תקופה של ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של הכנסת וכיהן עד תום תקופת כהונתה של אותה הכנסת.
[תיקון: תשל״א־2, תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ו־2, תשל״ט]
(בוטל).
ביטוח רפואי
לחבר הכנסת לשעבר שכיהן כסגן שר ולבני משפחתו, לשאירי חבר הכנסת כאמור ולשאירי חבר הכנסת לשעבר כאמור יינתנו שירות רפואי ואישפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת כהונת חבר הכנסת כסגן שר.
טיפול רפואי לבני משפחה [תיקון: תשל״ג־2, תשל״ז]
חבר־הכנסת לשעבר ובני משפחתו וכן בני המשפחה שהם שאיריו של חבר־הכנסת לשעבר, הזכאים לקצבה לפי החלטה זו, יהיו זכאים לשירותי טיפול וסיעוד רפואי באותם תנאים ובאותו היקף שזכאי להם חבר־הכנסת;
לענין סעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוגו של חבר־הכנסת, ילדו, לרבות ילד חורג וילד מאומץ, ונכדו שפרנסתו עליו, אם לא מלאו להם עשרים שנה, או אף שמלאו להם עשרים שנה, אך עקב ליקוי גופני או שכלי אינם מסוגלים לכלכל את עצמם ואין להם הכנסה כדי מחייתם.
מיסוי שירותים רפואיים [תיקון: תשע״ב]
75% מהמס המוטל בשל שירותים רפואיים לפי סעיפים 33 ו־33א ולפי סעיף 3 להחלטת שכר חברי הכנסת (תשלום בעד שירותים רפואיים) (ביטול), התשמ״ז–1987, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
החזרת מענקים [תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ה, תשנ״ח־2, תשס״ו־2]
חבר־הכנסת לשעבר שבחר להחזיר מענק לפי סעיף 6, יחזירו צמוד לשיעור העליה במשכורת חברי־הכנסת מיום קבלת המענק; ההחזרה תבוצע בין בתשלום אחד שישולם תוך חדשיים מהיום שבחר להחזיר את המענק, ובין בתשלומים חדשיים שווים שישולמו החל מתחילת החודש שלאחר החודש שבו בחר לעשות כן; כל אחד מהתשלומים, חוץ מהאחרון שבהם שבו ישולם העודף, לא יפחת מחמישית ממשכורתו החדשית בעת התשלום.
[תיקון: תשל״ה־2]
(בוטל).
חישוב תוספת היוקר [תיקון: תשל״ד־2]
על אף האמור ביתר הוראות החלטה זו, תחושב תוספת היוקר המשתלמת לזכאי לקצבה על פיה בהתאם לכללים הנהוגים לגבי גמלאות לעובדי המדינה.
שלילת תשלומים בשל הרשעה [תיקון: תשס״ח, תש״ע]
חבר הכנסת לשעבר שהורשע בעבירה פלילית, בתקופת כהונתו או לאחריה, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, לא ישולמו לו התשלומים וההטבות לפי סעיפים 6ג, , 29, 29א, 30, 31 ו־31א, או התשלומים וההטבות, למעט גמלאות, לפי סעיף 8 כנוסחו ערב ביטולו בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (תיקון), התשס״ב–2001, לפי העניין, מיום קביעת בית המשפט; ואולם, אם ניתן פסק דין חלוט שביטל את ההרשעה או שהוחלט בו שאין עם העבירה קלון, יהיה חבר הכנסת לשעבר זכאי לתשלומים ולהטבות לפי הסעיפים האמורים מיום שפסק הדין נעשה חלוט לגבי התקופה שמאותו יום; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות קביעה של בית המשפט שחבר הכנסת לשעבר ביצע את העבירה בלא הרשעה.
פרסום עדכון סכומים [תיקון: תשע״ה־2]
חשב הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים שהשתנו לפי סעיפים 29(א) ו־29א(א).
תחילה
תחילתה של החלטה זו ביום י״ז באב תשכ״ט (1 באוגוסט 1969).
השם [תיקון: תשל״א־2]
להחלטה זו ייקרא ”החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), התש״ל–1969“.


ט״ו באלול תשכ״ט (29 באוגוסט 1969)
  • ברוך אזניה
    יושב ראש ועדת הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.