מ"ג ויקרא ה ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַיהֹוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיַיְתֵי יָת אֲשָׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב נוּקְבָּא מִן עָנָא אִמַּרְתָּא אוֹ צְפִירַת עִזֵּי לְחַטָּתָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַיְתִי יַת קָרְבַּן אַשְׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ מְטוֹל חוֹבְתֵיהּ דְחַב נוּקְבָא מִן עָנָא אִימַרְתָּא אוֹ צְפִירְתָּא דְעִיזֵי לְחַטָאתָא וִיכַפֵּר עֲלוֹי כַּהֲנָא מִן חוֹבָתֵיהּ: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ג] "והביא"-- אף לאחר יום הכפורים.
"אשמו" -- נאמר כאן "אשמו" ונאמר להלן (שם ה, יט) 'אשמו'. מה 'אשמו' אמור להלן - מותרו נדבה, אף "אשמו" אמור כאן-- מותרו נדבה.
[ד] "[אשמו אשר חטא]" (ויקרא ה, ז עי' במלבי"ם)-- מה אשם מותרו נדבה, אף חטאת-- מותרו נדבה.
[ה] "נקבה"-- לא טומטום ואנדרוגניס.
'צאן'-- לרבות כל משמע; 'צאן'-- אף החרשת, אף השוטה, אף הננסית. "מן הצאן"-- לא הפלגס.
"כשבה או שעירת עזים לחטאת" -- מה זה בא ללמדינו?
- אם ללמד שאם לא מצא כשבה יביא שעירה, והלא קל וחומר הוא! מה אם החטאת הבאה על כל המצות --שאין לה חלופין עוף-- יש לה חלופין שעירה, זו --שיש לה חלופין עוף-- אין לה חלופין שעירה?!
- [ו] חטאת מצורע תוכיח! שיש לה חלופין עוף ואין לה חלופין שעירה!
- [ז] לא! אם אמרת בחטאת מצורע -- שאין לה חלופין עשירית האיפה! תאמר בזו שיש לה חלופין עשירית האיפה! אם ירדה לעשירית האיפה, לא תרד לשעירה?!
- אם כן מה תלמוד לומר "כשבה או שעירת עזים לחטאת"? --שהיה בדין שיביא עמה עולה! [ח] הלא דין הוא! זה מביא מהישג יד ומצורע מביא מהישג יד. מה מצורע מביא שנים תחת שנים, אף זה - הואיל והעני שלו מביא שנים - יהא העשיר שלו מביא שנים!...
- תלמוד לומר "כשבה או שעירת עזים לחטאת"-- אחת הוא מביא, ואינו מביא שנים.
[ט] "מחטאתו" (ויקרא ה, ו), "מחטאתו" (שם, י), "על חטאתו" (שם, יג) מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר מביאין מהקדש-כשבה שעירה? מהקדש-שעירה כשבה? מהקדש-כשבה-ושעירה תורין ובני יונה? מהקדש-תורין-ובני-יונה עשירית האיפה?
[י] כיצד?
- הפריש לכשבה או לשעירה, העני-- יביא עוף. העני-- יביא עשירית האיפה.
- הפריש לעשירית האיפה, העשיר-- יביא עוף. העשיר-- יביא כשבה ושעירה.
- הפריש כשבה או שעירה ונסתאבה-- אם רצה יביא בדמיה עוף. הפריש העוף ונסתאב-- לא יביא בדמיו עשירית האיפה, שאין לעוף פדיון.
לכך נאמר "מחטאתו" (ויקרא ה, ו), "מחטאתו" (שם, י), "על חטאתו" (שם, יג).