החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)
החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) מתוך 
החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001
ק״ת תשס״א, 916, 909, 942, 1033; תשס״ב, 466, 822; תשס״ד, 126, 700, 722; תשס״ה, 199, 452, 600; תשס״ו, 335; תשס״ז, 408, 606, 682; תשס״ח, 252; תשס״ט, 115, 1249, 1250; תש״ע, 888, 1012, 1476; תשע״א, 152, 510, 693; תשע״ג, 1370; תשע״ד, 1738; תשע״ה, 1397, 1398, 1843, 1843, 1843, 1844, 1864; תשע״ו, 506, 510, 1111, 1482; תשע״ז, 950; תשע״ח, 208, 912, 1935, 2143, 2144, 2203, 2204; תשע״ט, 1782; תשפ״ב, 1259, 1732, 2138, 2906, 3135, 3136; תשפ״ג, 1054, 1092, 2142, 2142, 2145; תשפ״ד, 490.
עדכון סכומים: ק״ת תשס״ט, 920; תש״ע, 716; תשע״ב, 724; תשע״ג, 642; תשע״ד, 546; תשע״ה, 716; תשע״ח, 912; תשע״ט, 1916; תש״ף, 422; תשפ״ב, 1642; תשפ״ג, 880; תשפ״ד, 1282.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 16 ו־55 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994, מחליטה ועדת הכנסת לאמור:
תוכן עניינים
פרק א׳: שירותי תקשורת, עיתונים ודברי דואר
שירותי תקשורת [תיקון: [הודעות], תשע״ו]
(א)
הכנסת תממן לחבר הכנסת –
(1)
הוצאות התקנה חד פעמיות של קו טלפון אחד בדירה שבה מתגורר חבר הכנסת דרך קבע (להלן – הדירה), אם אין בה קו טלפון הרשום על שמו;
(2)
מכשיר פקסימילה, לפי אישור חשב הכנסת, הוצאות התקנה של קו טלפון בדירה לצורך שימוש במכשיר כאמור, וכן הוצאות אחזקתו של המכשיר, ביטוחו והשימוש בו;
(3)
הוצאות אחזקה ושימוש בשני קוי הטלפון כאמור בפסקאות (1) ו־(2); מימון הכנסת לפי פסקה זו יחול על הוצאות אלה בלבד: שירות שיחה מזוהה, שירות תא קולי, שיחות טלפון בארץ, שיחות טלפון לחו״ל, פקסימילה בארץ ולחוץ לארץ, וכן שיחות גוביינא מחו״ל ובלבד שחבר הכנסת הצהיר, בהתאם לטופס שבתוספת הראשונה, כי הן בוצעו למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת;
(3א)
שירותי אינטרנט בדירה, ובכלל זה תשתית וספק, בתנאים שיקבע חשב הכנסת;
(4)
(א)
מכשיר רדיו־טלפון־נייד (להלן – טלפון סלולרי) אחד, לפי אישור חשב הכנסת, ובלבד שיירשם על שמו של חבר הכנסת; מימון הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי כאמור ייעשה מתוך התקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי סעיף 27;
(ב)
מימון הכנסת כאמור בפסקת משנה (א) לטלפון סלולרי, ינתן עבור שיחות טלפון בלבד, לרבות שיחות בקו הטלפון הסלולרי האמור הנעשות ממכשיר קבוע המורכב ברכב, ואולם אם כלל חשבון הטלפון הסלולרי שיחות שבוצעו מחוץ לארץ, תממן הכנסת את השיחות רק אם הצהיר חבר הכנסת כי שהה במדינה ממנה בוצעו השיחות בעת ביצוען, בהתאם לטופס שבתוספת השניה;
(ג)
ניצל חבר הכנסת את כל תקציבו השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי סעיף 27, ושילמה הכנסת הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון הסלולרי עבורו, ינוכו משכרו ההוצאות העודפות שהכנסת נשאה בתשלומן.
(ב)
(1)
עם תחילת כהונתו, ימסור חבר הכנסת הודעה בכתב לחשב הכנסת בדבר מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (א); חל שינוי במספרי הטלפון, יעדכן חבר הכנסת את ההודעה.
(2)
חשב הכנסת ידאג לשיוך מספרי הטלפון שנמסרו לו לפי פסקה (1) לחברה המספקת שירותי טלפון בין־לאומיים, אשר זכתה במכרז למתן שירותים לכנסת או למשרדי הממשלה, ויודיע על כך לחבר הכנסת.
עיתונים
הכנסת תממן לחבר הכנסת מנוי על שני עיתונים יומיים המודפסים בישראל, לפי בחירתו.
דואר [תיקון: תשס״א־3, תשע״ו]
(א)
הכנסת תממן לחבר הכנסת, מתוך תקציבו השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי סעיף 27 –
(1)
משלוח דברי דואר ממשכן הכנסת הנושאים את שמו, למעט דבר דואר הנשלח 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת;
(2)
עד 750 מכתבים רגילים בשנה מחוץ למשכן הכנסת, במעטפות מבוילות שהונפקו לשם כך, ונושאות את שמו; חבר הכנסת אינו רשאי להעביר את מכסת המכתבים האמורה לחבר כנסת אחר.
(ב)
חבר הכנסת לא ישלח דברי דואר לפי סעיף קטן (א) אלא לשם מילוי תפקידו, והוא אינו רשאי לשלוח כאמור דברי דואר שמסר לו אדם או גורם אחר, לרבות מפלגתו, או בעבור מי מהם.
[תיקון: תשע״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג־4]
פרק א׳1: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשפ״ג־4]
בהחלטה זו –
”הוצאות מלון“ – הוצאות בעבור לינה בבית מלון, ארוחת בוקר ושירותים נוספים הניתנים על ידי בית המלון אגב הלינה;
”ועדה“ – ועדה מועדות הכנסת, לרבות ועדה לענינים מסוימים, ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדה משותפת או ועדת משנה;
”הוועדה הציבורית“ – כהגדרתה בסעיף 50 לחוק הכנסת;
”חוק הכנסת“ – חוק הכנסת, התשנ״ד–1994;
”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ.
[תיקון: תשפ״ג־4]
פרק ב׳: הוצאות שהיה בחוץ לארץ ובבתי מלון בישראל, שכר דירה, ביגוד, כלכלה ואירוח
תשלום בעבור נסיעה לחוץ לארץ בשליחות הכנסת [תיקון: תשע״א]
(א)
הכנסת תממן לחבר הכנסת היוצא לחוץ לארץ בשליחות הכנסת את הוצאות הטיסה והוצאות המלון, וכן תממן קצובת שהייה כמקובל לגבי עובדי המדינה לגבי המדינה שבה ישהה, לרבות במקרה שבו האירוח הוא על חשבון המארח.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הכנסת תממן ליושב ראש הכנסת היוצא לחוץ לארץ בשליחות הכנסת תשלומים אלה בעבור נסיעתו:
(1)
אם נסע בהזמנת יושב ראש פרלמנט או ראש מדינה זרה:
(א)
הוצאות טיסה והוצאות מלון בעבורו ובעבור בן זוגו המצטרף אליו;
(ב)
קצובת שהייה כאמור בסעיף קטן (א) בעבורו, ותוספת של 40% מהסכום האמור בעבור בן זוגו המצטרף אליו;
(2)
אם נסע שלא בהזמנה כאמור בפסקה (1) – את התשלומים המפורטים באותה פסקה בעבורו, וככל שהוא מצא כי יש צורך בצירוף בן זוגו לנסיעה במימון הכנסת – גם את התשלומים המפורטים באותה פסקה בעבור בן זוגו המצטרף אליו.
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
תשלום הוצאות מלון בישראל ליושב ראש הכנסת
הוצאות מלון בישראל של יושב ראש הכנסת ישולמו על ידי הכנסת –
(1)
בירושלים – כל עוד אין לו דירת שרד בירושלים או שדירתו הפרטית באזור ירושלים אינה משמשת גם כדירת שרד, כאמור בסעיף 6(ב) להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1986;
(2)
מחוץ לירושלים – לצורך מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת.
תשלום הוצאות מלון של ממלא מקום יושב ראש הכנסת
הוצאות מלון בירושלים של סגן יושב ראש הכנסת, אשר מקום מגוריו הקבוע איננו בירושלים ואשר לן בu לצורך מלוי תפקידו כממלא מקום יושב ראש הכנסת, ישולמו על ידי הכנסת.
תשלום הוצאות מלון לחבר הכנסת [תיקון: תשס״ז־2, תשס״ט, תשע״ה־6, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ב־4]
(א)
הוצאות מלון בירושלים של חבר הכנסת, אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים ואשר לן בו בלילה שבין שני ימי ישיבה רגילים, ישולמו על ידי הכנסת.
(ב)
(1)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), זכאי חבר הכנסת, שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות, להוצאות מלון בירושלים כאשר הוא נשאר ללון בה לרגל השתתפות בישיבה או בסיור של ועדה ביום שלפני יום ישיבה של מליאת הכנסת או ביום שלאחריה, או לרגל השתתפות בישיבותיה של ועדה, יום אחרי יום.
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות, ולא ניצל את מלוא זכאותו להוצאות מלון בירושלים לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי להוצאות מלון גם כאשר הוא נשאר ללון בירושלים ביום שלפני יום ישיבה של מליאת הכנסת או ביום שלאחריה, במקום לילות שבהם לא ניצל את זכאותו כאמור באותה שנה; זכאות לפי פסקה זו תהיה באישור מראש של חשב הכנסת, ולא ישולמו לחבר הכנסת הוצאות לפי פסקה זו עבור יותר משמונה לילות בשנה.
(ב1)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 140 ק״מ לפחות, זכאי להוצאות מלון בירושלים כאשר הוא נשאר ללון בה במוצאי שבת או ביום ראשון לשם השתתפות בישיבת ועדה ביום שלמוחרת, ובלבד שהישיבה נקבעה לשעה 10:00 לכל המאוחר, והוא השתתף בה החל מאותה השעה.
(ג)
המנהל הכללי של הכנסת רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, בכל עת, הוצאות מלון של חבר הכנסת, באופן חריג, אם הוכח להנחת דעתו שיש הצדקה ענינית לכך.
(ד)
(1)
מס הכנסה המוטל על חבר הכנסת לפי סעיף זה ולפי סעיף 12, יהיה על חשבון הכנסת.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מס הכנסה המוטל על חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים פחות מ־100 ק״מ, לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 12, לא יהיה על חשבון הכנסת.
(3)
על אף האמור בפסקה (2), מס הכנסה המוטל לפי סעיף קטן (א) על יושב ראש ועדה קבועה של הכנסת מבין הוועדות המנויות בסעיף 100 לתקנון הכנסת בלבד, שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים בין 50 ל־100 ק״מ, יהיה על חשבון הכנסת.
אופן תשלום הוצאות מלון
הוצאות מלון ישולמו על ידי הכנסת ישירות לבית המלון על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.
השתתפות בהוצאות שכר דירה [תיקון: תשס״ט, תשפ״ג־2, [הודעות]]
חבר הכנסת שמתקיימים בו כל אלה זכאי להשתתפות בתשלום הוצאות שכר דירה בירושלים ובסביבותיה, בסכום חודשי שלא יעלה על 4,600 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023; בשנת 2024, 4,754 ש״ח) –
(1)
יש לו מקום מגורים קבוע, שבו הוא ממשיך להתגורר גם בתקופת השכירות, ואשר אינו נמצא בירושלים ובסביבותיה;
(2)
הוא שוכר דירה בירושלים או בסביבותיה למגוריו בלבד, לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, והדירה לא תשמש בתקופת השכירות לכל מטרה אחרת;
(3)
הוא העביר לחשב הכנסת חוזה שכירות להנחת דעתו של החשב; בחוזה תיכלל הוראה בדבר אפשרות הפסקת השכירות אם יחדל השוכר לכהן בתפקידו;
(4)
הוא חתם על הצהרה, בנוסח המפורט בתוספת השניה 1.
תשלום הוצאות ביגוד
חבר הכנסת זכאי, לצורך רכישת ביגוד, לסכום שנתי כמקובל לגבי המנהלים הכללים במשרדי הממשלה, ובאותם תנאים.
תשלום הוצאות כלכלה [תיקון: [הודעות]]
(א)
לחבר הכנסת ישולם, לכסוי הוצאות כלכלתו, סכום של 79 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 119 ש״ח) בעד כל יום השתתפות בישיבת הכנסת או בישיבה או בסיור של ועדה.
(ב)
ליושב ראש הכנסת ישולם סכום של 1,966 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 3,023 ש״ח) לחודש, לכיסוי הוצאות כלכלתו.
(ג)
לממלא מקומו של יושב ראש הכנסת ישולם סכום של 79 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 119 ש״ח) ליום לכיסוי הוצאות כלכלתו בימים שבהם הוא ממלא תפקיד בכנסת שלא בתקופת כנסי הכנסת.
כיסוי הוצאות אירוח מחוץ לכנסת של יושב ראש הכנסת
הכנסת תממן ליושב ראש הכנסת את מלוא ההוצאות שהוצאו על אירוח מחוץ לכנסת, ובלבד שנתקיימו כל אלה –
(1)
האירוח הוא במסגרת מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת;
(2)
מספר האורחים בכל פעם לא יעלה על עשרה.
פרק ג׳: הוצאות רכב
תשלומים לבעלי רכב
חבר הכנסת הנוסע לצורך מילוי תפקידו ברכב הנמצא בבעלותו או ברשותו, והמשלם את מלוא הוצאות החזקתו, זכאי להחזר התשלומים לפי התעריפים המשולמים לעובדי מדינה בעלי רכב שירות, וכפוף לכללים האלה:
(1)
שיעור החזר ההוצאות יהיה בהתאם למקום מגוריו של חבר הכנסת, כמפורט להלן:
(א)
בעבור 2,000 ק״מ לחודש – אם מקום מגוריו בין רחובות לנתניה, בירושלים וסביבתה, ביהודה והשומרון;
(ב)
בעבור 2,500 ק״מ לחודש – אם מקום מגוריו דרומית לרחובות ועד באר שבע או צפונית לנתניה ועד חיפה;
(ג)
בעבור 3,000 ק״מ לחודש – אם מקום מגוריו דרומית לבאר שבע או צפונית לחיפה או במחוז הצפון;
(2)
מחבר הכנסת שלא נכח בכנסת ביום שמתקיימת בו ישיבת הכנסת ינוכה סכום השווה ל־1⁄25 מהסכום לו הוא זכאי לפי פסקה (1);
(3)
לחבר הכנסת שהשתתף בישיבת ועדה כהגדרתה בסעיף 5 או בסיור של ועדה כאמור ביום שבו מליאת הכנסת אינה מקיימת ישיבה, ישולם סכום נוסף בשיעור של 1⁄25 מהסכום לו הוא זכאי לפי פסקה (1);
(4)
חבר הכנסת לא יידרש לדווח על נסיעותיו;
(5)
החזר דמי הרישוי ודמי הביטוח יעשה לפי הוראות החשב הכללי, ואולם הבסיס לחישוב תשלומים אלה יהיה מכונית בסדר גודל של 1501–2000 סמ״ק, כאשר שיעור הביטוח לצרכי התשלום הוא בהתאם לחישוב השתתפות המדינה בביטוח מקיף של רכב עובד המדינה, בסכום המרבי שנקבע, כאשר הפרמיה בשקלים מחושבת לפי רכב שגילו שלש שנים;
(6)
התשלומים אשר יבוצעו על ידי חשב הכנסת לפי סעיף זה יהיו בהתאם להוראות למחזיקי רכב שירות בשירות המדינה.
כיסוי הוצאות מיוחדות ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון
על אף האמור בסעיף 16, ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ישולמו, לכסוי הוצאותיו המיוחדות לרגל תפקידו, הוצאות נסיעה בשיעור שנקבע בסעיף 16(1)(ג).
תשלומים בעבור העמדת רכב לרשות חבר הכנסת [תיקון: תשע״ו]
הועמד רכב לרשותו של חבר הכנסת בהתאם להוראות סעיף 13א(ד) לחוק החסינות, זכאי מי שהעמיד לרשותו את הרכב להחזר תשלומים בהתאם להוראות סעיף 16, למעט פסקה (5).
הצהרה
(א)
לא יבוצעו תשלומים לפי סעיפים 16 ו־17 אלא אם כן ניתנה הצהרה על ידי חבר הכנסת, בנוסח המפורט בתוספת השלישית.
(ב)
מי שהעמיד רכב לרשותו של חבר הכנסת כאמור בסעיף 18, זכאי להחזר תשלומים רק לאחר שחבר הכנסת חתם על הצהרה, בנוסח המפורט בתוספת הרביעית.
(ג)
חל שינוי באחד מן הפרטים המנויים בהצהרות לפי סעיף זה, יודיע חבר הכנסת על השינוי לחשב הכנסת.
החזר הוצאות נסיעה [תיקון: [הודעות]]
(א)
חבר הכנסת שאין ברשותו רכב זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום קבוע של 1,084 שקלים חדשים לחודש (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 1,667 ש״ח לחודש).
(ב)
מחבר הכנסת שלא נכח בכנסת ביום שמתקיימת בו ישיבת הכנסת, ינוכה סכום השווה ל־1⁄25 מהסכום לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א).
(ג)
לחבר־הכנסת שהשתתף בישיבת ועדה כהגדרתה בסעיף 5 או בסיור של ועדה כאמור ביום שבו מליאת הכנסת אינה מקיימת ישיבה, ישולם סכום נוסף בשיעור של 1⁄25 מהסכום לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א).
שימוש ברכב שהועמד על ידי הכנסת [תיקון: תשס״ה]
(א)
חבר הכנסת רשאי, לפי בחירתו, לקבל לשימושו רכב שתעמיד לרשותו הכנסת, על חשבונה, במקום הוצאות נסיעה והחזקת רכב לפי פרק זה.
(ב)
הוצאות החזקת הרכב שהועמד לרשות חבר הכנסת לפי סעיף זה ישולמו במלואן על ידי הכנסת.
(ג)
חבר הכנסת המשתמש ברכב שהעמידה לרשותו הכנסת לפי סעיף זה, זכאי להחזר הוצאות בעבור חניה שביצע לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת; ההחזר יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שבתוספת הרביעית 1.
תשלום בעד נסיעה בכביש אגרה ובנתיב מהיר [תיקון: תשס״ד, תשע״ה־5]
הכנסת תממן לחבר הכנסת תשלום בעד נסיעתו בכביש אגרה, וכמו כן, תממן לחבר הכנסת תשלום בעד נסיעתו בנתיב מהיר בעבור דמי נסיעה העולים על 15 שקלים חדשים, בהשתתפות עצמית של חבר הכנסת בסך של 15 שקלים חדשים, הכול ברכב שהעמידה הכנסת לרשותו של חבר הכנסת כאמור בסעיף 21 בלבד; הכנסת תתקשר בהסכם עם החברה המפעילה את כביש האגרה או את הנתיב המהיר באופן שיבטיח את תשלום התעריף הנמוך ביותר לנסיעה, בין באמצעות התקנת מכשיר בכלי הרכב ובין בדרך אחרת; התקנת מכשיר כאמור תיעשה על חשבון הכנסת והעברתו מן הרכב אסורה.
גילום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגון [תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ב]
(א)
מס הכנסה המוטל על יושב ראש הכנסת או על ראש האופוזיציה בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהכנסת מעמידה לרשות מי מהם לצורכי מיגון יהיה על חשבון הכנסת.
(ב)
בסעיף זה –
”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
(1)
שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות יושב ראש הכנסת או ראש האופוזיציה, בידי הכנסת, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
(2)
שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות רוב חברי הכנסת בידי הכנסת;
”שווי השימוש“ – כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987.
[תיקון: תשע״ז]
פרק ד׳: קרן השתלמות
[תיקון: תשס״ד־3]
(בוטל).
תשלומים לקרן השתלמות
לחבר הכנסת שהצטרף לקרן השתלמות ישולם, לשם העברה לקרן ההשתלמות, סכום של 7.5% מהשכר המשתלם לו על פי סעיפים 2 עד 4 להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1986 (להלן – השכר).
[תיקון: תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
פרק ה׳: תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית
מטרה [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
מטרתו של פרק זה לקבוע תקציב שנתי, אשר לו יהיה זכאי חבר הכנסת, לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים, לרבות קיום לשכה פרלמנטרית, הכל לשם מילוי תפקידו כנבחר ציבור; חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציב השנתי לתכלית זו בלבד, בזהירות הראויה ובהתאם לכללים ואמות המידה שנקבעו בפרק זה.
תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ו, תשפ״ב־6, תשפ״ג־4, [הודעות]]
(א)
חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסך 93,700 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2024, 106,280 ש״ח); חבר הכנסת ישתמש בתקציבו השנתי לפעילותו הפרלמנטרית והציבורית השוטפת למטרה כאמור בסעיף 26 בלבד, ולא ישתמש בו לצורכי מפלגתו או לצורכי התמודדותו בבחירות מקדימות.
(ב)
חבר הכנסת רשאי לשכור מתקציבו השנתי לשכה פרלמנטרית וכן משרד או חדר ישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי, והכול בהתאם להוראות סעיף 31; לענין זה, ”לשכה פרלמנטרית“ – משרד המשמש את חבר הכנסת לצורך קיום קשר עם הציבור, לפי הסכם בין חבר הכנסת לבין המשכיר, שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בפרק זה, לרבות שלט המציין כי זו לשכה פרלמנטרית של חבר הכנסת.
(ג)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף 32(א), חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציבו השנתי לצורך רכישת פריטים ושירותים כמפורט בתוספות השישית והשביעית בלבד, ואולם חבר הכנסת לא ירכוש ריהוט וציוד מתקציבו השנתי לאחר היום הקובע, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973; חשב הכנסת, באישור הועדה הציבורית, רשאי לאשר רכישת פריטים ושירותים נוספים.
ראו פריטים ושירותים נוספים שניתן לרכוש מהתקציב השנתי בנוסף לאמור בתוספת השישית ובתוספת השביעית, כפי שקבע חשב הכנסת באישור הוועדה הציבורית.
(ד)
חבר כנסת חדש זכאי לתוספת של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2024, 11,343 ש״ח) לתקציב השנתי, ב־12 החודשים הראשונים לכהונתו, ואם קיבל תוספת כאמור וחזר לכהן באותה כנסת, לא יקבלה שנית; לעניין זה, ”חבר כנסת חדש“ – מי שלא כיהן כחבר הכנסת ערב תחילת כהונתו.
(ה)
חבר הכנסת המכהן כנציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה, זכאי לתוספת של 30,626 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023; בשנת 2024, 31,650 ש״ח) לתקציב השנתי שתשמש רק לקבלת ייעוץ בקשר לחברותו בוועדה, מיועץ שהוא משפטן; חבר הכנסת רשאי לשלם ליועץ כאמור גם מתקציבו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד).
זכאות חבר הכנסת לחלק יחסי מהתקציב השנתי [תיקון: תשפ״ב־6]
(א)
החל חבר הכנסת לכהן במהלך שנת כספים או חדל לכהן במהלכה, יהיה זכאי באותה שנת כספים לחלק היחסי מן התקציב השנתי כאמור בסעיף 27(א), בהתאם לתקופת כהונתו באותה שנה.
(ב)
החל חבר הכנסת לכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים במהלך שנת כספים או חדל לכהן בוועדה במהלכה יהיה זכאי באותה שנת כספים לחלק היחסי מהתוספת לתקציב השנתי כאמור בסעיף 27(ה), בהתאם לתקופת כהונתו באותה שנה.
תקציב שר וסגן שר [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ו־4, [הודעות]]
על אף הוראות סעיף 27, שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת או שכהונתו בכנסת נפסקה לפי הוראות סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת, זכאי לתקציב שנתי בהתאם להוראות פרק זה בסך של 53,300 שקלים חדשים (מתואם ליוני 2016; בשנת 2024, 60,456 ש״ח), ושר שאינו חבר הכנסת – לתקציב שנתי בסך של 5,040 שקלים חדשים (נכון לשנת 2016; בשנת 2024, 5,717 ש״ח) שבו יוכל להשתמש לצורכי דואר לפי סעיף 3 בלבד.
זכאות שר וסגן שר לחלק יחסי מהתקציב השנתי
מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים או חדל לכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים, יחולו באותה שנת כספים הוראות אלה:
(1)
מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר עד יום 30 ביוני – יהיה זכאי למחצית התקציב השנתי לו היה זכאי לפי סעיף 27, לפי הענין, בתוספת מחצית התקציב השנתי לו הוא זכאי לפי סעיף 29;
(2)
מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר ביום 1 ביולי או לאחריו – יהיה זכאי לחלק היחסי של התקציב השנתי לו היה זכאי כחבר הכנסת לפי סעיף 27, לפי הענין, בתוספת החלק היחסי של התקציב השנתי לו הוא זכאי לפי סעיף 29;
(3)
חדל חבר הכנסת לכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים – יחולו הוראות פסקה (2);
(4)
שכירת לשכה פרלמנטרית [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־2, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ו, תשפ״ג־4]
(א)
לא ישכור חבר הכנסת לשכה פרלמנטרית אלא לאחר שהודיע לחשב הכנסת על רצונו לעשות כן והתקיימו כל אלה:
(1)
הונפק לו חוזה שכירות אחיד על ידי חשב הכנסת;
(2)
טיוטת חוזה השכירות אושרה על ידי הועדה לבדיקת חוזים; לענין זה, ”הועדה לבדיקת חוזים“ – ועדה בת שלושה חברים, שהם המנהל הכללי של הכנסת, חשב הכנסת ונציג היועץ המשפטי לכנסת;
(3)
חוזה השכירות נחתם בין חבר הכנסת לבין המשכיר.
(ב)
חבר הכנסת יגיש לחשב הכנסת את טיוטת החוזה טרם כניסתו למושכר, בצירוף הצהרה כי לא מתקיימות במושכר המגבלות האמורות בסעיף קטן (ד), בהתאם לטופס שבתוספת החמישית.
(ג)
(בוטל).
(ד)
הועדה לבדיקת חוזים לא תאשר את חוזה השכירות –
(1)
אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין;
(2)
אם שירותי המשרד ניתנים באמצעות קרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה של מי מהם;
(3)
אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי מפלגתו;
(4)
אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי גוף שגם בו הוא מכהן;
(5)
אם דמי השכירות שדורש המשכיר הם בלתי סבירים או בלתי מקובלים;
(6)
אם יש בניהול לשכה פרלמנטרית במשרד, כדי לעורר חשש לניגוד ענינים או לקבלת טובת הנאה על ידי חבר הכנסת;
(7)
אם באותה קומת בנין יש יותר מלשכה פרלמנטרית אחת של חבר הכנסת מאותה סיעה.
(ה)
נכנס חבר הכנסת למושכר בטרם אושר חוזה השכירות על ידי הועדה לבדיקת חוזים, לא יקבל מימון בעבור התקופה שקדמה למועד מתן האישור, אלא אם כן אישרה ועדת הכנסת, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בהחלטתה, מימון בעבור התקופה האמורה, כולה או חלקה.
(ו)
הוראות סעיף זה יחולו גם על שכירת משרד או חדר ישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הוראות סעיפים קטנים (א)(1) ו־(ד)(7) לא יחולו.
רכישת ריהוט וציוד [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ו, תשפ״ג־3]
(א)
רכישת ריהוט וציוד ללשכה פרלמנטרית וללשכתו של חבר הכנסת במשכן הכנסת במסגרת התקציב השנתי לפי סעיף 27, תיעשה מבין הפריטים המנויים בתוספת השביעית בלבד.
(ב)
רכישה לפי סעיף קטן (א) תבוצע על ידי הכנסת, לפי בקשת חבר הכנסת, מתוך רשימה של ריהוט וציוד שיקבע חשב הכנסת, בהתאם למקובל בהתקשרויות של הכנסת עם ספקים; כן רשאי חבר הכנסת לרכוש ריהוט וציוד הנמצאים במחסן הכנסת, במחיר שיקבע חשב הכנסת.
(ג)
ריהוט וציוד שנרכשו לפי סעיף זה ולפי סעיף 1 הם רכוש הכנסת, ויוחזרו לכנסת עם סיום כהונתו של חבר הכנסת, או עם פינוי הלשכה הפרלמנטרית, או במועד מוקדם יותר לפי בקשת חבר הכנסת.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), חבר הכנסת רשאי לרכוש עם סיום כהונתו כחבר הכנסת את הריהוט והציוד שעליו להחזיר לכנסת, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכנסת; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי בעד פחת לפי פקודת מס הכנסה.
הגבלה על רכישה [תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ג־4]
(א)
לא יקבל חבר הכנסת משרד, ציוד או ריהוט בלא תמורה או בתמורה נמוכה באופן בלתי סביר מהתמורה המקובלת, אלא אם כן הוכיח כי אין בכך משום קבלת טובת הנאה או חשש לניגוד עניינים.
(ב)
חבר הכנסת לא יעשה שימוש בתקציבו השנתי לרכישה של פריטים ושירותים, לשכירות של משרד או של לשכה פרלמנטרית או לכל תשלום אחר מקרוב משפחתו, מקרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי, מתאגיד שבבעלות קרוב משפחה של מי מהם, או משותף או מעובד של קרוב משפחה של מי מהם.
(ג)
חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, רשאי להתיר במקרים חריגים שימוש בתקציב השנתי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), אם חבר הכנסת הוכיח צורך מיוחד בכך.
העסקת עובדים [תיקון: תשע״ו, [הודעות], תשפ״ג־4]
(א)
חבר הכנסת רשאי להעסיק בלשכתו הפרלמנטרית עובדים המועסקים על ידי קבלן כוח אדם, או לקבל שירותי משרד מאת קבלן כוח אדם או מאת מי שהוא עוסק מורשה, ובלבד שלא יעסיק עובד שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי.
(ב)
סך כל ההוצאה על העסקת עובדים בלשכה פרלמנטרית לא יעלה על 4,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2001; בשנת 2023, 5,951 ש״ח) ברוטו לחודש שימומנו מהתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית.
[תיקון: תשס״ד־2]
(בוטל).
חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ו]
(א)
חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד המשמש אותו גם כלשכה פרלמנטרית, לא יהיה רשאי להשתמש בתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית להוצאות הקשורות, במישרין או בעקיפין, למשרד שהועמד לרשותו על ידי מפלגתו, אלא לצורך רכישת שירותי משרד בלבד.
(ב)
הלשכה הפרלמנטרית תשמש לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, ולא תשמש מטה מפלגה או לצורך פעילות המפלגה.
לשכה פרלמנטרית בביתו של חבר הכנסת [תיקון: תשע״ו]
חבר הכנסת המקיים לשכה פרלמנטרית בדירת מגוריו אינו זכאי להשתמש בתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית להוצאות הקשורות ללשכה זו, במישרין או בעקיפין.
צבירת תקציב [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ו, תשפ״ב־6, [הודעות]]
(א)
חבר הכנסת אשר לא הוציא את מלוא סכום התקציב השנתי העומד לרשותו לפי סעיף 27(א) או 29 עד תום שנת הכספים, זכאי, כל שנה, להעביר לשנה שלאחר מכן סכום שלא יעלה על 12,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2004; בשנת 2024, 13,611 ש״ח), במשך כל תקופת כהונתה של אותה כנסת, ולעניין חבר כנסת חדש כאמור בסעיף 27(ד) – סכום שלא יעלה על 22,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2024, 24,954 ש״ח), ב־12 החודשים הראשונים לכהונתו ובתקופת כהונתה של אותה כנסת; התוספת לתקציב השנתי כאמור בסעיף 27(ה) לא תועבר משנה לשנה אף אם לא נוצלה במלואה.
(ב)
חבר הכנסת לא יהיה זכאי להעביר יתרה כספית כלשהי לפי פרק זה מכנסת יוצאת לכנסת שלאחריה.
ביצוע תשלומים [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ז־2, תשס״ט־2, [הודעות]]
(א)
חבר הכנסת לא יוציא הוצאה מהתקציב השנתי העומד לרשותו לפי פרק זה אלא אם כן אושרה מראש על ידי חשב הכנסת; שילם חבר הכנסת לספק בטרם אושרה הוצאה כאמור, לא יקבל החזר בעבור אותה הוצאה.
(ב)
לא יאשר חשב הכנסת הוצאה מהתקציב השנתי לפי פרק זה, אלא אם כן הוצגה בפניו חשבונית מס מהספק; לענין זה, ”חשבונית מס“ – כמשמעותה בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, כשהיא חתומה גם על ידי חבר הכנסת.
(ג)
אישר חשב הכנסת הוצאה כאמור בסעיף קטן (ב), יעביר את הסכום הנקוב בחשבונית המס ישירות לספק.
(ד)
חשב הכנסת רשאי שלא לאשר הוצאה מהתקציב השנתי העומד לרשות חבר הכנסת אם נוכח שההוצאה אינה לצורך המטרה האמורה בסעיף 26 או שהיא גבוהה באופן בלתי סביר.
(ד1)
התשלום לחבר הכנסת בעבור רכישת ציוד משרדי לא יעלה על סכום שקבע חשב הכנסת, בהתאם למחיר שמשלמת הכנסת בהתקשרויותיה עם ספקים לציוד דומה או לפי מחיר סביר אחר שיקבע.
(ה)
(1)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא יחולו על הוצאה בסכום שאינו עולה על 2,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2007; בשנת 2024, 2,744 ש״ח).
(2)
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על רכישה דרך האינטרנט, ובלבד שאושרה מראש בידי חשב הכנסת; חשב הכנסת יחזיר לחבר הכנסת את סכום הרכישה כנגד הצגת אסמכתה על התשלום.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הוצאות לתשלום ארנונה, חשמל, מים, טלפון, ועד בית וגז.
דיווח
(א)
חשב הכנסת יגיש לחבר הכנסת, בתוך חודש מתום שנת הכספים, דוח מפורט על רכישותיו והוצאותיו מהתקציב השנתי לפי החלטה זו.
(ב)
חבר הכנסת יאשר את הדו״ח כאמור בסעיף קטן (א) או יעיר את הערותיו בתוך 15 ימים מיום קבלתו; לא אישר חבר הכנסת את הדוח או לא התקבלו הערות בתוך התקופה האמורה, יראו את הדוח כנכון.
(ג)
דוחות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו פתוחים לעיון הציבור, ויוצגו בספריית הכנסת ובאתר האינטרנט של הכנסת.
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
פרק ה1: יועצים פרלמנטריים
זכאות ליועצים פרלמנטריים [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד, תשע״ו־2]
לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, תממן הכנסת בעבור חבר הכנסת העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים.
מעמד [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
היועץ הפרלמנטרי הוא עובדו של חבר הכנסת ולא של הכנסת, והוא חב לחבר הכנסת ולו בלבד חובת נאמנות כעובד למעבידו, על כל הנגזר מחובת נאמנות זו.
תנאי העסקה [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
(א)
היועץ הפרלמנטרי ייבחר על ידי חבר הכנסת לפי שיקול דעתו; חבר הכנסת הוא שיקבע את מועד תחילת עבודת היועץ הפרלמנטרי אצלו וסיומה ואת המטלות שיבצע, והוא יפקח על עבודת היועץ, בהיותו מעבידו היחיד.
(ב)
היועץ הפרלמנטרי יועסק במשרה מלאה ויעמוד לרשותו של חבר הכנסת בימים ובשעות שחבר הכנסת יקבע.
(ג)
שכר היועץ הפרלמנטרי, תשלומי חובה על פי דין ותשלומים אחרים, ישולמו לו על ידי חבר הכנסת המעסיק, באמצעות הכנסת, והכל לפי פרק זה ובכפוף למילוי תנאיו.
מהות התפקיד [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
היועץ הפרלמנטרי יסייע לחבר הכנסת במילוי תפקידו בלבד, ולא יועסק על ידו לצרכים אחרים.
חוזה העסקה [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
חבר הכנסת יעביר לחשב הכנסת, עם תחילת העסקת היועץ הפרלמנטרי וכן עד ה־31 בדצמבר של כל שנה, חוזה העסקה, חתום בידי חבר הכנסת ובידי היועץ הפרלמנטרי, וזאת כתנאי להעברת שכר ותשלומים אחרים ליועץ.
סייג להעסקה [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד, תשפ״ג־4]
חבר הכנסת לא יעסיק יועץ פרלמנטרי שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי.
[תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו, תשע״ד]
(בוטל).
יועץ פרלמנטרי נוסף [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ח, תשס״ט־3, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ח־5, תשפ״ב־2]
(א)
אלה זכאים להעסיק יועץ פרלמנטרי רביעי:
(1)
(נמחקה);
(2)
יושב ראש הכנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת שמונה עשר חודשים לפחות או מלוא תקופת כהונתה של הכנסת, המכהן כחבר הכנסת, בתקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחר ליושב ראש וכן בתקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה;
(3)
יושב ראש ועדה קבועה של הכנסת מבין הוועדות המנויות בסעיף 100 לתקנון הכנסת בלבד;
(4)
יושב ראש ועדה לעניין מסוים שהוקמה לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת, למעט ועדה שתקופת כהונתה הוגבלה בהחלטת הכנסת על הקמתה;
(5)
יושב ראש הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה; הסיעה שראש הממשלה חבר בה והסיעה שראש האופוזיציה חבר בה יודיעו ליושב ראש הכנסת על זהות יושב ראש הקואליציה ועל זהות מרכז סיעות האופוזיציה, לפי העניין, לאחר כינון הממשלה; לעניין זה, כהונתם של ממלאי תפקידים אלה תחל עם מסירת ההודעה ותסתיים עם מסירת הודעה על סיום כהונתם או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, לפי המוקדם;
(6)
חבר הכנסת שיועצו הפרלמנטרי חלה במחלה קשה שאינה מאפשרת לו לבצע את עבודתו באופן רגיל, לאחר שקיבל אישור מראש מאת הוועדה הציבורית ולתקופה שתקבע; העסקה לפי פסקה זו תיעשה במקרים חריגים בלבד.
(א1)
(פקע).
(ב)
(בוטל).
שכר [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ד, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5]
(א)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) –
(1)
שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי יהיה 9,222 שקלים חדשים (נכון לשנת 2023), והוא יקבל תוספת ותק של 4% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כיועץ פרלמנטרי, עוזר, יועץ או עובד במשרת אמון אצל שר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי, או מנהל של יחידת סמך או של תאגיד שהוקם בחוק, עובד הכנסת שעסק בתוקף עבודתו בפועל בעניינים מקצועיים שמהותם העבודה הפרלמנטרית או עובד בצוות פרלמנטרי כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;
(2)
שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי שמתקיים בו אחד מאלה, על סמך אישורים שהגיש לחשב הכנסת, יהיה 10,069 שקלים חדשים (נכון לשנת 2023), והוא יקבל תוספת ותק של 4% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כאמור בפסקה (1):
(א)
הוא בעל תואר אקדמי מוכר של מוסד להשכלה גבוהה;
(ב)
הוא בעל הסמכה לרבנות לפי אישור הרבנות הראשית לישראל או למד תכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל 18;
(ג)
הוא בעל ניסיון מצטבר של ארבע שנים מלאות לפחות, בעבודה באחד או יותר מהתפקידים כאמור בפסקה (1);
(3)
על אף האמור בפסקה (2), שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי בעל תואר שני או שלישי, יהיה 10,597 שקלים חדשים (נכון לשנת 2023), והוא יקבל תוספת ותק של 5% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כאמור בפסקה (1);
(4)
יועץ פרלמנטרי יקבל תוספת ותק לשכרו החודשי בשיעור של 1% מהשכר הבסיסי כאמור בפסקאות (1) עד (3) בעבור כל שנת עבודה מלאה שבה עסק לפני תחילת עבודתו כיועץ פרלמנטרי בעיסוק שאינו מנוי בפסקה (1); הוותק לחישוב התוספת ייקבע בהתאם לכללי ההכרה בוותק המקובלים בשירות המדינה בדירוג המינהלי או בדירוג המח״ר לבעלי תואר אקדמי או למי שמתקיים בו האמור בפסקה (2)(ב), ולרבות עבודה כעיתונאי לגבי תקופה שבה נשא תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית; הוועדה הציבורית רשאית להכיר גם במקצועות נוספים לעניין ותק כאמור.
(ב)
סך תוספות הוותק לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על 60% מהשכר החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי כאמור באותן פסקאות.
(ג)
תוספת הותק כאמור בסעיף קטן (א) תשולם ליועץ הפרלמנטרי לפי שכרו הבסיסי בעת התשלום.
(ד)
השכר הבסיסי של היועץ הפרלמנטרי יתעדכן בהתאם להסכמי השכר והסכמי המסגרת החלים על כלל עובדי המדינה, ומענק המשולם לפי הסכמים כאמור לרוב עובדי המדינה ישולם, בכפוף לתנאי הזכאות לו ולכללים באשר לאופן חישובו, גם ליועץ פרלמנטרי.
(ה)
השכר הבסיסי, תוספת הוותק ותוספות לפי סעיף קטן (ד) יהוו יחד את שכרו הקובע של היועץ הפרלמנטרי.
(ו)
(נמחק).
החזר הוצאות ותשלומים אחרים [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ז־3, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, [הודעות]]
(א)
נוסף על השכר לפי סעיף 40ט, רשאית הכנסת לממן בעבור חבר הכנסת ליועץ הפרלמנטרי החזר הוצאות ותשלומים אחרים כמפורט להלן:
(1)
השתתפות בהוצאות שימוש במכשיר רדיו־טלפון־נייד בסכום החודשי הנקוב בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס״ב–2002;
(2)
השתתפות בהוצאות נסיעה, כלכלה ולינה בסכומים שלהלן בהתאם למרחק שבין משכן הכנסת לבין מקום מגוריו הקבוע:
(א)
עד 100 ק״מ – 1,845 שקלים חדשים בחודש (מתואם ליולי 2022; בשנת 2024, 1,939 ש״ח);
(ב)
מעל 100 ק״מ עד 150 ק״מ – 2,255 שקלים חדשים בחודש (מתואם ליולי 2022; בשנת 2024, 2,370 ש״ח);
(ג)
מעל 150 ק״מ – 2,293 שקלים חדשים בחודש (מתואם ליולי 2022; בשנת 2024, 2,693 ש״ח);
(3)
השתתפות בהוצאות לינה בירושלים של יועץ פרלמנטרי, אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, שתשולם כנגד חשבוניות או קבלות בסכום שלא יעלה על 400 שקלים חדשים ללילה (נכון לשנת 2018), או סכום גבוה יותר שיקבע חשב הכנסת בשל מחסור זמני במקום לינה, או בהתאם לשינויים בעלות הלינה, ובלבד שמתקיים אחד מתנאים אלה:
(א)
הלינה היא בלילה שבין שני ימי ישיבות של מליאת הכנסת, ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות;
(ב)
ישיבת הכנסת או ישיבת ועדה מועדות הכנסת שבה השתתף חבר הכנסת המעסיק את היועץ הפרלמנטרי הסתיימה אחרי השעה 23:00, ולמחרת היום מתקיימת במשכן הכנסת ישיבה של הכנסת או של ועדה שבה משתתף חבר הכנסת כאמור; לעניין זה יראו את שעת סיום הישיבה כשעה שעליה הודיע מראש מזכיר הכנסת לחברי הכנסת ולחשב הכנסת, אם הודיע, אף אם הישיבה הסתיימה בפועל לפני השעה הנקובה לעיל;
(ג)
היועץ הפרלמנטרי נדרש להישאר עם חבר הכנסת במשכן הכנסת, ביום שבו התקיימה ישיבה של הכנסת או של ועדה שבה השתתף חבר הכנסת, עד שעה מאוחרת שבה, בהתאם לקביעת חשב הכנסת, אין תחבורה ציבורית סדירה למקום מגוריו של היועץ;
(ד)
לינת יועץ פרלמנטרי אחד בלבד שמעסיק חבר הכנסת הלן בירושלים לפי הוראות סעיף 10 המפורטות להלן, כפי שיודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1)
היועץ הפרלמנטרי נדרש ללון בירושלים בשל לינת חבר הכנסת בירושלים עקב השתתפותו בישיבה או בסיור של ועדה כאמור בסעיף 10(ב)(1), ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות;
(2)
היועץ הפרלמנטרי נדרש ללון בירושלים במוצאי שבת או ביום ראשון בשל לינת חבר הכנסת בירושלים עקב השתתפותו בישיבת ועדה ביום שלמוחרת כאמור בסעיף 10(ב1), ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות וסמוך למקום מגוריו של חבר הכנסת;
(4)
קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לפי בחירת היועץ הפרלמנטרי בשיעורים המקובלים לגבי כלל עובדי המדינה; הפרשות אלה ישמשו גם לכיסוי חבותו של חבר הכנסת לפיצויי פיטורים, ככל שיגיעו ליועץ הפרלמנטרי, ויבוצעו על פי אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
(5)
תשלום שנתי עבור ביגוד בסכום של 2,095 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 2,376 ש״ח), שישולם באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
(6)
תשלומים לקרן השתלמות, בשיעור של 7.5% מהשכר הקובע כמשמעותו בסעיף 40ט(ה), לפי בקשת היועץ הפרלמנטרי, שתוגש לקרן ההשתלמות באמצעות חשב הכנסת, ובלבד שהיועץ הסכים להעביר לקרן ההשתלמות 2.5% משכרו הקובע;
(7)
דמי הבראה, לפי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה;
(8)
דמי מחלה כחוק;
(9)
דמי חופשה שנתית כחוק;
(10)
שי לחג, בסמוך לראש השנה ולפסח, בכסף או בשווה כסף, בסכום שנתי של 415 שקלים חדשים;
(11)
תוספת מעונות (זכויות הוריות), כפי שהיא משולמת לעובדי המדינה;
(12)
(א)
מענק בעד השתתפות בקורס ליועצים פרלמנטריים מטעם הכנסת; בעד נוכחות מלאה בשמונה מפגשים בקורס הכולל עשרה מפגשים יינתן מענק של 5,000 שקלים חדשים, ובעד נוכחות מלאה בחמישה עד שבעה מפגשים בקורס כאמור – מחצית הסכום האמור;
(ב)
מענק ישולם ליועץ פרלמנטרי פעם אחת בלבד, אף אם שולמה רק מחציתו, ובעד השתתפות בקורס אחד בלבד, בכל תקופות עבודתו בתפקיד יועץ פרלמנטרי, עם שכר החודש שלאחר החודש שבו הסתיים הקורס, ובלבד שהיועץ הפרלמנטרי משמש בתפקידו במועד התשלום;
(ג)
הוועדה הציבורית רשאית לקבוע סכומים שונים מהאמור בפסקת משנה (א) אם מתכונת הקורס שונתה באופן מהותי;
(ד)
על אף האמור בפסקה זו, במקרה שבו התעורר ספק בדבר התקיימות התנאים למתן מענק, רשאית הוועדה הציבורית להחליט כי יועץ פרלמנטרי יקבל מענק, בסכום שתקבע, אף אם לא התקיימו בו כל התנאים כאמור.
(ב)
(1)
כל התשלומים המפורטים בסעיף 40ט ובסעיף קטן (א) יחויבו במס הכנסה כדין בידי המקבל.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מס הכנסה המוטל לפי סעיף קטן (א)(3) יהיה על חשבון הכנסת.
(ג)
יועץ פרלמנטרי יודיע בכתב לחשב הכנסת בלא דיחוי על כל שינוי במקום מגוריו הקבוע.
(ד)
לעניין חישוב המרחק בין משכן הכנסת למקום מגוריו של היועץ הפרלמנטרי, לשם החזר הוצאות ותשלומים לפי סעיף זה, לא יובאו בחשבון כבישי אגרה.
מימון חבות חבר הכנסת [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
הכנסת תממן בעבור חבר הכנסת כל חבות חוקית שתוטל עליו בשל היותו מעסיקו של היועץ הפרלמנטרי.
היתר כניסה [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
היועץ הפרלמנטרי יקבל היתר כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968.
הפסקת העסקה [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
(א)
העסקתו של יועץ פרלמנטרי תופסק באחד מאלה:
(1)
חבר הכנסת המעסיק חדל לכהן בתפקידו, או מונה לשר או לסגן שר;
(2)
הסתיימה העסקת היועץ בין ביוזמת היועץ ובין ביוזמת חבר הכנסת.
(ב)
חבר הכנסת יודיע בכתב לחשב הכנסת על הפסקת ההתקשרות עם היועץ הפרלמנטרי, עם היוודע השינוי במעמדו של חבר הכנסת או עם מסירת ההודעה על סיום ההעסקה, לפי הענין.
עיסוק נוסף [תיקון: תשע״ד]
(א)
יועץ פרלמנטרי לא יעסוק בעיסוק נוסף, בשכר או שאינו בשכר, שאינו הולם את מעמדו של יועץ פרלמנטרי או שמונע ממנו לשמש בתפקידו כיועץ פרלמנטרי במשרה מלאה.
(ב)
יועץ פרלמנטרי המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר לא יעשה כן אלא לאחר שחבר הכנסת המעסיק אותו אישר זאת בכתב, ולאחר שהיועץ המשפטי לכנסת אישר בכתב כי העיסוק אינו מעורר חשש לניגוד עניינים.
(ג)
שכרו של יועץ פרלמנטרי מעיסוק נוסף בשנה לא יעלה על מחצית משכרו הקובע כמשמעותו בסעיף 40ט(ה) ששולם לו באותה שנה, ואם הועסק כיועץ פרלמנטרי בחלק מהשנה – על מחצית משכרו הקובע כאמור בחודשי העסקתו על ידי חבר הכנסת; על אף האמור, הוועדה הציבורית רשאית להחליט כי יועץ פרלמנטרי רשאי לקבל שכר גבוה יותר מעיסוק נוסף, כפי שתקבע.
(ד)
יועץ פרלמנטרי המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר יעביר לחשב הכנסת את אישור חבר הכנסת המעסיק, אישור היועץ המשפטי לכנסת והודעה בדבר שכרו מהעיסוק הנוסף, כאמור בסעיף זה.
יועץ פרלמנטרי מחליף בתקופת שירות מילואים [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ה־4]
(א)
חבר הכנסת שיועצו הפרלמנטרי משרת בשירות מילואים רשאי להעסיק במקומו, בתקופת ההיעדרות מהעבודה בשל שירות המילואים, יועץ פרלמנטרי מחליף, לתקופה שלא תפחת משבעה ימים רצופים.
(ב)
חשב הכנסת יורה על תנאי העסקתו של יועץ פרלמנטרי מחליף, ורשאי הוא להורות על תנאים החורגים מהוראות פרק זה, ובלבד שהיועץ הפרלמנטרי המחליף יהיה זכאי לשכר קובע לפי הוראות סעיף 40ט בעד תקופת העסקתו.
(ג)
חבר הכנסת יעביר לחשבות הכנסת בהקדם האפשרי את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת תגמול מהמוסד לביטוח לאומי בעד ימי השירות במילואים של יועצו הפרלמנטרי; לא העביר חבר הכנסת את המסמכים כאמור, יפחית חשב הכנסת את התשלומים המשולמים ליועץ הפרלמנטרי המחליף מהתקציב השנתי העומד לרשותו של חבר הכנסת לפי פרק ה׳.
פרק ו׳: חופשה ליושב ראש הכנסת
חופשה ליושב ראש הכנסת
יושב ראש הכנסת זכאי לחופשה של עשרים ושישה ימי עבודה בשנה; לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום עשרים ושישה הימים חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה שלמה.
צבירת חופשה
יתרת חופשה של יושב ראש הכנסת שלא נוצלה, ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל; לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום עשרים הימים חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה שלמה.
פדיון חופשה
יושב ראש הכנסת אשר חדל לכהן כיושב ראש הכנסת, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון חופשה.
פרק ז׳: הענקות ותשלומים לראש האופוזיציה
שירותי תקשורת [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
נוסף על האמור בסעיף 1(א)(4), זכאי ראש האופוזיציה, כמשמעותו בסעיף 11 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994 (להלן – ראש האופוזיציה), למימון הוצאות רכישה, אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי שיהיה רשום על שם עוזרו הבכיר כאמור בסעיף 49ב.
עיתונים
נוסף על האמור בסעיף 2, זכאי ראש האופוזיציה למימון מנוי על עיתון יומי אחד נוסף, המודפס בישראל.
[תיקון: תשע״ו]
(בוטל).
הוצאות שהיה בחוץ לארץ [תיקון: תשע״ד]
(א)
כפוף לאמור בסעיף 6, זכאי ראש האופוזיציה למימון הכנסת של הוצאות שהייתו בחוץ לארץ, לצורך מילוי תפקידו כראש האופוזיציה, לתקופה שאינה עולה על 10 ימים בשנה; הוראה זו תחול גם על עוזר או יועץ פרלמנטרי אחד של ראש האופוזיציה אשר נלווה לנסיעתו לחוץ לארץ.
(ב)
לא ימומנו ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן הגיש ראש האופוזיציה, לגבי כל נסיעה, דו״ח לחשב הכנסת על משך תקופת השהיה בחוץ לארץ, ומטרת הנסיעה.
תקציב שנתי [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ו]
ראש האופוזיציה זכאי לתקציב שנתי, בסכום הגבוה ב־15% מהסכום האמור בסעיף 27(א).
הוצאות כיבוד ואירוח [תיקון: [הודעות]]
הכנסת תממן לראש האופוזיציה הוצאות שהוצאו על ידו לאירוח, בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2001; בשנת 2024, 30,756 ש״ח לשנה), ובלבד שהצהיר כי האירוח הוא במסגרת מילוי תפקידו כראש האופוזיציה.
הוצאות מיגון [תיקון: תשס״א]
הכנסת תממן את הוצאות האבטחה והמיגון של ראש האופוזיציה, כפי שיקבעו שירותי הביטחון.
עוזר בכיר [תיקון: תשס״ח, תשפ״ד]
(א)
נוסף על זכאותו לפי פרק ה1, זכאי ראש האופוזיציה לעוזר בכיר במשרה מלאה, שייבחר על ידיו ויהיה עובד הכנסת המועסק במשרת אמון.
(ב)
ראש האופוזיציה יקבע את מועד תחילת עבודת העוזר הבכיר אצלו וסיומה, ואת המטלות שיבצע; עם סיום כהונתו של ראש האופוזיציה בתפקידו, תחדל העסקתו של העוזר הבכיר, אלא אם כן ראש האופוזיציה החדש יבקש להמשיך את העסקתו.
(ג)
העוזר הבכיר יועסק בדרגה 150 בדירוג עוזרים בכירים בלשכת שר (דירוג 864), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה.
(ד)
לעניין מימון עבור הצטרפות העוזר הבכיר לנסיעת ראש האופוזיציה לחוץ לארץ, בהזמנה או במימון של גורם ציבורי, יחולו הוראות סעיף 14א(ח) לכללי האתיקה לחברי הכנסת, כפי שהן חלות על מימון עבור הצטרפות יועץ פרלמנטרי, לרבות לעניין מימון על ידי מפלגתו של ראש האופוזיציה; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 47(א), או מהוראות סעיף 14א(ח) האמור לעניין צירוף יועץ פרלמנטרי לנסיעה לחוץ לארץ.
סייג
הוראות פרק זה לא יחולו על ראש האופוזיציה שזכאי לשירותים דומים מאוצר המדינה, למשך תקופת זכאותו כאמור.
[תיקון: תשס״ב]
פרק ז1: הענקות ותשלומים שונים
לימודי שפה [תיקון: תשס״ב, [הודעות]]
(א)
חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי של 3,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2001; בשנת 2024, 4,582 ש״ח), לצורך לימודי שפה שאינה שפת אימו, וכן לתשלום מס הכנסה שהוא חייב בו בגין תשלום הסכום האמור.
(ב)
התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי הכנסת ישירות למורה או לבית הספר ללימוד שפות, על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.
הכשרה בשימוש בכלי יריה [תיקון: תשס״ב]
(א)
הכנסת תממן לחבר הכנסת את ההכשרה המתאימה בשימוש בכלי יריה ועריכת מטווח במקרים האלה, אם אישר קצין הכנסת, בכתב, כי נשיאת כלי היריה נחוצה לשמירה על ביטחונו של חבר הכנסת:
(1)
לצורך קבלת תעודת הרשאה לשאת כלי יריה של הכנסת, כאמור בסעיף 12א לחוק החסינות;
(2)
לצורך קבלת רישיון לנשיאה או להחזקה של כלי יריה, בהתאם לחוק כלי היריה, התש״ט–1949, והתקנות לפיו.
(ב)
התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי הכנסת ישירות למטווח הקליעה שבו קיבל חבר הכנסת את ההכשרה, על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.
ייעוץ בדבר ביטוח פנסיוני [תיקון: תשס״ד־3]
הכנסת תממן לחבר הכנסת הזכאי לפנסיה צוברת, כמשמעותה בסעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, ייעוץ חד־פעמי בדבר ביטוח פנסיוני, עם תחילת כהונתו הראשונה כחבר הכנסת, באמצעות יועץ מקצועי שעמו התקשרה הכנסת.
בדיקה רפואית תקופתית [תיקון: תשס״ז, תשפ״ב, [הודעות]]
חבר הכנסת זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר רופא הכנסת, בסכום שלא יעלה על 1,600 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 1,741 ש״ח) ושיושלם כנגד חשבונית או קבלה ממכון רפואי כאמור.
התאמות בשל מוגבלות בניידות [תיקון: תש״ע, תשע״ה־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ב־5, תשפ״ג]
(א)
(1)
הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים לצורך מילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות בשל לקות פיסית הזכאי לגמלת ניידות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, או לגמלה דומה במהותה בשל היותו נכה או נפגע לפי חוק הנכים או חוק נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק האמור (בסעיף זה – גמלת ניידות), והכל כפי שיקבע המנהל הכללי של הכנסת לפי הצרכים ונסיבות העניין.
(2)
בתוקף סמכותו לפי פסקה (1) רשאי המנהל הכללי של הכנסת לאשר העסקת עובד אחד שיסייע לחבר הכנסת בקשר למוגבלותו, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים – עובד אחד נוסף שיסייע לחבר הכנסת כאמור; עובדים כאמור יועסקו על ידי הכנסת בהסכמת חבר הכנסת או על ידי חבר הכנסת, כפי שיחליט המנהל הכללי של הכנסת, ובהיקף המשרה שיחליט; בכפוף לאמור, לעניין עובד שיועסק על ידי חבר הכנסת, יחולו על העסקתו הוראות פרק ה׳1 ואולם אם הועסק כנהג – יחולו על העסקתו הוראות פרק ה׳1, בשינויים המחויבים ובשינויים כאמור בפסקה (4); אישור להעסקת עובד לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, והמנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריכו לפי הצורך.
(3)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), המנהל הכללי של הכנסת רשאי לאשר מימון התאמות ושירותים כאמור בפסקאות אלה לחבר הכנסת שאינו זכאי לגמלת ניידות כאמור בפסקה (1) אם הוא מוגבל בניידות בשל לקות פיסית באופן זמני; אישור לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על חודשיים, והמנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריכו בחודש אחד בלבד.
(4)
אישר המנהל הכללי של הכנסת מימון בעבור העסקת נהג לחבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות לפי פסקה (2), יועסק הנהג על ידי חבר הכנסת, ויחולו הוראות אלה:
(א)
על אף האמור בסעיף 40ג(ב), המנהל הכללי של הכנסת רשאי לקבוע כי הוא יועסק במשרה חלקית; הועסק הנהג בחלקיות משרה שאינה עולה על שני שלישים ממשרה מלאה, לא יחולו עליו הוראות סעיף 40יד(ג);
(ב)
הוא יועסק בדרגה 500, 502 או 506, לפי הוותק שלו, בדירוג נהגים בשירות המדינה (דירוג 764 – נהג שר), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה למעט תוספות שכר שעניינן אבטחה, ואולם אם נקבעו לאותו עניין תנאי העסקה החלים עליו לפי החלטה זו – יגברו התנאים שלפי החלטה זו;
(ג)
הוראות סעיפים 40ט ו־40י(א)(2) ו־(12) לא יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו;
(ג1)
על אף האמור בפסקאות משנה (ב) ו־(ג), הוא רשאי להודיע לחשב הכנסת כי הוראות סעיפים 40ט ו־40י(א)(2) יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו במקום הוראות פסקת משנה (ב), ולעניין תוספת ותק כאמור בסעיף 40ט יובאו בחשבון גם כל תקופות עבודתו כנהג של חבר כנסת, שר או סגן שר; הודעה כאמור תימסר עם תחילת עבודתו של הנהג, והודעה המשנה הודעה קודמת תחול החל ב־1 בחודש שלאחר מסירתה;
(ד)
נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי סעיף 40י(א)(3), הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקת משנה זו יהיה על חשבון הכנסת;
(ה)
נוסף על האמור בסעיף 40יד, בימים שבהם הוא עובד אצל חבר הכנסת הוא לא יעסוק בעיסוק נוסף שעיקרו נהיגה, או בלימוד נהיגה;
(5)
בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (4), הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים לצורך מילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות באופן משמעותי בשל לקות פיזית והוכרו לו אחוזי נכות, אף אם אינו זכאי לגמלה כאמור בפסקה (1), והכול כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי הצרכים ונסיבות העניין; הוראות סעיף זה יחולו לעניין זה בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
בכל מקום, במקום המנהל הכללי של הכנסת תבוא הוועדה הציבורית;
(ב)
הוועדה הציבורית רשאית לאשר העסקת עובד אחד בלבד, שיועסק על ידי חבר הכנסת, בהיקף משרה שתקבע.
(ב)
חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות כאמור בסעיף קטן (א), יפנה בכתב למנהל הכללי של הכנסת, יציין מהם ההתאמות והשירותים שלהם הוא נזקק בשל מוגבלותו ולאיזו תקופה הם נחוצים לו, וכי במימונם על ידי הכנסת לא יהיה משום תשלום כפל מאוצר המדינה ויציג מסמכים המעידים על הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור.
(ג)
המנהל הכללי של הכנסת רשאי לבקש מחבר הכנסת שפנה כאמור בסעיף קטן (ב), אם הוא סבור שהדבר חיוני בנסיבות העניין, מידע ומסמכים בדבר הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור, ובדבר סיוע או תשלומים אחרים שחבר הכנסת מקבל ממקורות אחרים בשל מוגבלותו.
(ד)
לא ימומנו התאמות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בכך משום תשלום כפל מאוצר המדינה.
(ה)
המנהל הכללי של הכנסת ישמור על סודיות המידע שמסר לו חבר הכנסת לפי סעיף זה, ולא יגלה כל פרט ממנו אלא בהסכמת חבר הכנסת או לצורך מילוי הוראות לפי כל דין.
(ו)
התאמות ושירותים שקבע המנהל הכללי של הכנסת לפי סעיף זה לא ייחשבו כשכר או כהטבה אחרת הניתנים לחבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות.
נהג לחבר כנסת מאובטח [תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ג]
(א)
המנהל הכללי של הכנסת, לאחר שקיבל המלצה של קצין הכנסת כי הדבר דרוש לצורכי אבטחתו של חבר הכנסת, רשאי לאשר העסקת נהג לחבר כנסת (בהחלטה זו – חבר כנסת מאובטח).
(ב)
המנהל הכללי של הכנסת יאשר העסקת נהג אחד לחבר כנסת מאובטח, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים – נהג אחד נוסף, והכול בהיקף המשרה שיחליט המנהל הכללי; אישור להעסקת נהג לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, שמתקיימים בה צורכי האבטחה כאמור בסעיף קטן (א) בלבד; המנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריך את תוקף האישור לפי הצורך.
(ג)
נהג של חבר כנסת מאובטח יועסק על ידי חבר הכנסת, ויחולו על העסקתו הוראות פרק ה׳1, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 40ג(ב), המנהל הכללי של הכנסת רשאי לקבוע כי הוא יועסק במשרה חלקית; הועסק הנהג בחלקיות משרה שאינה עולה על שני שלישים ממשרה מלאה, לא יחולו עליו הוראות סעיף 40יד(ג);
(2)
על אף האמור בסעיף 40ד, הוא ישמש כנהג לחבר הכנסת גם שלא במילוי תפקידו של חבר הכנסת;
(3)
הוא יועסק בדרגה 500, 502 או 506, לפי הוותק שלו, בדירוג נהגים בשירות המדינה (דירוג 764 – נהג שר), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה לרבות תוספות שכר שעניינן אבטחה, אולם אם נקבעו לאותו עניין תנאי העסקה החלים עליו לפי החלטה זו – יגברו התנאים שלפי החלטה זו;
(4)
הוראות סעיפים 40ט ו־40י(א)(2) ו־(12) לא יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו;
(4א)
על אף האמור בפסקאות (3) ו־(4), הוא רשאי להודיע לחשב הכנסת כי הוראות סעיפים 40ט ו־40י(א)(2) יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו במקום הוראות פסקה (3), ולעניין תוספת ותק כאמור בסעיף 40ט יובאו בחשבון גם כל תקופות עבודתו כנהג של חבר כנסת, שר או סגן שר; הודעה כאמור תימסר עם תחילת עבודתו של הנהג, והודעה המשנה הודעה קודמת תחול החל ב־1 בחודש שלאחר מסירתה;
(5)
נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי סעיף 40י(א)(3), הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקה זו יהיה על חשבון הכנסת.
(6)
נוסף על האמור בסעיף 40יד, בימים שבהם הוא עובד אצל חבר הכנסת הוא לא יעסוק בעיסוק נוסף שעיקרו נהיגה, או בלימוד נהיגה.
(ד)
נהג של חבר כנסת מאובטח יישמע להוראות קצין הכנסת בכל הנוגע לענייני ביטחון ואבטחה, וישתתף בהדרכות מקצועיות כפי שיקבע קצין הכנסת; לא פעל הנהג בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך קצין הכנסת לחבר הכנסת ולמנהל הכללי של הכנסת, וקצין הכנסת רשאי להמליץ לחבר הכנסת להביא לסיום העסקתו של הנהג.
התאמות בשל חירשות [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים למילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא אדם עם חירשות הנעזר דרך קבע במתורגמן לשפת הסימנים, כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי הצרכים ונסיבות העניין.
(ב)
בתוקף סמכותה לפי סעיף קטן (א) רשאית הוועדה הציבורית לאשר לחבר הכנסת להעסיק עובד אחד שישמש כמתורגמן לשפת הסימנים.
(ג)
על העסקתו של מתורגמן כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות פרק ה׳1 בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 40ט(א), שכרו החודשי הבסיסי יהיה כשכרו של יועץ פרלמנטרי כאמור באותו סעיף קטן, בתוספת סך תוספות הוותק המרבי כאמור בסעיף 40ט(ב), והוא לא יהיה זכאי לתוספות ותק נוספות;
(2)
נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי סעיף 40י(א)(3), הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו, לשם עבודתו הפרלמנטרית; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקה זו יהיה על חשבון הכנסת.
(ד)
חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יפנה בכתב לוועדה הציבורית, יציין מהם ההתאמות והשירותים שלהם הוא נזקק בשל מוגבלותו ולאיזו תקופה הם נחוצים לו וכי במימונם על ידי הכנסת לא יהיה משום תשלום כפל מאוצר המדינה, ויציג מסמכים המעידים על הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור.
(ה)
הוועדה הציבורית רשאית לבקש מחבר הכנסת שפנה אליה כאמור בסעיף קטן (ד), אם היא סבורה שהדבר חיוני בנסיבות העניין, מידע ומסמכים בדבר הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור ובדבר סיוע או תשלומים אחרים שחבר הכנסת מקבל ממקורות אחרים בשל מוגבלותו.
(ו)
לא ימומנו התאמות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בכך משום תשלום כפל מאוצר המדינה.
פרק ח׳: הוראות שונות
הצמדה [תיקון: תשס״ד־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־5, תשע״ו, תשפ״ב־4]
הסכומים המפורטים בהחלטה זו, למעט סעיפים 21א, 40ט ו־40י(א)(1), (3), (10) ו־(12), יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־15 בדצמבר שקדם לו; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
ביטול
החלטות שכר חברי הכנסת שנתקבלו מכוח סעיף 5 לחוק שכר חברי הכנסת לפני תחילתה של החלטה זו, למעט ההחלטות בדבר תשלום בעד שירותים רפואיים – בטלות.
תחילה
(א)
תחילתה של החלטה זו, למעט הוראות פרק א׳, ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).
(ב)
תחילתן של הוראות פרק א׳ ביום כ״ט בתמוז התש״ס (1 באוגוסט 2000).
תוספת ראשונה
(סעיף 1(א)(3))
הצהרה
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי שיחות הטלפון שבוצעו מחו״ל בתשלום גוביינא בימים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לקו הטלפון בביתי שמספרו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בוצעו למען מילוי תפקידי כחבר הכנסת.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר תשלום בעבור שיחות הטלפון בגוביינא.
תוספת שניה
(סעיף 1(א)(4))
הצהרה
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר כי שיחות הטלפון שבוצעו מהמדינה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בטלפון סלולרי מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בתקופה שמיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נעשו בעת שהותי בתקופה זו במדינה שממנה בוצעו השיחות.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר תשלום בעבור שיחות הטלפון שבוצעו מחו״ל.
[תיקון: תשס״ט]
תוספת שניה 1
(סעיף 12)
הצהרה
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כדלקמן:
(1)
בכוונתי לשכור דירה שתשמש אותי למגורי בימים שבהם אני שוהה בירושלים לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת (להלן – הדירה), על פי הוראות סעיף 12 להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001;
(2)
מקום מגורי הקבוע הוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ואמשיך להתגורר בו גם בתקופת השכירות;
(3)
הדירה תשמש למגוריי כאמור בפסקה (1), ולא תשמש לכל מטרה אחרת;
(4)
חוזה השכירות כולל הוראה בדבר אפשרות הפסקת השכירות אם אחדל לכהן בתפקידי.
תוספת שלישית
(סעיף 19(א))
הצהרה
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי רכב מספר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר נמצא ברשותי, משמש אותי לצורך מלוי תפקידי כחבר הכנסת ואני משלם את מלוא הוצאות החזקתו.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת תשלום הוצאות רכב.
תוספת רביעית
(סעיף 19(ב))
הצהרה
[תיקון: תשע״ו]
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי רכב מספר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הועמד לרשותי על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בהתאם להוראות סעיף 13א(ד) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת תשלום הוצאות רכב.
[תיקון: תשס״ה]
תוספת רביעית 1
(סעיף 21(ג))
הצהרה
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזאת כי התשלום בעבור חניה, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשה לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת ולגבי הרכב שהעמידה לרשותי הכנסת.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות בעבור חניה במילוי התפקיד.
תוספת חמישית
(סעיף 31(ב))
הצהרה
[תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו, תשפ״ג־4]
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כדלקמן:
(1)
בכוונתי לשכור משרד שישמש אותי כלשכה פרלמנטרית / כמשרד או כחדר ישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי (מחק את המיותר) בכתובת . . . . . . . . . .
(2)
קיים היתר על פי דין לנהל במקום האמור משרד;
(3)
שירותי המשרד לא יינתנו לי על ידי קרוב משפחתי או קרוב משפחה של יועצי הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה כאמור; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ;
(4)
המשרד לא הועמד לרשותי על ידי מפלגתי, ולא ישמש מטה המפלגה או לצורך פעילות המפלגה;
(5)
המשרד לא הועמד לרשותי על ידי גוף שבו אני מכהן;
(6)
לפי מיטב ידיעתי, דמי השכירות הם סבירים ומקובלים;
(7)
אין בשכירות כאמור כדי לעורר חשש לניגוד ענינים או לקבלת טובת הנאה כלשהי על ידי.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם אישור חוזה השכירות של הלשכה הפרלמנטרית / המשרד או חדר הישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי (מחק את המיותר)
[תיקון: תשס״ד־2]
תוספת שישית
(סעיף 27(ג))
1.
ספרות מקצועית ופרסומים, עיתונים וכתבי עת
2.
מינויים למערכות מידע
3.
לימודי שפה
4.
משלוח דברי דואר
5.
שירותי דפוס
6.
דמי מינוי לספק אינטרנט
7.
[תיקון: תשע״ו]
כיבוד קל ושתייה קלה בלשכה בכנסת, בלשכה הפרלמנטרית או מחוצה להן; התשלום יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שלהלן
8.
דמי רישום והוצאות מלון של חבר הכנסת לצורך כנס מקצועי או כנס הקשור בעבודתו הפרלמנטרית
9.
[תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
זימונית לחבר הכנסת וליועציו הפרלמנטריים
10.
[תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
מכשיר טלפון סלולרי אחד לשימושו של כל יועץ פרלמנטרי, והוצאות האחזקה והשימוש בו עבור יועץ שניצל את כל התקציב לפי סעיף 40י(א)(1)
11.
[תיקון: תשס״ה]
מפגשי הסברה ומסיבות עיתונאים המתייחסים בעיקרם לעבודתו הפרלמנטרית והציבורית של חבר הכנסת
12.
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד, תשע״ח־3]
שכר, החזר הוצאות ותשלומים אחרים ליועץ שיעסיק חבר הכנסת למשך תקופת חפיפה שלא תעלה על חודש עם יועצו הפרלמנטרי, ובלבד שלא יעלו על המפורט בסעיפים 40ט ו־40י; הוראות פרק ה1 לא יחולו על היועץ האמור בתקופת החפיפה; פרט זה לא יחול לעניין נהג המועסק על ידי חבר הכנסת לפי סעיף 50ה או 50ו
13.
[תיקון: תשע״ו]
הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון הסלולרי האמור בסעיף 1(א)(4) וכן מכשיר טלפון סלולרי אחד נוסף לשימושו של חבר הכנסת והוצאות האחזקה והשימוש בו; התשלום בעבור הטלפון הסלולרי הנוסף יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שלהלן
14.
[תיקון: תשע״ו]
מכשיר טלפון נייח אחד לדירתו של חבר הכנסת לפי קביעת חשב הכנסת.
[תיקון: תשע״ו]
הצהרה לעניין כיבוד קל
(לפי פרט 7 לתוספת השישית)
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי הוצאות כיבוד קל ושתייה קלה בסך . . . . . . . . . . שקלים חדשים, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשו לשם מילוי תפקידי כחבר הכנסת.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות בעבור רכישת כיבוד קל.
[תיקון: תשע״ו]
הצהרה לעניין טלפון סלולרי
(לפי פרט 13 לתוספת השישית)
אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי טלפון סלולרי שמספרו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נמצא בשימושי לשם מילוי תפקידי כחבר הכנסת.
הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי זה.
[תיקון: תשס״ד־2]
תוספת שביעית
[תיקון: תשע״ו]
(סעיף 32(א))
1.
ריהוט משרדי
2.
צורכי משרד
3.
טלוויזיה
4.
[תיקון: תשע״ו]
מקרר משרדי, טוסטר, מיקרוגל
5.
[תיקון: תשס״ט־2]
(נמחק)
6.
מחשבים
7.
מדפסת
8.
פקסימיליה
9.
טלפונים
10.
מכונת צילום
11.
מגרסת נייר
12.
טייפ מנהלים
ח׳ בסיון התשס״א (30 במאי 2001)
- יוסי כץ
יושב ראש ועדת הכנסת
פריטים ושירותים נוספים שניתן לרכוש מהתקציב השנתי בנוסף לאמור בתוספת השישית ובתוספת השביעית להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001
כפי שקבע חשב הכנסת באישור הוועדה הציבורית לפי סעיף 27(ג) להחלטה
1.
יועץ מקצועי בעל התמחות בתחומים הקשורים למילוי תפקידו של חבר הכנסת, כגון יועץ כלכלי, יועץ משפטי, יועץ תקשורת או אחר, ובלבד שיוצג בפני חשב הכנסת הסכם שבו יובהר בין היתר כי לא מתקיימים בין חבר הכנסת לבין היועץ יחסי עבודה. לא יאושר יועץ לסיוע בעניינים שבהם עוסקים באופן רגיל ושוטף היועצים הפרלמנטריים.
2.
אגרת בית משפט ושכר טרחת עו״ד, בהליכים משפטיים בנושאים ציבוריים הקשורים למילוי תפקידו של חבר הכנסת.
3.
גלישה באינטרנט במשרדו של חבר הכנסת, לרבות קו טלפון לצורך זה.
4.
בנייה ואחזקה של אתר אינטרנט (אם האתר קשור לאתר המפלגה – ובלבד שאין בכך משום מימון עקיף למפלגה) וניהול חשבונות ברשתות החברתיות, והכול בקשר לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, לרבות תוכן כגון סרטונים ותמונות לשימוש באתר האינטרנט וברשתות החברתיות, וכן קמפיינים ממומנים.
5.
שידורי טלוויזיה בכבלים או בלווין בביתו או במשרדו של חבר הכנסת – החבילה הבסיסית בלבד.
6.
תשלום למרצה או למנחה בכנס שעורך חבר הכנסת והקשור לפעילותו הפרלמנטרית (לא כנס המאורגן על ידי המפלגה), לרבות תשלום בעד הסעת משתתפים לכנס, ובלבד שהכנס נערך במשכן הכנסת.
7.
כרטיס טיסה לאילת עבור חבר הכנסת ויועץ פרלמנטרי אחד המתלווה אליו בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת, למעט בערב שבת או במוצאי שבת.
8.
שירותי אבטחה ללשכה הפרלמנטרית.
9.
סקר הקשור באופן הדוק לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת.
10.
(נמחק)
11.
(נמחק)
12.
תקליטור עם פרטי חברי המפלגה.
13.
מכונת קפה למשרדו של חבר הכנסת.
14.
מימון עבור קורסים מקצועיים ליועץ פרלמנטרי, הקשורים לעבודתו כיועצו של חבר הכנסת ואשר מאורגנים על ידי הכנסת, אם החליט חבר הכנסת על השתתפותו של יועצו בקורס כאמור (למשל – קורס אנגלית, תקשורת, ממשל).
15.
מסך טלוויזיה דק בגודל של עד 50 אינטש (חה״כ רשאי להשלים מכיסו רכישה של טלוויזיה גדולה יותר).
16.
(נמחק)
17.
(נמחק)
18.
מונית לנתב״ג וחזרה, או חניה בנתב״ג, ובלבד שחבר הכנסת טס לחו״ל בנסיעה הקשורה למילוי התפקיד.
19.
המרת קלטות וידאו ותקליטור DVD, בעניין הקשור למילוי התפקיד.
20.
מצלמה ואביזרים נלווים לשימוש במצלמה.
21.
כספת, לרבות התקנתה.
22.
מתנה שחבר הכנסת מעניק במסגרת תפקידו בנסיעתו לחו״ל, או למשלחת מחו״ל שהגיעה לארץ, ובלבד שמדובר במתנה צנועה שנרכשה מהמתנות המוצעות במחסן הכנסת.
23.
מתנה שחבר הכנסת מעניק במסגרת תפקידו במפגש שנערך עימו במשכן הכנסת או בלשכה הפרלמנטרית, ובלבד שמדובר במתנה צנועה שנרכשה מהמתנות המוצעות במחסן הכנסת (כגון עט, סיכה, החסן נייד).
24.
צילומי תדמית, לרבות איפור לצורכי הצילום.
25.
אוזניות המיועדות לשימוש בטלפון נייד, לרבות אלחוטיות.
26.
מערכת ממוחשבת לניהול פעילות חבר הכנסת לקשר עם הציבור.
27.
חבילת מסרונים מחברה להפצת מסרונים.
הבהרות חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, לפריטים והשירותים הנרכשים מהתקציב השנתי
1.
חבר הכנסת המבקש לממן מהתקציב השנתי רכישות ספרות, שירותי דפוס, סקרים וכד׳ יפרט בפני חשב הכנסת את מהות הפריטים שעבורם מבוקש התשלום.
2.
תשלום עבור ספרות מקצועית ופרסומים, עיתונים וכתבי עת (פריט 1 בתוספת השישית) – יינתן רק עבור פריטים הקשורים באופן ישיר לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת.
3.
מימון עבור כיבוד קל (פריט 7 לתוספת השישית) – מובהר כי אין לממן ארוחות, וכי הכוונה לכיבוד עבור אירוח הקשור לפעילות הפרלמנטרית.
4.
תשלום עבור הוצאות לינה של חבר הכנסת לצורך כנס מקצועי או כנס הקשור בעבודתו הפרלמנטרית (פריט 8 לתוספת השישית) – יינתן רק עבור לינה במקום המרוחק יותר מ־150 ק״מ מביתו של חבר הכנסת.
5.
(נמחק)
6.
טלוויזיה (פריט 3 בתוספת השביעית) – תותר רכישה של פריט אחד בלבד, שיוצב במשרדו של חבר הכנסת – בכנסת או בלשכה הפרלמנטרית.
7.
מחשבים, מדפסת וציוד נלווה, פקס (פריטים 6, 7 ו־8 לתוספת השביעית) – תותר רכישה של ארבעה פריטים בלבד (בין אם מחשב נייח ובין אם נייד).
8.
(נמחק)
9.
לא תותר רכישת מוצרים בחו״ל (אך תותר רכישת מוצרים ב־Duty-Free).
10.
הבהרה כללית לעניין רכישות לפני סיום הכהונה: ככלל, מצאת הכנסת לפגרת בחירות, או בתקופה שלפני סיום כהונתו של חבר הכנסת, לא יותרו רכישות מהתקציב השנתי. חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, יתיר שימוש בתקציב השנתי לצורך הפעילות המיידית והשוטפת של חבר הכנסת בלבד.
11.
(נמחק)
12.
לא תותר העסקת עובדים מהתקציב השנתי.
13.
לא יותרו רכישות הפריטים הבאים: מתנות, מקרן, נגן mp3.
14.
לא יותר מימון לצורך הדפסה ופרסום של מודעות אבל.
15.
לעניין פריטים שניתן לפרסם עליהם את פרטי ההתקשרות עם חברי הכנסת ויש להם שימוש נוסף (כגון: לוח שנה) – רכישתם מותרת ובלבד שעלותם צנועה על מנת שלא ייחשבו מתנה בעלת ערך כספי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.