חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות בית הדין לעבודה (פגרות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984


ק״ת תשמ״ד, 1936; תשמ״ח, 658; תש״ן, 591; תשס״ב, 22; תשס״ז, 1040; תשע״א, 95; תשע״ב, 776; תשע״ה, 970.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, אני מתקין תקנות אלה:


1.
תקופות פגרה [תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשס״ז, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה]
תקופות הפגרה בבית הדין הארצי ובבתי הדין האזוריים יהיו מדי שנה כדלקמן:
(1)
פגרת סוכות – מיום י״ד בתשרי עד יום כ״א בתשרי;
(2)
פגרת הפסח – מיום י״ד בניסן עד יום כ״א בניסן;
(3)
פגרת הקיץ – מיום 21 ביולי עד יום 5 בספטמבר.
2.
דיון בתקופת הפגרה [תיקון: תשמ״ח]
(א)
במשך הפגרה –
(1)
ידון בית הדין הארצי בסכסוך קיבוצי ובכל ענין אחר אשר לגביו החליט נשיאו או שופט שהוא מינה לכך, שהענין אינו סובל דחיה;
(2)
ידון בית דין אזורי בסכסוך קיבוצי, בבקשות לסעד ביניים, בתובענות על שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, אם השכר אינו עולה על הסכום שנקבע לענין סעיף 27(ב) לחוק, ובכל ענין אחר אשר לגביו החליט שופט שהענין אינו סובל דחיה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) יתקיים דיון כרגיל, במסגרת תורנויות השופטים, אם אין עורך דין המייצג צד, מתנגד לכך.
3.
יום ו׳ כפגרה [תיקון: תש״ן]
במנין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שנקבעה בידי בית דין או בידי רשם, יראו את יום ו׳ בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית דין.


ה׳ בתמוז התשמ״ד (5 ביולי 1984)
  • משה נסים
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.