ביאור:תורים ובני-יונה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בכמה מקומות נאמר שצריך להביא תורים או בני-יונה כקרבן:

מי צריך להביא?	הקרבן
חוטא בשבועה או בטומאה, עשיר (ויקרא ה ו)	"כשבה או שעירת-עזים לחטאת"
חוטא בשבועה או בטומאה, עני (ויקרא ה ז)	"שתי תורים או שני בני יונה (אחד חטאת ואחד עולה)"
חוטא בשבועה או בטומאה, עני מאד (ויקרא ה יא)	"עשירית האיפה סולת לחטאת"
יולדת שנטהרה, עשירה (ויקרא יב ו)	"כבש בן שנתו לעולה;" "בן יונה או תור לחטאת"
יולדת שנטהרה, עניה (ויקרא יב ח)	"שתי תורים או שני בני יונה (אחד עולה ואחד חטאת)"
מצורע שנטהר, עשיר (ויקרא יד י-כ)	"כבש לאשם (עם לוג שמן); כבשה בת שנתה לחטאת; כבש לעולה; שלושה עשרונים סולת בלולה בשמן למנחה."
מצורע שנטהר, עני (ויקרא יד כא-לב)	"כבש לאשם (עם לוג שמן);" "שתי תורים או שני בני יונה (אחד חטאת ואחד עולה); עשרון סולת בלול בשמן למנחה."
זב שנטהר (ויקרא טו יד)	"שתי תורים או שני בני יונה (אחד חטאת ואחד עולה)"
זבה שנטהרה (ויקרא טו ל)	"שתי תורים או שני בני יונה (אחד חטאת ואחד עולה)"
נזיר שנטמא טומאת-מת ואז נטהר (במדבר ו י)	"שתי תורים או שני בני יונה (אחד חטאת ואחד עולה); כבש בן שנתו לאשם"
נזיר שסיים את נזירותו בטהרה (במדבר ו יג-כא)	"כבש בן שנתו לעולה; כבשה בת שנתה לחטאת; איל לשלמים; סל מצות"

המשותף לכל הקרבנות האלו הוא שבכולם מביאים ציפורים כדי לכפר על טומאה – טומאת הגוף או טומאת-שפתיים ( תורים ובני-יונה שגם היא נקראת"טומאה", כמו שכתוב (ישעיהו ו) "כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב").

עד כמה שידוע לי – אלו הם כל המקרים שבהם מביאים קרבן כדי לכפר על טומאה.

יש הרבה הבדלים בין הקרבנות שמקריבים בכל המקרים, ואת רובם הגדול אני לא יודע להסביר (מי שיודע משהו שיכתוב לי בהקדם). אבל גם בלי להבין אפשר לשים לב שהמקרה של יולדת-עשירה הוא יוצא דופן, בשני דברים:

היא צריכה להביא בן-יונה 1 או תור 1, בעוד שבשאר המקרים מביאים תמיד 2 תורים או 2 בני-יונה.

בפרשת היולדת כתוב קודם "בן יונה" ואחר-כך "תור", ובשאר המקרים כתוב קודם "תורים" ואחר-כך "בני-יונה".

לפרט הזה מצאתי הסבר בספר "קן ציפור" מאת דוד בן זקרי (בהוצאת ישיבת המקובלים בית-אל בירושלים).

אבל לפני זה צריך להסביר כמה דברים:

תורים ובני-יונה הם מינים שונים של אותו סוג (שנקרא בימינו "יונים"). ידוע שהם חיים בזוגות, ולאחר שהם מזדווגים הם לא נפרדים ונשארים נאמנים לבני\בנות זוגם, ואם מפרידים אותם – הם מאד עצובים (ראו בספר "קן ציפור" הנ"ל - המחבר מתאר שם תצפיות שהוא ערך ביונים ובתורים, שמוכיחות זאת). ייתכן שזו הסיבה שבדרך-כלל צריך להביא זוג של ציפורים.

ע"פ ההלכה יש הבדל בין תורים לבין בני-יונה: תורים הם מבוגרים ובני-יונה הם צעירים. ייתכן שתורים שווים יותר מאשר בני-יונה (כי הם גדולים יותר, או מסיבה אחרת) ולכן בדרך-כלל עדיף להביא תורים. לכן בדרך-כלל כתוב קודם "תורים" ואחר-כך "בני-יונה".

אבל היולדת צריכה להביא רק ציפור אחת. לכן עדיף שהיא תביא בן-יונה – כי הוא צעיר יותר, ורוב הסיכויים שעדיין לא הספיק להזדווג.

לפי ההסבר הזה, הקרבן של היולדת מעביר מסר חינוכי – שצריך לדאוג ל'חיי המשפחה' של כל יצור חי, ולהשתדל (כמה שיותר) לא להפריד משפחות. ואולי זה מסביר למה דווקא ליולדת נקבע הקרבן המיוחד הזה.

אריה עופרי (62.0.90.147) ב00:51:05 25.02.2004: נשמח לראות תמונה של התור ושל יונה ולראות מה ההבדלים ביניהם.
נתנאל ב ב01:19:21 18.04.2005: ניתן להוסיף פירוש לענין של קדימת "בן -יונה" ל"תור" ביולדת כי ענין הכפרה הוא על הלידה (בלי להכנס מה בדיוק בלידה ועומק הענין בשבועת היולדת..) אז ראוי יותר להביא את הצעיר שיותר מסמל חיים חדשים וזה מקביל ללידה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ "קן ציפור" שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 4 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-04-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/torim_wyonim