חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית מתוך ספר החוקים הפתוח

החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981


ק״ת תשמ״א, 1448; תשמ״ג, 1291, 1775, 1892; תשמ״ד, 652, 2392; תשמ״ה, 384; תשמ״ו, 199, 440, 855; תשמ״ח, 370, 868; תשמ״ט, 480; תש״ן, 144, 980; תשנ״א, 305, 991; תשנ״ב, 1264, 1400; תשנ״ג, 416; תשנ״ה, 236, 584, 684, 1419, 1750; תשנ״ו, 592, 801; תשנ״ז, 518; תשנ״ט, 750; תש״ס, 787; תשס״ב, 212, 345; תשס״ג, 877; תשס״ז, 566; תשס״ח, 581; תשס״ט, 278, 424, 912; תש״ע, 1010, 1439; תשע״א, 128, 693, 1110; תשע״ב, 1022, 1022; תשע״ו, 704; תשע״ז, 1163, 1163; תשע״ח, 12, 869, 1860; תשע״ט, 1781, 1781; תשפ״א, 590.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ד, 405, 1513, 2390; תשמ״ה, 207, 827, 1265; תשמ״ו, 878, 880, 1179; תשמ״ז, 507, 976; תשמ״ח, 211, 755; תשמ״ט, 30, 199, 883, 885; תש״ן, 22, 351, 627; תשנ״א, 360, 499, 809; תשנ״ב, 421, 737, 1018; תשנ״ג, 54, 806, 807, 908; תשנ״ד, 83, 532, 609, 831; תשנ״ה, 334, 682, 1425, 1710; תשנ״ו, 130, 542, 901; תשנ״ז, 91, 385, 619; תשנ״ח, 31, 377; תשנ״ט, 56, 451; תש״ס, 347; תשס״א, 323; י״פ תשס״ג, 3810; ק״ת תשס״ו, 471; תשס״ז, 567; תשס״ח, 588; תש״ע, 1011; תשע״א, 609; תשע״ב, 693; תשע״ג, 749; תשע״ד, 64, 700; תשע״ה, 818; תשע״ו, 707; תשע״ז, 729; תשע״ח, 894; תשע״ט, 1918; תש״ף, 450.


הגדרה [תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ט־3, תשע״ח־3]
בהחלטה זו –
”דיין בכיר“ – דיין בית דין רבני אזורי, שהיה אב בית דין רבני אזורי, ותקופת כהונתו כאב בית דין הסתיימה, וכל עוד לא מונה לדיין בית הדין הרבני הגדול;
”נושא משרה שיפוטית“ – שופט, שופט בית דין לעבודה, שופט תעבורה, דיין, קאדי וקאדי מד׳הב;
”נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת“ – נושא משרה שיפוטית שהוא עמית בקופת גמל, לצורך ביטוח זכויותיו לגמלה לפי סעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה;
”נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית“ – נושא משרה שיפוטית שהוראות סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה חלות לגביו;
”שופט בכיר“ – אחד מאלה:
(1)
שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה נשיא של בית משפט או נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כנשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לשופט בערכאה גבוהה יותר, ולמעט נשיא בית משפט שלום, אשר בעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט);
(2)
שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה סגן נשיא של בית משפט או סגן נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כסגן נשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
(3)
שופט בית משפט שלום או בית משפט מחוזי או שופט בית דין לעבודה אשר מונה לפי סעיף 9 לחוק בתי המשפט או לפי סעיף 6 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, לפי העניין, וכל עוד לא ניתנו לו סמכויות ניהול או לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
”השכר המשולב“ – משכורת היסוד ותוספת היוקר לפי סעיפים 2 ו־3;
משכורת יסוד [תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5]
לנושא משרה שיפוטית תשולם משכורת יסוד כמפורט בתוספת הראשונה.
תוספת יוקר [תיקון: תשמ״ו]
לנושא משרה שיפוטית ישולמו תוספת יוקר ופיצוי התייקרות בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.
תוספת ותק שיפוטי [תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־2, תשנ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס]
(א)
לנושא משרה שיפוטית תשולם תוספת חודשית בשיעור של 4% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חודשית בשיעור של 1% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש; לענין זה, ”תפקיד שיפוטי“ – לרבות תפקיד בשירות המדינה שבעדו משתלמת משכורת כמשכורתו של נושא משרה שיפוטית, ולענין דיין – לרבות תפקידו של דיין מחוץ לישראל במקום שמחמת דיניו אין הוא יכול לקבל גמלה בעד התפקיד.
(ב)
תוספת הותק השיפוטי כאמור בסעיף קטן (א) תחושב ביחס לשכר המשולב, לרבות תוספת הותק השיפוטי של נושא המשרה השיפוטית, כפי שהוא בתחילת כל שנה.
תוספת שהיה במשרה שיפוטית [תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו]
לנושא משרה שיפוטית המפורט בטור א׳ בתוספת השניה, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חודשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה בטור ב׳ בתוספת השניה.
תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה [תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5]
לנושא משרה שיפוטית תשולם במשך תקופת כהונתו כאמור, תוספת חודשית של 15% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4 ו־4א.
גמול ניהול [תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשס״ט־3]
(א)
לנושא משרה שיפוטית, המכהן באחת מהמשרות המפורטות להלן, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 5% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4, ו־4ב: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע.
(ב)
לסגן של נושא משרה שיפוטית מאלה המפורטות בסעיף קטן (א), למעט שופט בכיר כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”שופט בכיר“, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 3% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4, ו־4ב.
תוספת השתלמות [תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ה־4, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ט־3, תשע״ח־3]
לנושא משרה שיפוטית שהצטרף לקרן השתלמות, שועדת הכספים של הכנסת הכירה בה לענין זה, תשולם – לשם העברה לקרן – תוספת של 7.5% על הסכומים המשתלמים לו על פי סעיפים 2 עד 4ג; ואולם לנשיא, למשנה לנשיא ולשופט של בית המשפט העליון, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לרב ראשי לישראל, לחבר בית הדין הרבני הגדול, לנשיא בית הדין השרעי לערעורים, לחבר בית הדין השרעי לערעורים, לנשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ולחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים תשולם התוספת האמורה בשיעור של 5%.
פיצוי בשל ימי מחלה שלא נוצלו [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה, תשס״ט־3]
(א)
נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ־36% ועד 65% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 6 ימים בשל כל 30 ימי המחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.
(ב)
נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ־36% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 8 ימים בשל כל 30 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.
(ג)
בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך תקופת כהונתו בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:
(1)
בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים;
(2)
בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.
(ד)
נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה, יבואו במנין ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו, מיד עם תחילת כהונתו, ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בסיום תפקידו בשירות המדינה, ובלבד שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינויו למשרה השיפוטית ולא קיבל פיצוי בגינם.
(ה)
בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ־30 ימים ישולם החלק היחסי של הפיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
(ו)
פיצוי על־פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה שיפוטית.
(ז)
נפטר נושא משרה שיפוטית, ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם בסעיף 1 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981 (להלן – החלטת הגמלאות).
(ח)
ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה בסעיף 1 להחלטת הגמלאות.
(ט)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי כל אחד מאלה, יחושב ערך יום המחלה כמפורט בסעיף קטן (י):
(א)
נושא משרה שיפוטית, אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר;
(ב)
שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום, ובעת כהונתו כנשיא כאמור מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט ומשכורתו כשופט במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו כנשיא בית משפט שלום.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי נושא משרה שיפוטית אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו גבוהה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו, אילו המשיך להחזיק בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר, יחושב ערך יום המחלה לפי המשכורת האחרונה, לרבות כל התוספות שהוא זכאי לקבלן ערב פרישתו.
(י)
(1)
בסעיף קטן זה –
”התקופה הראשונה“ – התקופה עד לתחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט – עד לתום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום;
”התקופה השניה“ – התקופה ממועד תחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה ועד למועד יציאתו לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט – ממועד תום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום עד למועד יציאתו לקצבה.
(2)
ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה הראשונה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי סעיפים 4, , ו־4ג, ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיו מגיעים במועד יציאתו לקצבה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של נושא המשרה השיפוטית כאמור בתום התקופה הראשונה.
(3)
ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה השניה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי סעיפים 4, ו־4ב, המגיעים לו בתום התקופה השניה.
(יא)
בסעיף זה ”שופט בכיר“ – לרבות ”דיין בכיר“.
מענק לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת [תיקון: תשע״ח־3, תשע״ט]
(א)
לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), ישולמו מענקים כמפורט להלן:
(1)
אם מונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־8.5 משכורות;
(2)
אם מונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־6.5 משכורות.
(ב)
מענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לנושא המשרה השיפוטית בפנסיה צוברת במועד שבו השלים 96 חודשי כהונה.
(ג)
בסעיף זה –
”החזר הוצאות רכב“ – למעט החזר הוצאות רכב שניתן לנושא משרה שיפוטית שהועמד לרשותו רכב צמוד לנהיגה עצמית לפי סעיף 9א(ד) בשלוש השנים שלפני תום כהונתו, אף אם הוא נכלל במשכורת האחרונה ששולמה לנושא המשרה השיפוטית לפני החודש שבו ישולם המענק;
”משכורת“ – השכר המשולב, תוספת ותק שיפוטי, תוספת שהייה במשרה שיפוטית, תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה, גמול ניהול והחזר הוצאות רכב כמשמעותם בהחלטה זו ששולמו בעד החודש שקודם לחודש שבו ישולם המענק, וכן כל רכיב חודשי קבוע אחר שיחליף את הרכיבים האמורים, כולם או חלקם, וכל רכיב חודשי קבוע שייווסף בעתיד למשכורת וישולם לנושא המשרה השיפוטית במשכורת האחרונה לפני החודש שבו ישולם המענק, וששולם בעד אותו חודש, ולמעט החזר הוצאות שאינו החזר הוצאות רכב.
מענק סיום כהונה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת [תיקון: תשע״ח־3]
(א)
לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) ושמתקיימים בו כל אלה, ישולם בסיום כהונתו מענק סיום כהונה:
(1)
(2)
הוא השלים 96 חודשי כהונה וזכאי למענק לפי הוראות סעיף 5ב;
(3)
כהונתו הסתיימה לאחר שהגיע לגיל 60.
(ב)
סכום המענק לפי סעיף קטן (א) יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לנושא משרה שיפוטית שמונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
(א)
אם השלים 180 חודשי כהונה – 6 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים; בסעיף זה, ”משכורת“ – כהגדרתה בסעיף 5ב(ג);
(ב)
אם השלים 300 חודשי כהונה – 6 משכורות;
(2)
לנושא משרה שיפוטית שמונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
(א)
אם השלים 180 חודשי כהונה – 4.5 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים;
(ב)
אם השלים 300 חודשי כהונה – 4.5 משכורות;
(3)
לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שהשלים 96 חודשי כהונה אך לא השלים 180 חודשי כהונה – סכום המענק לגביו לפי פסקה (1) או (2) יחולק ב־180 ויוכפל בחודשי כהונתו בפועל, ולא יעלה על הסכום המרבי לפי פסקה (1) או (2).
הצמדה לשכר הממוצע [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ו, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ה־3]
(א)
בסעיף זה –
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”השכר הכולל“ – (נמחקה).
(ב)
חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חודשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית כך ששכרו המשולב ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חודשים קודם לכן.
(ג)
(בוטל).
(ד)
הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(ה)
יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי משכורת היסוד כפי שהשתנתה לפי סעיף זה.
שירותי טלפון [תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ח־3]
לנושא משרה שיפוטית יהיו אותן זכויות שיש לחבר הכנסת לענין התקנת טלפון, מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו, ובלבד שסך התשלומים לנושא משרה שיפוטית בעד זכויות כאמור לא יעלה על 15,000 שקלים חדשים בשנה.
חופשה לצורך השתלמות [תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ח־3]
(א)
נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו כאמור לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות, ובלבד שההשתלמות אושרה בידי המנהל, כהגדרתו בסעיף 7ב, או מי מטעמו.
(ב)
חופשה לפי סעיף קטן (א) –
(1)
תהיה בת 30 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית, ובת 27 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת, והיא ניתנת לצבירה עד 12 חודשים;
(2)
לא ניתנת לפדיון בתקופת כהונתו של נושא המשרה השיפוטית או בסיומה.
(ג)
ימי שבת וחג יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה; ימי הפגרה בתקופת החגים שנוגעים לאותו נושא משרה שיפוטית לפי תקנות הפגרות לא יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה, אלא אם כן נושא המשרה השיפוטית בחר לנצל את ימי החופשה בימי הפגרה האמורים.
(ד)
ימי דיון באולם בית המשפט או בית הדין במהלך חופשה לפי סעיף זה שאישר ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה, לא יבואו במניין ימי החופשה שנוצלו לפי סעיף זה.
ימי מנוחה שנתית [תיקון: תשע״ח־3]
(א)
נושא משרה שיפוטית שהוא שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים זכאי ל־42 ימי מנוחה שנתית בשנה.
(ב)
נושא משרה שיפוטית שאינו מנוי בסעיף קטן (א), זכאי ל־30 ימי מנוחה שנתית בשנה.
(ג)
לנושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ב) ינוכו 20 ימי חופשה בשנה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה, בשל תקופות הפגרה שחלות עליו לפי תקנות הפגרות.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
(1)
כיהן נושא משרה שיפוטית במועד תחילת פגרת הקיץ, כמשמעותה בתקנות הפגרות, פחות משישה חודשים, לא ינוכו ימי הפגרה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה;
(2)
חלה תקופת פגרת הקיץ במהלך חופשה לצורך השתלמות, לא ינוכו בשל תקופה זו ימי מנוחה שנתית.
(ה)
(1)
לנושא משרה שיפוטית לא ינוכו ימי מנוחה שנתית בשל ימי ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, ערב חג השבועות, ערב ראש השנה ההג׳רית, ערב חג מולד הנביא, ערב חג אל־פיטר, ערב חג אל־אדחא, ערב חג הנביא אלח׳דר, ערב חג הנביא שועייב, ערב חג הנביא סבלאן, ערב חג המולד, ערב ראשית השנה, ערב חג ההתגלות, ערב יום השישי לפני חג הפסחא, ערב חג הפסחא, ערב העלייה השמיימה (בסעיף קטן זה – ערבי חג) – והכל לפי עדתו הדתית של נושא המשרה השיפוטית.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בחר נושא משרה שיפוטית להיות במנוחה שנתית או בימי חופשה ארעית בימים הצמודים לערב חג, או בחר נושא המשרה השיפוטית להיות במנוחה שנתית או בחופשה ארעית בתקופה הכוללת ערבי חג – ינוכו בשל אותו ערב החג ימי מנוחה שנתית מתוך המכסה שנושא המשרה השיפוטית זכאי לה; לעניין זה, חופשה ארעית – כמשמעותה בסעיף 6ד.
(ו)
נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 108 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה צוברת זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 65 ימי מנוחה שנתית.
(ז)
נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 126 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה תקציבית זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 75 ימי מנוחה שנתית.
(ח)
נוכח המנהל, כהגדרתו בסעיף 7ב, שנבצר מנושא משרה שיפוטית לנצל את ימי המנוחה השנתית מחמת עומס העבודה, כך שצבירת ימי החופשה שלו תעלה על המכסה המותרת לגביו לפי סעיף קטן (ו) או (ז), יהיה המנהל רשאי לאשר לנושא המשרה השיפוטית לצבור באותה שנה ימי מנוחה שנתית מעבר למכסה האמורה, ובלבד שסך ימי המנוחה השנתית לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 140 ימים.
ימי חופשה ארעית [תיקון: תשע״ח־3]
(א)
נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת זכאי לארבעה ימי חופשה ארעית בשנה.
(ב)
נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית זכאי ל־14 ימי חופשה ארעית בשנה, ולכל היותר ארבעה ימי חופשה ארעית ברצף.
(ג)
ימי חופשה ארעית לפי סעיף זה ניתנים לניצול באישור ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה; ימי החופשה הארעית אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה, ולא ניתן לצאת במהלכם מחוץ לישראל או לצרפם לחופשת מנוחה שנתית או לפגרה.
(ד)
בסעיף זה –
”ימי חופשה ארעית“ – ימי חופשה המיועדים בעיקרם לעניינים דחופים ובלתי צפויים;
”נושא משרה שיפוטית“ – למעט שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים וחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
[תיקון: תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5]
(פקע).
בדיקה רפואית תקופתית [תיקון: תשע״א]
נושא משרה שיפוטית זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר מנהל בתי המשפט, ובהתאם לתנאים שקבעה נציבות שירות המדינה לעניין בדיקה רפואית תקופתית של עובדי המדינה.
מיסוי אשפוז ושירותים רפואיים [תיקון: תשע״ב־2]
75% מהמס המוטל בשל אשפוז ושירותים רפואיים שנושא משרה שיפוטית ובני משפחתו זכאים להם לפי סעיף 7 ולפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון מס׳ 3), התשנ״ה–1995, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
מימון קורס להכשרה ניהולית [תיקון: תשע״א]
נושא משרה שיפוטית זכאי למימון מלא או חלקי של עלות קורס להכשרה ניהולית, שבו השתתף בתקופת כהונתו, באישור המנהל ולפי תנאים שיקבע; לעניין זה –
”המנהל“ – מנהל בתי המשפט, מנהל בתי הדין הרבניים, מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזים או מנהל בתי הדין השרעיים, לפי העניין;
”קורס להכשרה ניהולית“ – קורס במוסד אקדמי או מטעמו של מוסד כאמור ובלבד שהקורס נדרש לתפקידו של נושא המשרה השיפוטית.
[תיקון: תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ה־4]
(פקע).
הלוואה לרכישת רכב [תיקון: תשנ״ה־4]
נושא משרה שיפוטית זכאי להלוואה לרכישת רכב או החלפתו בסכום הגבוה ביותר שבו ניתנת הלוואה כזו לבעל תפקיד בדרגה הגבוהה ביותר בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ובאותם תנאים.
החזר הוצאות רכב [תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ב־2, תשס״ט־3, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־3]
(א)
בסעיף זה, ”רכב“ – רכב פרטי כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995.
(ב)
(1)
נושא משרה שיפוטית יהיה זכאי בתקופת כהונתו להחזר הוצאות רכב בסך 2300 שקלים חדשים לחודש (נכון לינואר 1995; החל מיולי 2008, 3,757 ש״ח לחודש).
(2)
הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן בכל שנה כלהלן:
(א)
ב־1 בינואר – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן [צ״ל: האחרון] כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו; 9.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ביטוח החובה ו־22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של הביטוח המקיף;
(ב)
ב־1 במרס – 4.3% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של אגרת רישוי הרכב;
(ג)
ב־1 ביולי – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו.
(3)
בסעיף קטן זה תהיה לכל המונחים המשמעות שיש להם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995.
(ג)
החזר הוצאות רכב יינתן אם נתקיימו לגבי נושא המשרה השיפוטית כאמור כל אלה:
(1)
בבעלותו רכב;
(2)
הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף;
(3)
הוא הצהיר כי הינו עושה שימוש ברכבו לצורך מילוי תפקידו.
(ד)
שופט בית המשפט העליון, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של עיר, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, שופט בית הדין הארצי לעבודה, ונשיא בית דין אזורי לעבודה, יהיו רשאים לבחור בין החזר הוצאות רכב לפי סעיף זה לבין זכאות לרכב צמוד לנהיגה עצמית, שיועמד לרשותם בתנאים המקובלים לגבי בעלי תפקידים הזכאים לרכב צמוד לפי הסכם עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
[תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט]
(פקע).
דיור לרב ראשי לישראל [תיקון: תשס״ג]
(א)
רב ראשי לישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים; לענין סעיף זה, ”הוצאות לשכירת דירה“ – דמי שכירות, מסים עירוניים, תשלומי ועד בית לרבות הסקה, תשלומי חשמל, מים וגז, תיקונים בדירה אשר על פי הסכם השכירות חלים על השוכר וכן הוצאות מקובלות אחרות הכרוכות בשכירת הדירה על פי הסכם השכירות.
(ב)
רב ראשי לישראל יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה כאמור בסעיף קטן (א) אם יתקיימו כל אלה:
(1)
שטח הדירה לא יעלה על 120 מ״ר ברוטו; ואולם היו לרב ראשי לישראל ביום החתימה על הסכם השכירות ארבעה ילדים או יותר, הסמוכים על שולחנו, יהיה זכאי לתוספת של 15 מ״ר בעבור כל ילד החל בילד הרביעי, ובלבד ששטח הדירה לא יעלה על 200 מ״ר ברוטו; לענין פסקה זו, ”שטח ברוטו“ – כפי שמחושב לצורך תשלום ארנונה כללית;
(2)
הסכם השכירות וההוצאות לשכירת הדירה אושרו על ידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר;
(3)
דירת הקבע שלו לא תושכר.
(ג)
חדל רב ראשי לישראל לכהן, יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה לפי סעיף זה במשך תקופה של 3 חודשים מיום שחדל לכהן.
מינוי לכהונה בפועל
נושא משרה שיפוטית שמונה לכהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה יהיה זכאי – למשך תקופת כהונתו כאמור – למשכורת יסוד על פי הדרגה הגבוהה.
מנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים [תיקון: תשע״ז־2]
נושא משרה שיפוטית שמונה למנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים יהיה זכאי, למשך תקופת כהונתו כמנהל המרכז כאמור, לשכר המשולב של נשיא בית משפט מחוזי בצירוף התוספות לפי סעיפים 4ג ו־9א(ד).
דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדין [תיקון: תשמ״ט, תשס״ח]
(א)
לענין החלטה זו, דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, כדין שופט בית המשפט העליון, דינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על פי סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, כדין חבר בית הדין הרבני הגדול, דינו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שנתמנה על פי סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, כדין חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, ודינו של מנהל בתי הדין השרעיים שנתמנה על פי סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, כדין חבר בית הדין השרעי לערעורים.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יוסיפו לחול על שופט גם לאחר שחדל לכהן כמנהל בתי המשפט, ובלבד שכיהן כמנהל תקופה שאינה פחותה מארבעים חדשים; והוא הדין בדיין שכיהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בקאדי מד׳הב שכיהן כמנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים ובקאדי שכיהן כמנהל בתי הדין השרעיים.
ביטול
בטלות –
(1)
החלטת משכורת השופטים, התשל״ט–1979;
(2)
החלטת משכורת שופטי בית הדין לעבודה, התשל״ט–1979;
(3)
החלטת משכורת שופטי תעבורה, התשל״ט–1979;
(4)
החלטת משכורת הדיינים, התשל״ט–1979;
(5)
החלטת משכורת הקאדים, התשל״ט–1979;
(6)
החלטת משכורת קאדים מד׳הב, התשל״ט–1979;
(7)
החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (שירותים רפואיים), התשל״ט–1979;
(8)
החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הצמדה לשכר הממוצע), התשמ״א–1981.
הוראת מעבר
שופט בית המשפט העליון ורב ראשי לישראל שערב תחילת החלטה זו התגוררו בדירת שרד, רשאים להמשיך להתגורר בה כל עוד הם מכהנים במשרתם כאמור.
[תיקון: תשנ״ה־4]

תוספת ראשונה

[תיקון: תשנ״ה־5]

(סעיף 2)

לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הוראת שעה – ביטול עדכון המשכורת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 590), בשנת 2021 לא תעודכן משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית לפי השינוי בשכר הממוצע. לשם חישוב העדכון של משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית ביום 1 בינואר 2022 יובא בחשבון השכר הממוצע שפורסם בשנת 2020, במקום השכר הממוצע שפורסם בשנת 2021.
[תיקון: תשנ״ה־5, [הודעות], תשנ״ו־2]
המשרה השיפוטית
משכורת יסוד בשקלים חדשים
(הסכומים מעודכנים ליום 1.1.2020)
[תיקון: תש״ן, תשס״ט־3]
שופטים:
נשיא בית המשפט העליון
50,464
משנה לנשיא בית המשפט העליון
49,009
שופט בית המשפט העליון
45,602
נשיא בית משפט מחוזי
37,350
סגן נשיא בית משפט מחוזי
36,433
שופט בכיר בבית משפט מחוזי
36,433
שופט בית משפט מחוזי
34,291
נשיא בית משפט שלום
33,464
סגן נשיא בית משפט שלום
32,166
שופט בכיר בבית משפט שלום
32,166
שופט בית משפט שלום
29,141
[תיקון: תשנ״א, תשס״ט־3]
שופטי בית הדין לעבודה:
נשיא בית הדין הארצי
44,829
סגן נשיא בית הדין הארצי
42,374
שופט בכיר בבית הדין הארצי
42,374
שופט בית הדין הארצי
36,651
נשיא בית דין אזורי
33,464
סגן נשיא בית דין אזורי
32,166
שופט בכיר בבית דין אזורי
32,166
שופט בית דין אזורי
29,141
שופטי תעבורה
29,141
[תיקון: תשס״ב־2, תשס״ט־3]
דיינים:
רב ראשי לישראל
45,602
חבר בית הדין הרבני הגדול
40,804
ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של עיר
37,350
ראש אבות בתי דין המכהן כרב של עיר
34,291
אב בית דין אזורי
33,464
דיין בכיר
32,166
חבר בית דין אזורי
29,141
[תיקון: תשס״ז, תש״ע־2]
קאדים:
ראש בית הדין לערעורים
45,602
חבר בית הדין לערעורים
40,804
קאדי
29,141
[תיקון: תש״ע־2]
קאדים מד׳הב:
ראש בית הדין לערעורים
45,602
חבר בית הדין לערעורים
40,804
חבר בית הדין
29,141
[תיקון: תשנ״ה־4]

תוספת שניה

(סעיף 4א)

[תיקון: תשס״ט־3, תשע״א־2]
טור א׳טור ב׳
נשיא בית משפט שלום, סגן נשיא בית משפט שלום, שופט בכיר בבית משפט שלום, שופט שלום ושופט תעבורהשופט מחוזי
נשיא בית משפט מחוזי, סגן נשיא בית משפט מחוזי, שופט בכיר בבית משפט מחוזי ושופט בית משפט מחוזישופט בית משפט עליון
נשיא בית דין אזורי לעבודה, סגן נשיא של בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה ושופט בית דין אזורי לעבודהשופט בית הדין הארצי לעבודה
נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר בבית דין ארצי לעבודה ושופט בית הדין הארצי לעבודהשופט בית משפט עליון
אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר, חבר בית דין רבני אזורי, דיין של בית דין שרעי וחבר בית הדין הדתי הדרוזיראש אבות בתי הדין הרבניים הממונה על 8 בתי דין לפחות
ראש אבות בתי דין רבנייםחבר בית הדין הרבני הגדול


ז׳ בתמוז התשמ״א (9 ביולי 1981)
  • שלמה לורינץ
    יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.