החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם) מתוך

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981

---

ק״ת תשמ״א, 1440; תשמ״ד, 330; תשמ״ו, 416, 856; תשמ״ט, 198, 943, 1336; תשנ״ג, 268, 763; תשנ״ד, 792; תשנ״ה, 1424, 1750; תשנ״ו, 1426; תשנ״ט, 14; תשס״ז, 1123; תשס״ח, 581, 605, 684, 684, 1197; תשס״ט, 918, 1342; תשע״א, 729; תשע״ב, 1023; תשע״ד, 1557; תשע״ז, 733, 1088; תשע״ח, 1866; תשע״ט, 653.

עדכון סכומים: י״פ תשס״ח, 3852; תשס״ט, 4232; ק״ת תש״ע, 887; תשע״א, 678, 733; תשע״ב, 692; תשע״ג, 725; תשע״ד, 69, 1026; תשע״ה, 816; תשע״ו, 706; תשע״ז, 733; תשע״ח, 895; תשע״ט, 1919; תש״ף, 452; תשפ״א, 1422; תשפ״ב, 1733; תשפ״ג, 936; תשפ״ד, 1308.

---

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ח־2, תשס״ט, תשע״ד]

בהחלטה זו –

”נושא משרה שיפוטית“ – שופט, דיין, קאדי וקאדי מד׳הב;

”נושא משרה שיפוטית לשעבר“ – אדם שכיהן כנושא משרה שיפוטית ויצא לקצבה לפי סעיף 13 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), סעיף 16 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, סעיף 13 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, או סעיף 13 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, וכן אדם שכיהן כנושא משרה שיפוטית וכהונתו הסתיימה לפי סעיפים 14 או 19(5) לחוק בתי המשפט;

”גמלה“ – קצבה או מענק, לרבות טובת הנאה או שירות;

”מענק“ – תשלום חד פעמי;

”קצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש;

”המשכורת הקובעת“, לענין חישוב גמלתו של זכאי ביום פלוני – סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981 (להלן – החלטת המשכורת), ובצירוף כל התוספות על פי סעיפים 4, 4א, 4ב ו־4ג להחלטת המשכורת, המגיע באותו יום לנושא משרה שיפוטית שדרגתו וותקו השיפוטי כדרגתו וותקו השיפוטי של נושא המשרה השיפוטית לשעבר שמכוחו נתבעת הגמלה, ואם אותו נושא משרה שיפוטית קיבל, על פי החלטת ועדת הכספים של הכנסת, ערב סיום כהונתו משכורת לפי דרגה גבוהה יותר – סכום משכורת היסוד בצירוף התוספות, המגיע באותו יום לפי הדרגה הגבוהה יותר; ואולם –

(1)

זכאי אשר, במהלך כהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה, יצא לקצבה שלא מן הטעמים המנויים בסעיף 13(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, סעיף 16(א) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, סעיף 13(א) לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, או סעיף 19(א) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, תהא משכורתו הקובעת לענין גמלתו ביום פלוני – סכום משכורת היסוד, בצירוף תוספת ותק שיפוטי ותוספת יוקר, המגיע באותו יום לנושא משרה שיפוטית בדרגתו הקבועה ובוותקו השיפוטי של הזכאי;

(2)

זכאי אשר במהלך כהונתו כשופט בכיר, כהגדרתו בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”שופט בכיר“ בהחלטת המשכורת (להלן בפסקה זו – שופט בכיר) יצא לקצבה, ומשכורתו כשופט בכיר בעת יציאתו לקצבה נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד יציאתו לקצבה אילו המשיך לכהן בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר, תהא משכורתו הקובעת לעניין גמלתו ביום פלוני – סכום שיחושב לפי ממוצע משוקלל של המשכורת הראשונה והמשכורת השניה ביחס לשיעורי הגמלה שצבר בתקופה הראשונה ובתקופה השניה, על פי הנוסחה שלהלן:

${\mathit {TK}}={\frac {(k_{1}*n_{1})+(k_{2}*n_{2})}{n_{1}+n_{2}}}$

בפסקה זו –

”התקופה הראשונה“, ”התקופה השניה“ – כהגדרתן בסעיף 5א להחלטת המשכורת;

”${\mathit {TK}}$“ – המשכורת הקובעת לעניין גמלתו של זכאי אשר יצא לקצבה במהלך כהונתו כשופט בכיר;

”$k_{1}$“ – ”המשכורת הראשונה“ – סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת המשכורת ובצירוף כל התוספות, לרבות תוספות על פי סעיפים 4, 4א, 4ב ו־4ג להחלטת המשכורת, ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיה מגיע בתום התקופה השניה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של הזכאי בתום התקופה הראשונה;

”$k_{2}$“ – ”המשכורת השניה“ – סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת המשכורת ובצירוף כל התוספות, לרבות תוספות על פי סעיפים 4, 4א ו־4ב להחלטת המשכורת, ככל שהיה זכאי לקבלן, המגיע בתום התקופה השניה לשופט הבכיר;

”$n_{1}$“ – מספר אחוזי הגמלה שהשופט הבכיר צבר לגמלה עד תום התקופה הראשונה ולמעט אחוזים שצבר לפי סעיף 4;

”$n_{2}$“ – יתרת מספר אחוזי הגמלה שהשופט הבכיר צבר לגמלה בתקופה השניה, לרבות האחוזים שצבר לפי סעיף 4;

”שופט בכיר“ – לרבות דיין בכיר כהגדרתו בהחלטת המשכורת;

(3)

זכאי אשר במהלך כהונתו כשופט בכיר כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”שופט בכיר“ בהחלטת המשכורת (בפסקה זו – שופט בכיר) יצא לקצבה, תהא משכורתו הקובעת לעניין גמלתו ביום פלוני – סכום שיחושב לפי ממוצע משוקלל של המשכורת הראשונה והמשכורת השניה ביחס לשיעורי הגמלה שצבר בתקופה הראשונה ובתקופה השניה, על פי הנוסחה שלהלן:

${\mathit {TK}}={\frac {k_{1}*(N-n_{2})+(k_{2}*n_{2})}{N}}$

בפסקה זו –

”התקופה הראשונה“, ”התקופה השנייה“ – כהגדרתן בסעיף 5א להחלטת המשכורת;

”${\mathit {TK}}$“ – המשכורת הקובעת לעניין גמלתו של זכאי אשר יצא לקצבה במהלך כהונתו כשופט בכיר;

”$k_{1}$“ – ”המשכורת הראשונה“ – סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת המשכורת ובצירוף כל התוספות, לרבות תוספות על פי סעיפים 4, 4א ו־4ב להחלטת המשכורת, ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיה מגיע בתום התקופה השניה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של הזכאי בתום התקופה הראשונה;

”$k_{2}$“ – ”המשכורת השניה“ – סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת המשכורת ובצירוף כל התוספות, לרבות תוספות על פי סעיפים 4, 4א ו־4ב להחלטת המשכורת, ככל שהיה זכאי לקבלן, המגיע בתום התקופה השניה לשופט הבכיר;

”$N$“ – מספר אחוזי הגמלה הכולל שהזכאי צבר לגמלה במהלך כהונתו כנושא משרה שיפוטית;

”$n_{2}$“ – מספר אחוזי הגמלה שהזכאי צבר לגמלה בתקופת כהונתו כשופט בכיר לפי סעיף 3(ב);

”שופט עמית“ – כמשמעותו בסעיף 10א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 ובסעיף 7א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;

”דיין עמית“ – כמשמעותו בסעיף 9א לחוק הדיינים, התשט״ו–1955;

”בן־זוג“ – מי שהיתה אשתו של נפטר בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה, וכן לפחות בשלוש השנים שקדמו לפטירתו או שנולד להם ילד, או מי שהיה בעלה של נפטרת בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה וכן לפחות בשלוש השנים שקדמו לפטירתה או שנולד להם ילד;

”שאיר“ –

(1)

בן־זוגו של הנפטר;

(2)

ילדו של הנפטר, לרבות ילד חורג ונכדו של הנפטר שפרנסתו היתה עליו בעת פטירתו, אם לא מלאו להם עשרים שנים או אף שמלאו להם עשרים שנים אך עקב ליקוי גופני או שכלי אינם מסוגלים לכלכל עצמם ואין להם הכנסה כדי מחייתם;

(3)

הוריו של הנפטר או של בן־זוגו שפרנסתם היתה עליו בעת פטירתו, אם לא השאיר בני משפחה כאמור בפסקאות (1) ו־(2);

(4)

קטינים שהיו תלויים בנפטר בעת פטירתו אם לא השאיר גם בני משפחה כאמור בפסקאות (1), (2) ו־(3).

2.

דין אלמן

לענין החלטה זו – דין אלמן כדין אלמנה.

3.

משכורת וקצבה לנושא משרה שיפוטית לשעבר

(א)

משכורת של נושא משרה שיפוטית לשעבר תשולם לו עד סוף החודש שבו חדל לכהן.

(ב)

נושא משרה שיפוטית לשעבר, תשולם לו כל ימי חייו מתחילת החודש שלאחר החודש שבו שולמה לו המשכורת כאמור בסעיף קטן (א) קצבה שתחושב לפי תקופת כהונתו והיא –

(1)

אם כיהן לא יותר מחמש שנים – 7% מהמשכורת הקובעת כפול במספר שנות כהונתו;

(2)

אם כיהן למעלה מחמש שנים אך לא יותר משמונה שנים – 50% מהמשכורת הקובעת;

(3)

אם כיהן למעלה משמונה שנים – 50% מהמשכורת הקובעת ועוד 3% לכל שנת כהונה שכיהן בה למעלה משמונה שנים.

4.

תוספות לקצבה בשל גיל

נושא משרה שיפוטית לשעבר שבשעה שחדל לכהן היה גילו למעלה מששים שנה, תינתן לו תוספת על הקצבה שהוא זכאי לה לפי סעיף 3 בשיעור של 2% מהמשכורת הקובעת בעד כל שנת גילו שהיתה למעלה מששים בשעה שחדל לכהן.

5.

קצבה לנושא משרה שיפוטית שנבצר ממנו למלא תפקידו

נושא משרה שיפוטית לשעבר שיצא לקצבה לפי סעיף 17(א)(2) לחוק השופטים, התשי״ג–1953, סעיף 16(א)(2) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, סעיף 13(א)(2) לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, או סעיף 19(א)(2) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, לא תפחת קצבתו מ־40% מהמשכורת הקובעת ועוד 2.5% הימנה לכל שנה מהשניה עד החמישית שבה כיהן כנושא משרה שיפוטית.

6.

חישוב תקופת כהונה לענין הזכות לגמלה ושיעורה

בקביעת זכות לגמלה של נושא משרה שיפוטית לשעבר ושיעורה לענין החלטה זו יחושבו –

(1)

כל זמני הכהונה של נושא המשרה השיפוטית לשעבר מיום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948) ואילך;

(2)

הפסקות שחלו בעבודת נושא המשרה השיפוטית מאחד הטעמים הבאים:

א.

פגרה, חופשה, מנוחה, תאונה בעבודה או מחלה;

ב.

שירות צבאי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949, או העדר שלאחר שירות צבאי כאמור בתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לאותו חוק;

ג.

שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949, או שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב];

ד.

תקופת שירות שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;

ה.

תקופה שבה מילא נושא המשרה השיפוטית לשעבר באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה;

ו.

הפסקה אחרת שרואים אותה כבלתי מפסקת את השירות;

ז.

תקופה שלא הגיעו בעדה לנושא המשרה השיפוטית לשעבר משכורת של נושא משרה שיפוטית אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, באישור מנהל בתי המשפט שניתן בהסכמת שר המשפטים, או באישור מנהל בתי הדין הנוגע בדבר שניתן בהסכמת שר הדתות, לפי הענין ולשם רכישת זכות לקצבה, תשלומים לאוצר המדינה בשיעור הקבוע לגבי עובדי המדינה בתקנות לפי סעיף 11(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.

7.

חישוב זמנים

בעד כל חודש מחדשי הכהונה כנושא משרה שיפוטית שאינם עולים לשנה תמימה יזכה בחלק השנים עשר מן הקצבה המגעת בעד כל שנת כהונה, וכל פרק זמן של כהונה שאינו עולה לחודש ייחשב כחודש מלא.

8.

חישוב גיל

בחישוב שנת גיל לענין החלטה זו יראו עודף של שנה העולה על 180 יום כשנה, ואילו מספר ימים קטן מזה לא יבוא בחשבון.

9.

צירוף תקופות [תיקון: תשע״ט]

(א)

בקביעת הזכות לגמלה של נושא משרה שיפוטית לשעבר ושיעורה תיחשב תקופת שירותו במשרה ציבורית כפי שהיא מחושבת לענין זכויות לגמלאות מאוצר המדינה, בתנאים האמורים בסעיף 10, כתקופת כהונה כנושא משרה שיפוטית במשך חלק מאותה תקופה כדלקמן:

(1)

כיהן כשופט תעבורה, אב בית דין לביטוח לאומי, אב בית דין עירוני או במשרה שבעדה שולמה משכורת כמשכורתו של שופט ושנציב שירות המדינה פרסם לגביה הודעה לפי סעיף 100(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 – מלוא תקופת הכהונה בשכר;

(2)

כיהן כשופט, לרבות שופט שלום, בארץ ישראל, או כדיין בבית דין רבני כמשמעותו בדבר המלך במועצתו, 1922–1947, או כקאדי בבית דין שרעי כמשמעותו בדבר המלך במועצתו, 1922–1947, לפי הענין – ארבע חמישיות;

(3)

כיהן כחבר הכנסת – ארבע חמישיות;

(4)

שירת בשירות המדינה, לרבות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל – מחצית, ואולם אם החל בכהונתו לאחר יום כ״ט באייר התשנ״ט (15 במאי 1999) – תיחשב תקופת שירותו בשירות המדינה במלואה;

(5)

שירת במוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 82 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, או במשרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר המדינה – שתי חמישיות.

(ב)

”משרה ציבורית“, לענין סעיף קטן (א) – שירות במדינה כעובד המדינה או כחייל או כל משרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר המדינה.

10.

תנאים לצירוף תקופות

תקופת עבודתו של נושא משרה שיפוטית לשעבר במשרה ציבורית תובא בחשבון לצורך קביעת זכותו לגמלה ושיעורה כמפורט בסעיף 9 בתנאים הבאים:

(1)

אותה תקופה אינה מובאת בחשבון לצורך זכותו לגמלה מאוצר המדינה או חישוב שיעורה של גמלה זו;

(2)

הוא בחר להחזיר כל מענק ששולם לו עם פרישתו משירות כאמור תוך שלושה חדשים מיום שהחל לכהן במשרה שיפוטית, והחזירו כאמור בסעיף 11;

(3)

ההפסקה שחלה בין תקופת שירותו כמפורט בסעיף 9 לבין מינויו למשרה שיפוטית לא עלתה על שנים עשר חדשים, זולת אם היתה ההפסקה גדולה יותר בשל אחת הסיבות המפורטות בסעיף 6(2)(ב) או (ג).

11.

דרך החזרת המענק

נושא משרה שיפוטית שבחר להחזיר מענק לפי סעיף 10(2) יחזירו צמוד לשיעור העליה של משכורת נושא משרה שיפוטית מיום קבלת המענק; ההחזרה תבוצע בין בתשלום אחד שישולם תוך חדשיים מיום שבחר להחזיר את המענק ובין בתשלומים חדשיים שווים שכל אחד מהם, חוץ מהאחרון שבו ישולם העודף, לא יפחת מחמישית ממשכורתו החדשית, מתחילת החודש שלאחר החודש שבו בחר לעשות כן.

12.

סייג לשיעור הקצבה

קצבה המשתלמת לנושא משרה שיפוטית לשעבר לפי החלטה זו לא תעלה על 70% מהמשכורת הקובעת.

12א.

הפרשות לקופת גמל [תיקון: תשע״ז]

(א)

לנושא משרה שיפוטית שהוא עמית בקופת גמל בהתאם לסעיף 1א לחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, יופרשו בתקופת כהונתו, מסכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת המשכורת ובצירוף התוספות לפי סעיפים 4 עד 4ג להחלטת המשכורת (בסעיף זה – משכורתו של נושא המשרה), לקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית, שיעורים אלה:

(1)

שיעור של 6% ממשכורתו של נושא המשרה למרכיב התגמולים;

(2)

שיעור של 6.5% למרכיב התגמולים ושיעור של 8.33% למרכיב פיצויי הפיטורים ממשכורתו של נושא המשרה, שישולמו מאוצר המדינה.

(ב)

על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (א), נושא משרה שיפוטית רשאי לבקש ששיעור ההפרשות לקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית, יהיה בשיעורים אלה:

(1)

שיעור של 7% ממשכורתו של נושא המשרה למרכיב התגמולים;

(2)

שיעור של 7.5% למרכיב התגמולים ושיעור של 8.33% למרכיב פיצויי הפיטורים ממשכורתו של נושא המשרה, שישולמו מאוצר המדינה.

(ג)

נושא משרה שיפוטית רשאי לבקש כי יופרשו לקופת גמל לקצבה שבה הוא עמית השיעורים האלה מתוך התשלומים המשולמים לו בעד דמי כלכלה לפי סעיף 9א להחלטת המשכורת:

(1)

שיעור של 5% עד 7% למרכיב התגמולים, לפי בחירתו של נושא המשרה השיפוטית;

(2)

שיעור של 5% למרכיב התגמולים, שישולמו מאוצר המדינה.

(ד)

בסעיף זה, ”עמית“, ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.

13.

מענק לנושא משרה שיפוטית שהתפטר [תיקון: תשע״ח]

(א)

נושא משרה שיפוטית שהתפטר על פי סעיף 16 לחוק השופטים, התשי״ג–1953, סעיף 15 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, סעיף 12 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, או סעיף 18 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1963, ישולם לו, באישור נשיא בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים או נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, לפי הענין, מענק בסכום של 11% ממשכורתו החדשית האחרונה ששולמה לו כפול במספר חדשי כהונתו מיום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), ואולם שיעור המענק שישולם באישור כאמור לנושא משרה שיפוטית שהתפטר לאחר שכיהן יותר מ־10 שנים, יוגדל בעד כל תקופת כהונתו ב־1% לכל שנה שכיהן מעל 10 שנים, ובלבד שלא יעלה על 22% ממשכורתו החדשית האחרונה כפול במספר חדשי כהונתו מיום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948).

(ב)

נושא משרה שיפוטית שאושר לו תשלום מענק לפי סעיף קטן (א) ומתקיימים בו התנאים לקבלת מענק סיום כהונה לפי סעיף 5ג להחלטת המשכורת, ישולם לו אחד מהמענקים, לפי הגבוה.

13א.

תשלום לשופט עמית ולדיין עמית [תיקון: תשס״ח־2]

לשופט עמית ולדיין עמית ישולמו הסכומים כמפורט בתוספת, לפי הענין.

13ב.

עדכון סכומים [תיקון: תשס״ח־2]

(א)

הסכומים הנקובים בתוספת יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), בשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש שקדם ליום העדכון, לעומת המדד שפורסם בחודש שקדם ליום העדכון הקודם; בפסקה זו, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב)

סכום מעודכן כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לשקל החדש הקרוב.

(ג)

יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על עדכון הסכומים שבתוספת כפי שהשתנו לפי סעיף זה.

13ג.

סייג לשיעור תשלום לשופט עמית ולדיין עמית [תיקון: תשס״ח־2, תשע״ד]

הסכום המשתלם לשופט עמית או לדיין עמית, כאמור בסעיף 13א, בצירוף הקצבה המשתלמת לו לפי החלטה זו, לא יעלה על המשכורת הקובעת של אותו שופט עמית או דיין עמית (להלן – מגבלת גובה השכר) ואולם –

(1)

מגבלת גובה השכר לא תחול לגבי שופט עמית או דיין עמית אשר גילו עולה על 70 והוא זכאי לקצבה מאוצר המדינה לפי החלטה זו;

(2)

שופט עמית או דיין עמית שגילו עולה על 67 אך לא עולה על 70 ואשר זכאי לקצבה מאוצר המדינה לפי החלטה זו, הסכום המשתלם לו כאמור בסעיף 13א בצירוף הקצבה המשתלמת לו לפי החלטה זו, לא יעלה על 120% ממשכורתו הקובעת.

14.

משכורת וקצבה לשאיריו של נושא משרה שיפוטית [תיקון: תשע״א, תשע״ח]

(א)

לשאיריו של נושא משרה שיפוטית שנפטר תשולם משכורת החודש שבו נפטר ומשכורת ששה חדשים נוספים, ואם הנפטר היה שופט בית המשפט העליון, רב ראשי לישראל, נשיא בית הדין השרעי לערעורים או נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים – משכורת שנים־עשר חדשים נוספים; ומכאן ואילך תשולם להם קצבה בשיעור שהיתה משתלמת לנפטר אילו פרש לקצבה ביום פטירתו.

(ב)

אם היו בין השאירים אלמנה או ילדים לא תפחת הקצבה המשתלמת להם מ־30% מהמשכורת הקובעת.

(ג)

אלמנת נושא משרה שיפוטית הזכאית למשכורת לפי סעיף קטן (א) לא תחוייב בתשלום בעד החזקת טלפון ומתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו, למעט שיחות מעל 1,000 פעולות מונה לחודש ושיחות עם חוץ־לארץ באמצעות טלפונאי ”18“, ובמשך תקופת הזכאות האמורה לא יחול סעיף 23.

15.

מענק ליורשי נושא משרה שיפוטית שאינם זכאים לקצבה

ליורשיו על־פי דין של נושא משרה שיפוטית אשר היה זכאי לקצבה אילו פרש מכהונתו ביום פטירתו ואשר לא השאיר אחריו שאירים הזכאים לקצבה, ישולם מענק בסכום של 11% ממשכורתו החדשית האחרונה ששולמה לו כפול במספר חדשי כהונתו מיום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948).

16.

קצבה לשאירי נושא משרה שיפוטית לשעבר

לשאיריו של נושא משרה שיפוטית לשעבר תשולם מיום פטירתו של נושא המשרה לשעבר הקצבה שהיתה משתלמת לו, ולענין זה לא תבוא בחשבון הפחתה שהופחתה מקצבת נושא המשרה השיפוטית לשעבר עקב הוראות סעיפים 17 או 21.

16א.

קצבה לשאיריו של השופט עדי אזר ז״ל [תיקון: תשס״ח־3]

על אף האמור בהגדרה ”המשכורת הקובעת“, לעניין חישוב הקצבה לשאיריו של השופט עדי אזר ז״ל, המשכורת הקובעת היא סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת המשכורת, ובצירוף כל התוספות על פי סעיפים 4, 4א, 4ב ו־4ג להחלטת המשכורת, לפי הדרגה הגבוהה של כהונתו בפועל ערב מותו.

17.

הפחתת קצבאות בשל הכנסה אחרת [תיקון: תשמ״ט]

(א)

זכאי לקצבה לפי סעיפים 3(ב), 14 או 16 שיש לו הכנסה ממשכורת או מקצבה המשתלמת לו מאוצר המדינה שלא על־פי החלטה זו או מקופה שנקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – קופה ציבורית), יופחת כל סכום שבו עולה הקצבה לפי החלטה זו בצירוף ההכנסה האמורה על המשכורת הקובעת.

(ב)

לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון קצבאות זקנה או שאירים המשתלמות לזכאי על־פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תפחת קצבתו של נושא משרה שיפוטית לשעבר משליש, ואם מלאו לו 60 שנה – משני שלישים, מהקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא היתה לו הכנסה ממשכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית.

(ד)

הוראות סעיף זה לענין הפחתה בשל הכנסה ממשכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית לא יחולו על זכאי לקיצבה שהגיע לגיל 65.

18.

חלוקת קצבאות [תיקון: תשנ״ו]

לא היו השאירים הזכאים סמוכים על שולחן אחד, תחולק ביניהם הקצבה בדרך שיסכימו הזכאים ביניהם; לא הסכימו, הרי אם –

(1)

השאיר הנפטר אלמנה וילדים – תיטול האלמנה מחצית הקצבה והילדים חולקים את היתרה בשווה;

(2)

לא השאיר הנפטר אלמנה – כל הזכאים חולקים בשווה;

(3)

השאיר הנפטר יותר מבן זוג אחד, תחולק הקצבה המגיעה לבן־הזוג לפי החלטה זו, בין בני הזוג, בחלקים כפי שיקבע הממונה על הגמלאות, ואולם –

(א)

מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר התגרש ממנה ואגב כך נתחייב בתשלום מזונותיה, על פי פסק דין או על פי הסכם בכתב, או אם נוכח הממונה על הגמלאות כי נתקבל תקבול שיכול להיות תחליף לתשלום מזונות, רואים את האשה כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שחלקה בקיצבה לא יעלה על סך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב פטירתו;

(ב)

מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר נפרד ממנה פרידה של קבע, או בעל שהנפטרת נפרדה ממנו פרידה של קבע, לא יהא בן זוג זה זכאי לקיצבה; לענין פסקת משנה זו, ”פרידה של קבע“ – אם התגורר נושא המשרה השיפוטית עם אשה אחרת לפחות שלוש שנים או שהתגורר עם אשה אחרת שנה אחת ונולד להם ילד משותף.

19.

קצבה לגרושה

(א)

נושא משרה שיפוטית שהתגרש מאשתו וחוייב בתשלום מזונותיה על פי פסק־דין או על פי הסכם בכתב ונפטר, יהא דין גרושתו כדין אלמנה ותהא זכאית לקצבה שלא תעלה על סך המזונות שהיה חייב בהם ערב פטירתו, ובלבד שאם היו שאירים אחרים לא תעלה קצבתה על סכום שיחסו לכלל הקצבה המשתלמת לכל השאירים כיחס דמי מזונותיה שקיבלה ערב פטירת נושא המשרה השיפוטית למשכורתו הקובעת או לסך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב פטירתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ב)

נקבעה קצבתה של הגרושה על פי סך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב פטירתו וחל שינוי במשכורת הקובעת, תוגדל קצבתה בשיעור יחסי שהוא כיחס המשכורת הקובעת שלפיה נקבעו דמי המזונות שקיבלה למשכורת הקובעת כפי ששונתה.

20.

הפסקת קצבאות לאלמנה שנישאה שנית

(א)

אלמנה הזכאית לקצבה שנישאה שנית, תחדל עם נישואיה השניים מהיות בבחינת שאירה, אולם ישולם לה מענק כשיעור הקצבה שהיתה זכאית לה לאחרונה לפני הנישואין כפול 36.

(ב)

בחישוב המענק לא תובא בחשבון הפחתה מקצבה על פי הוראות סעיף 17.

(ג)

הופקעו הנישואין השניים בשל מות בן־הזוג תוך חמש שנים מהיום שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים מיום שנתקיימו, תשוב האשה להיחשב שאירה לענין החלטה זו; אולם אם כבר שולם לה המענק לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבלה ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש ביותר משליש הקצבה המשתלמת.

21.

היוון

(א)

נושא משרה שיפוטית לשעבר רשאי להוון עד עשרים וחמישה אחוזים מקצבתו לתקופה של שש שנים, ולענין זה יראו את הקצבה כאילו היתה משתלמת במלואה, אף אם הופחתה על פי הוראות סעיף 17.

(ב)

הבקשה להיוון תוגש תוך שנתיים מתום כהונתו של נושא המשרה השיפוטית.

(ג)

נושא משרה שיפוטית לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ועקב הוראות סעיף 17 לא ניתן במועד תשלום פלוני לנכות מקצבתו את האחוז שהוון, כולו או מקצתו, ישלם תוך 30 יום לאוצר המדינה את הסכום שלא ניתן לנכותו.

(ד)

נושא משרה שיפוטית לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ונפטר תוך שש שנים ממועד ההיוון תחושב קצבת שאיריו כאילו לא היוון.

21א.

קצבה ופיצויי פיטורים [תיקון: תשמ״ט־2, תשמ״ט־3]

(א)

נושא משרה שיפוטית לשעבר שנתקיימו בו שלושה אלה:

(1)

יצא לקצבה לאחר שהגיע לגיל 60;

(2)

תקופת כהונתו כנושא משרה שיפוטית, לרבות תקופת שירותו בפועל במשרה ציבורית כאמור בסעיף 9(ב) שקדמה לתקופת כהונתו כנושא משרה שיפוטית, היתה 35 שנים לפחות;

(3)

הוא זכאי לקצבה לפי סעיף 3(ב) בשיעור 70% מהמשכורת הקובעת,

יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, על תקופת הכהונה והשירות כאמור העולות על 35 שנים.

(ב)

נושא משרה שיפוטית שנפטר ושנתקיימו בו שלושה אלה:

(1)

נפטר לאחר שהגיע לגיל 60;

(2)

תקופת כהונתו כנושא משרה שיפוטית, לרבות תקופת שירותו בפועל במשרה ציבורית כאמור בסעיף 9(ב) שקדמה לתקופת כהונתו כנושא משרה שיפוטית, היתה 35 שנים לפחות;

(3)

אילו פרש לקצבה ביום פטירתו הוא היה זכאי לקצבה לפי סעיף 3(ב) בשיעור 70% מהמשכורת הקובעת,

יהיו שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים , התשכ״ג–1963, בשל תקופת הכהונה העודפת על תקופת הכהונה והשירות כאמור העולות על 35 שנים.

(ג)

נושא משרה ציבורית כאמור בסעיף 9(ב) שנתמנה לנושא משרה שיפוטית לפני יום כ״ה באדר ב׳ התשמ״ט (1 באפריל 1989) ולא בחר בזכויות לגמלה לפי סעיף 17א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, יראו לגביו כאילו בסעיפים קטנים (א)(2) וסיפה ו־(ב)(2) וסיפה, במקום ”35 שנים“ נאמר ”30 שנים“.

22.

פרסומי הממשלה

נושא משרה שיפוטית לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו זכאי לקבל חינם לפי הזמנתו פרסומי הממשלה אשר היה זכאי להם בהיותו נושא משרה שיפוטית.

23.

שירותי טלפון [תיקון: תשע״א, תשע״ח]

(א)

נושא משרה שיפוטית לשעבר, אלמנת שופט בית המשפט העליון, אלמנת רב ראשי לישראל, אלמנת נשיא בית הדין השרעי לערעורים או אלמנת נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, אלמנת שופט בית המשפט העליון לשעבר, אלמנת רב ראשי לישראל לשעבר, אלמנת נשיא בית הדין השרעי לערעורים לשעבר ואלמנת נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים לשעבר זכאים לטלפון בדירתם, והוא יותקן על חשבון אוצר המדינה.

(ב)

מי שזכאי לטלפון לפי סעיף קטן (א) לא יחוייב בתשלום בעד החזקת טלפון, מתן שירותים לו, וכל יתר התשלומים בקשר אליו, למעט שיחות מעל 1,000 פעולות מונה לחודש ושיחות עם חוץ־לארץ באמצעות טלפונאי ”18“.

(ג)

אלמנת נושא משרה שיפוטית ואלמנת נושא משרה שיפוטית לשעבר, יהיו זכאיות להנחה בתשלום בעד החזקת טלפון, בעד מתן שירותים לו ובעד 1,000 פעולות מונה לחודש בשיעור של 50% מהאגרה הקבועה.

24.

שירותים רפואיים [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשע״ב]

(א)

לנושא משרה שיפוטית לשעבר ולבני משפחתו וכן לשאירי נושא משרה שיפוטית ולשאירי נושא משרה שיפוטית לשעבר הזכאים לקצבה לפי החלטה זו יינתנו שירות רפואי ואישפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת כהונת נושא המשרה השיפוטית.

(ב)

75% מהמס המוטל בשל שירות רפואי ואשפוז לזכאי לפי סעיף קטן (א), יהיה על חשבון אוצר המדינה.

25.

החזר הוצאות נסיעה מיוחדות [תיקון: תשנ״ד, תשע״א, תשע״ח]

נשיא בית המשפט העליון לשעבר רב ראשי לישראל לשעבר, נשיא בית הדין השרעי לערעורים לשעבר ונשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים לשעבר זכאים לתשלום בסך 4000 שקלים חדשים (נכון לשנת 1994; החל משנת 2008, 7,118 ש״ח) לכיסוי הוצאות לנסיעות מיוחדות; הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויתואם כל אימת שחל שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.

26.

שירותי מזכירות [תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג־2, תשע״א, תשע״ח]

(א)

שופט בית המשפט העליון לשעבר הזכאי לפי החלטה זו לקצבה בשיעור של 70% מהמשכורת הקובעת, ורב ראשי לישראל לשעבר, נשיא בית הדין השרעי לערעורים לשעבר או נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים לשעבר, שכיהנו עשר שנים, זכאים לשירותי מזכירות לכתיבת זכרונותיהם ולניהול התכתבות אישית בעלת אופי אישי וציבורי.

(ב)

מי שזכאי לשירותי מזכירות לפי סעיף קטן (א), ישכור שירותי מזכירות לעצמו והוא זכאי לכיסוי הוצאותיו לפי קבלות שהגיש, בסכום שלא יעלה על 31,500 שקלים (נכון לשנת 1981; החל משנת 2008, 26,570 ש״ח) לכל שנת כספים; הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויתואם כל אימת שיחול שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.

(ג)

טובת הנאה לפי סעיף זה תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.

27.

דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדין [תיקון: תשס״ח]

(א)

לענין החלטה זו דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על־פי סעיף 14 לחוק השופטים, התשי״ג–1953, כדין שופט בית המשפט העליון ודינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על־פי סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, כדין חבר בית הדין הרבני הגדול.

(ב)

לעניין החלטה זו, על מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שנתמנה על פי סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, ועל מנהל בתי הדין השרעיים שנתמנה על פי סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, יחולו הוראות הסעיפים האמורים בהתאמה.

27א.

שלילת תשלומים מנושא משרה שיפוטית לשעבר שהורשע [תיקון: תשס״ז]

(א)

נושא משרה שיפוטית לשעבר שהורשע בעבירה פלילית, בתקופת כהונתו או לאחריה, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, לא ישולמו לו התשלומים וההטבות לפי סעיפים 22, 23, 25 ו־26, מיום קביעת בית המשפט; ואולם אם ניתן פסק דין חלוט שביטל את ההרשעה או שהוחלט בו שאין עם העבירה קלון, יהיה נושא המשרה השיפוטית לשעבר זכאי לתשלומים ולהטבות לפי הסעיפים האמורים מיום שפסק הדין נעשה חלוט לגבי התקופה שמאותו יום; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות קביעה של בית המשפט שנושא המשרה השיפוטית לשעבר ביצע את העבירה בלא הרשעה.

(ב)

מקום שנשללו התשלומים וההטבות מנושא משרה שיפוטית לשעבר לפי סעיף קטן (א), יישללו התשלומים וההטבות כאמור באותו סעיף קטן, גם משאיריו, לפי העניין.

28.

הוראות מעבר

(א)

נושא משרה שיפוטית לשעבר שלפני יום י״א בטבת התשל״ז (1 בינואר 1977) היוון חלק מקצבתו לתקופה של עשר שנים, יחולו עליו הוראות אלה:

(1)

יראו כאילו ההיוון היה לתקופה של שמונה שנים בלבד או עד ליום שהגיע נושא המשרה השיפוטית לשעבר לגיל 65, לפי המאוחר;

(2)

מתום שש שנים ממועד ההיוון, או מיום שהגיע נושא המשרה השיפוטית לשעבר לגיל 65, לפי המאוחר, לא יעלה הסכום שבו תופחת הקצבה עקב ההיוון על הסכום שבו הופחתה בחודש האחרון לפני כן.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תעלה תקופת ההיוון, שסעיף זה חל עליו, על עשר שנים.

29.

ביטול

בטלות:

(1)

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שופטים ושאיריהם), התש״ל–1969;

(2)

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (דיינים ושאיריהם), התש״ל–1969;

(3)

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (קאדים ושאיריהם), התש״ל–1969;

(4)

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (קאדים מד׳הב ושאיריהם), התשל״ה–1975.

[תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־5, תשע״ד]

תוספת

(סעיף 13א)

[תיקון: [הודעות]]

	תשלום בשקלים חדשים לכל שעת עבודה (לא כולל מס ערך מוסף כשיעורו בחוק)
שכר שופט עמית בבית משפט מחוזי	335 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024) (להלן – סכום הבסיס), בתוספת קבועה של דמי הכנה וכתיבה בשיעור של 10% מסכום הבסיס בתיקים בעלי מורכבות משפטית מיוחדת תשולם תוספת בשיעור של 15% מסכום הבסיס באישור מנהל בתי המשפט
שכר שופט עמית בבית משפט שלום ושכר דיין עמית בבית דין רבני אזורי	335 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024) (להלן – סכום הבסיס), בתוספת דמי הכנה וכתיבה בשיעור של 10% מסכום הבסיס שתשולם באישור מנהל בתי המשפט או מנהל בתי הדין הרבניים לפי העניין
שכר שופט עמית בבית הדין האזורי לעבודה	335 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024) (להלן – סכום הבסיס), בתוספת דמי הכנה וכתיבה בשיעור של 10% מסכום הבסיס שתשולם באישור מנהל בתי המשפט

---

ז׳ בתמוז התשמ״א (9 ביולי 1981)

• שלמה לורינץ
  יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.