קטגוריה:ויקרא ה ז
ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה.
וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהֹוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה.
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
וְ/אִם־לֹ֨א תַגִּ֣יע יָד/וֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְ/הֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜/וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽ/יהוָ֑ה אֶחָ֥ד לְ/חַטָּ֖את וְ/אֶחָ֥ד לְ/עֹלָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יע יָדוֹ֮
דֵּ֣י שֶׂה֒
וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ
אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א
שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים
אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה
לַֽיהוָ֑ה
אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את
וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה
וְאִם לֹא תַגִּיע יָדוֹ דֵּי שֶׂה מספיק לקנות שה (שֶׂה הוא צאצא של כבשים או עיזים), וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהוָה, אֶחָד לְחַטָּאת לכפר על חטאו וְאֶחָד לְעֹלָה להתרצות לפני ה'.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם לָא תִמְטֵי יְדֵיהּ כְּמִסַּת סִיתָא וְיַיְתֵי יָת חוֹבְתֵיהּ דְּחָב תְּרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה לִקְדָם יְיָ חַד לְחַטָּתָא וְחַד לַעֲלָתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין לָא תֶאֱרַע יְדֵיהּ כְּמֵיסַת לְמַיְיתַיָא אִימְרָא וְיַיְתֵי יַת קָרְבַּן אַשְׁמֵיהּ דְחַב תְּרֵין שַׁפְנִינִין רַבְרְבִין אוֹ תְּרֵין גוֹזְלִין בְּנֵי יוֹנַיָא קֳדָם יְיָ חַד לְחַטָאתָא וְחַד לַעֲלָתָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואם לא תגיע ידו די שה"-- אין אומרים לו ללוות ולא לעסוק באומנותו.
יש לו שה ואין לו צרכיו - מנין שיביא קרבן עני? תלמוד לומר "די שה".
"שתי תֹרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא ואינו מביא אחד.
- [ב] הלא דין הוא! זה מביא מהשג יד ומצורע מביא מהשג יד. מה מצורע מביא אחד תחת אחד, אף זה הואיל והעשיר שלו מביא אחד - יהא העני שלו מביא אחד!
- תלמוד לומר "שתי תֹרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא, אינו מביא אחד.
[ג] 'אחד לחטאת ואחד לעולה' (1א)(ויקרא ה, ז) (1ב)(במדבר ו, יא) (2)(ויקרא טו, ל) (3)(ויקרא טו, טו)-- (1)שתקדם חטאת לעולה; (2)שממין חטאת יביא עולה; (3)שאם הפריש חטאתו ומת-- יביאו יורשים עולתו.
דבר אחר: מה תלמוד לומר (ויקרא ה, ז) "אחד לחטאת ואחד לעֹלה"? שיכול הואיל ושנים באים תחת חטאת - יהיו שניהם חטאת... תלמוד לומר "אחד לחטאת..." (שם,)-- אין שניהם חטאת; "אחד לעֹלה..." (ויקרא יב, ח)-- אין שניהם עולה.
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
שוב ראיתי שדרשו בתורת כהנים בפרשת יולדת אם לא תמצא ידה וגו' יש לה שה ואין לה צרכיו מנין שתביא קרבן עני תלמוד לומר די שה ע"כ. הנה דרשה זו צריכה לענין נסכים כי הנסכים מעכבין וקרבן יולדת עולה הוא שטעון נסכים, ומעתה ריבוי זה שריבה הכתוב בפרשה זו של חטאת מה הוא, אם לסמיכה, קשה למה אצטריך לומר די שה בעולה והלא קל וחומר הוא אם בחטאת שאין צרכיה מעכבין מכל שכן שיביא קרבן עני בשבילה עולה שצורכיה מעכבין מכל שכן שיביא קרבן עני אלא ודאי נראה כמו שכתבתי, וכן ראיתי שהסכים הרב בעל קרבן אהרן:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ה ז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.